אבא שלי [הלא גימלאי] חזר היום בלילה מנופש בים המלח, ושלח לי את הקטע הבא: 

לפתע יום אחד, עם שובי מהעבודה

אשתי לי מודיעה לים המלח בוא ניסע.

שאלתי: "מה פתאום ועם מי נוסעים?"

השיבה לי אשתי: "נוסעים עם השכנים.

ולא איתם לבד אנחנו רק נוסעים

לטיול של גימלאים אנחנו מצטרפים."

לפתע אז ליבי, פעימה אחת החסיר

מה פתאום טיול כזה אני עודי צעיר.

למלון הגענו, את החדר שם קבלנו 

כל הזמן מלמעלה הם דופקים וגוררים,

כי זה הסולריום, אותו הם משפצים.

במלון הפנסיונרים, כן, מאוד הם נחמדים

בכניסת חדר האוכל לשולחנות הם נדחפים. 

האם זאת פעם ראשונה שבה שולחן בופה רואים?

האם זה יתכן שהם כה רעבים?

אשה אחת בתור לצלחות, אותי עוקפת

ולראש התור מיד גם היא נדחפת.

מכל הבא ליד מעמיסה היא על צלחת.

לא משנה מה יהיה, העיקר הוא רק לקחת.

וגם זה לא חשוב מה היא שם גם אכלה

אבל כמעט בטוח שהיא התפוצצה.

והבופה והבופה עוד לא נראה מבחר כזה

מה עושים, איך אוכלים, עוד מעט ומתעלפים.

בשעה שלוש ראש הקבוצה לי מטלפנת:

"אל תשכחו בארבע קפה וגם עוגה,

הקבוצה כולה כולה כולה לשם מוזמנת."

עניתי לה: "אל דאגה אנחנו כבר יורדים 

כי על קפה ועל עוגה לעולם לא מוותרים."

בדיוק בזמן למטה אנחנו התייצבנו.

לאחר בדיקת רשום לאולם גדול נכנסנו.

כולם רצים לוקחים,  

וכמובן עוגות של קרם אל התיקים הם מכניסים.

אשה שמנה אחת את הצלחת שמילאה,

בסבוב לא מבוקר על איש מסכן אחד שפכה.

שמן אחד החזיק את כל מה שאגר

ובדרך לשולחן הוא את הכל גמר.

אשה זקנה יושבת על כסא הגלגלים

ופקודות לפיליפנית למלא את התיקים.

סוף סוף ארוחת הבוקר נגמרה,

ואשתי לחדר שלנו שוב עולה.

והיא מוצאת אדם שוכב על הרצפה

והיא כמעט נופלת מרוב הבהלה.

מה אתה עושה? ומה בכלל קרה?

אני כאן מתקן כי מישהי טלפנה

מה פתאום ומי בכלל טלפן?

אולי המנקה מהחדר השכן.

סוף סוף על המיטה אני נשכב לנוח

ומישהו על הגג עכשיו החליט לקדוח

אין כמו לראות, הנוף הוא יפיפה,

רק קול של קידוחים אין סאונד יפה מזה.

איך זה יכול להיות, שבמלון לא מודיעים

בזמן הזה אנחנו מתעסקים בשיפוצים.

בחדר השני אשה אחת צורחת

היא כנראה בטלפון אינה כל כך שומעת.

שם על חוף הים מתחת לסככה

עומדות הוווולזות צווחות בלי הפסקה

על מה הן מדברות אני איני יודע

רק בזזזזזזזזז .., אחד ארוך אותו אני שומע

עכשיו אני בחדר מחכה ומחכה

רק בעוד שעה לדרכנו כבר נצא

כנראה שרק ביתו של האדם הוא מבצרו

זאת עובדה שבמדינה שבה שולטים הצעירים,

בה קבוצות הגימלאים הם עושים את החיים.

לא משנה עם עוד פירות, 

עוגה או עוד קפה.

כן עם ישראל חי

ותמיד יהיה יפה.