חודש יוני, חם בחוץ אני ביום חופשי מטיילת לבד במרכז העיר מסתכלת על בגדים בחלונות הראווה ומפנקת את עצמי בחצאית מיני קצרה. אני נכנסת לבית קפה קטן כדי להתרענן קצת במזגן מציתה סיגרייה, מזמינה אייס קפה ומתקשרת אלייך... - היי, אתה בעבודה? - כן - אני נמצאת כאן בבית קפה לא רחוק ממך, אתה בא לשתות איתי קפה? - לא יכול, עמוס בעבודה אבל אשמח אם תקפצי לבקר קצת... - אני לא רוצה להפריע לך בעבודה - זה בסדר, אני זקוק לכמה דקות של הפסקה. אתה מסביר לי איך להגיע אלייך, אני לוגמת עוד לגימה מהקפה ומחליטה לוותר עליו, רגע לפני שאני יוצאת מבית הקפה אני נכנסת לשרותים ומחליפה את מכנסי הג`ינס שלבשתי בחצאית החדשה... המרחק מבית הקפה למשרד שלך הוא 10 דקות הליכה, הגעתי לבניין נכנסתי למעלית שנעצרה בקומה 5 אני מנסה להיזכר בהסבר שלך... "ביציאה מהמעלית ימינה, דלת ראשונה מצד ימין..." הגעתי, הדלת הייתה סגורה, על השלט הקטן שעל הדלת מופיע שימך ..... אני נוקשת על הדלת שלוש פעמים ולא מחכה לתשובה, פותחת אותה ומחייכת. היי, אתה אומר ואני מסתכלת החוצה, סורקת את השטח סוגרת את הדלת ונועלת אותה, באה לכיוונך, נותנת לך נשיקה, מפנה מעט את הניירת מהשולחן שלך ומתיישבת עליו, רגליי מונחות על הכיסא שלך בצמוד לרגלייך. אתה מעביר את ידיך על רגליי ושואל: - "היית חייבת לבוא עם חצאית כזאת קצרה?" - "קניתי אותה עכשיו וחם בחוץ אז החלפתי..." - "חם לך? " אתה שואל - עכשיו פחות, אבל כן חם לי, יש לך דרך לצנן אותי מעט?" - "כן, חכי כאן רגע" אתה יוצא מהמשרד וחוזר אחרי 3 דקות עם כוס מיים גדולה מלאה בקרח, אתה נועל את הדלת ומתיישב מולי, אני מושיטה את היד כדי לקחת ממך את הכוס, אתה מניד בראשך לשלילה ומבקש ממני לעצום עיניים... ממממ אני מרגישה את ידיך מלטפת את רגלי, פתאום עובר בי קור עז, צמרמורת, אני פוקחת את עיניי ורואה אותך מחייך, אתה ממשיך ללטף אותי כשהקרח ביד שלך, מגיע לאיזור המפשעה ונעצר... "את לא לובשת תחתונים?" "הייתי לבד במעלית אז החלטתי להוריד אותם" אני מודה בחיוך. הליטוף שלך והקור מקוביית הקרח גורמים לי להתנדנד, להזיז את כל גופי, אני נושכת את שפתיי מושיטה את ידי ופותחת את כפתורי מכנסייך... |