
שני ילדים משחקים
בארגז חול.
אנא –
קח את הדלי ומלא אותו
בוץ.
השלך אותו על שמלתי הלבנה
ושוב –
מלא והשלך,
מלא והשלך,
עד שאתכסה בחופש המפתיע של הלכלוך.
עד שכתמים יאחזו בצוואר השמלה,
יזלגו במורד הרוכסן
ויעטפו את שובל המלמלה.
עד שאעמוד מולך,
עלובה בזוהרי,
זוהרת בעליבותי.
מוכתמת. לא מושלמת. חופשייה. ואז, |
RedRabbit
בתגובה על בוץ
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה!
לא זקוקה לכוכבים, מילים הן הרבה יותר.
גברת!
Long time...
:)
ומנגד, שורה יפהפיה מ- From Hank to Hendrix
של ניל יאנג:
"The same things that make you live can kill you in the end"
או בהתאמה קלה לענייננו -
מה שאתה אוהב בהתחלה, הוא בדיוק אותו הדבר שאתה עשוי לתעב בהמשך.
וחופש מלהיות מושלמים בעיני מי שאנחנו אוהבים
למה בוץ?
הייתי משליך בך שוקולד!
בקטע של סאדו, אה...:-)
חבל שאין לי כוכב
כיף לשמוע,
תודה!
מה, את עושה לי תנאים? :)
יש לך את זה. יפה.
תודה
:)
כמובן,
אני לא מעלה כאן מילים לא שלי
אהבתי איך שהשיר מתחיל כמו הוראות הדרכה וככל שהיא יותר מתלכלכת, ויותר נעשית חופשיה, כך השפה משתנה:)
את כתבת?
זה חלק מהקסם שבשירה,
היא פתוחה לפרשנויות,
לא חד משמעית.
מצד שני,
זה גם עלול להפוך את המשורר
לעצל ובלתי מחוייב לכתיבה שלו.
אין לי מילים
יש משהו בשירים שאני לא מצליח לפענח..........