לאחרונה נודע לי שיש לי קהל קוראים סמוי של מבקרים שאפילו ב"דה מרקר קפה" לא חברים, מתמידים ואחד לשני מעבירים, ממתינים לכתובים הבאים. הייתי נבוכה לדעת שכנראה יצאתי מן המגירה. התעוררתי בבוקר והתחשק לי להתנסות בסיפור הקצר. מוקדש לעמליה.
נעלי הספורט החדשות
חלק א'
הוא מביט אל נוף הים הכחול, חושב עמוק ונזכר... איך התחיל כקופירייטר במשרד פרסום קטן אך עקשן ושורד את שוק הכרישים. אהבו את הרעיונות שלו ובמשך השנים היה אחראי למספר לא מבוטל של קמפיינים מוצלחים אשר עד היום השאירו חותם בקהל הצרכנים שזוכרים לו את זה. במשרד האחרון שעבד בו כשכיר, הכיר את יעל, מנהלת החשבונות. היא לא היתה עוד סתם אחת שהגיעה לבלות בעיר הגדולה ולבזבז את ימי נעוריה על גברים מזדמנים. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות ומשרד הפרסום שהיה זקוק לניהול טוב, שכר את שרותיה, במחיר מופקע לחסרת נסיון שכמותה. המראה המלבב של דמותה התמירה והסקסית, צועדת בכל בוקר בנעלי עקב אדומות , או ורודות, או שחורות אל תוך חלל עבודתה הפתוח ששופץ ברוח החדשה, הסב נחת לכל גבר וגבר במשרד. מאחר ולפני כל פרויקט שעבדתי עליו הייתי צריך להתייעץ עימה בענייני התקציב, התמזל מזלי לשבת עימה לעיתים עד השעות המאוחרות של הערב. זוכר את הפעם שתוך כדי שאנו עסוקים ובודקים ומחפשים מקומות להוזיל ולהועיל, הרגשתי לפתע רעב אדיר לארוחה טובה. הזמנתי אותה. באותה ארוחה התאהבנו. התחתנו. יש לנו שני בנים מקסימים. נזכר, איך עשיתי החלטה אמיצה ופתחתי משרד כעצמאי, כרגיל הלכתי על זה בגדול ושכרתי את המשרד המדהים הזה ביפו מול הים, עם החלון שהמחשבות עוברות בו היישר אל האופק והרעיונות נשאבים חזרה מן הנוף. יעל מנהלת את המשרד למופת, בזכותה העסק משגשג, היא משווקת אותי היטב ממני. היא מקפידה לנהל את העסק במידה שכל פרט ופרט ידוע ולו הקטן ביותר. אבל אני שמח שדבר אחד היא לא יודעת... אחרת כל המגדל שבנינו יחדיו יתמוטט ויקרוס ואני לא רוצה לאבד אותה ואת מה שבנינו יחד. אני אוהב אותה אבל...
חלק ב'
כבר כל כך הרבה שנים שאנחנו יחד. הבנים שלנו גדולים, דואגים לעצמם ועסוקים בחייהם. עייפתי משגרת העבודה והחיים. אולי באמת כדאי שארשם לאיזה חוג יוגה או טאי-צ'י, זה שאפרת המליצה לי עליו. לפחות הרפתי קצת משגרת המשרד לאחרונה. סבטלנה ממש קלטה את העבודה מהר וזו הקלה לדעת שהיא עושה אותה היטב. חוץ מהטעות הקטנה שהיא עשתה לפני כחודש, הכל בנתיים נראה בסדר. הסברתי לה שאת החשבונית של נעלי הספורט החדשות שדניאל קנה, היא צריכה להפריד מחשבון העסק ולרשום אותו בהוצאות אישיות. האמת ששמחתי לדעת שהוא קנה אותן. הפליא אותי שהוא החליט לקחת עצמו בידיים כמו שאומרים ולהתחיל לעשות ספורט. בשנה האחרונה התחילה לבצבץ לו כרס קטנה, אבל התאפקתי ולא הערתי לו דבר. החלטנו שאנחנו מורידים קצב וסוגרים את המשרד בשעות אחר הצהריים בימי שני וחמישי. עכשיו גם אני חייבת למצוא עיסוק לעצמי. הוא יוצא בארבע מהבית וחוזר לפחות לאחר שעתיים. אמצא לי גם עיסוק כלשהו. סבטלנה היא אם חד הורית ולמרות שהיא מוכשרת החיים לא מחייכים אליה. סבטלנה הציעה שהיא תנקה את המשרד פעמיים בשבוע בימים שאנחנו לא עובדים. היא נשארת והאמת שממש נעים עכשיו להגיע למשרד, היא תמיד מבשמת אותו ודואגת שהחלון המשקיף אל הים יהיה מצוחצח ומבריק כך שדניאל נהנה להשקיף אל הנוף.
חלק ג'
אני חייבת דבר ראשון להתקשר לדניאל, הוא ממתין במשרד לפגישה עם לקוח חשוב שכבר מזמן אנחנו מנסים לסגור איתו עסקה לטווח ארוך. נראה שהקמפיין של דניאל מוצלח ומלהיב כמו שהיה בצעירותו, זו גדולתו של דניאל, אהובי, הוא מלהיב אותי כמו אתמול... איזה טיפשי שלא ביטלתי את הטיפול השנתי ברכב שלי. דוקא היום הוא במוסך ואני יצאתי קצת יותר מאוחר עם הג'יפ של דניאל. דניאל לקח את הרכב שלי למוסך ונסע משם במונית היישר למשרד להתכונן לפגישה החשובה. עכשיו אני פה בשולי הכביש עם תקר בגלגל. הלוואי ואיזה גבר יעצור לעזור לי ואז אספיק לפגישה. דניאל לא עונה לטלפון. גם סבטלנה. אוציא את המשולש ואת הג'ק ונקווה שמישהו יבין שאני זקוקה לעזרה ויעצור. מה זה? הקופסא של נעלי הספורט של דניאל, בשביל מה הוא שמר אותה? בתוך השקית עדיין.... איפה הג'ק לעזאזל... השקית נפלה החוצה אל כביש האספלט, הקופסא נפתחה וממנה התגלגלו נעלי ספורט חדשות.
* כל הזכויות שמורות לטומבוי כמובן |