כשאני נזכרת עכשיו במה שאמרת לי, שכשקראת את הבלוג שלי ראית אישה בועטת יוצרת חיה וכאילו נעלם מעיניך שכל מה שכתבתי כתבתי מכאב מכאב שניסיתי לטשטש מכאב שניסיתי לשחרר והנה אני שוב באותה נקודת אפס בועטת יוצרת כותבת ומציירת ושוב הכאב הזה, ושוב טום וויטס ברקע ושוב המכחולים והצבעים ושוב המילים הפעם אתה הנושא לא הבנת שהיית נקודת עוגן נקודת אושר
הציור הזה התחלתי אותו מזמן, עוד לפני שהכרנו, ידעתי מה אני רוצה לעשות איתו ופחדתי, פחדתי מהמסר, ממה שהוא משקף, את הריטוש, את הצלקות רציתי משהו אחר, פשוט, יפה ואוהב היום, היום בערו לי האצבעות, מהכאב, מהאכזבה, מההבנה שלא יהיה עוד ויצאה לי האישה הכי מכוערת שאי פעם ציירתי
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וזה הטום וויטס המועדף עלי :
http://www.youtube.com/watch?v=1DXXHT8v52I&feature=related
לצייר זו התמודדות.
כל אחד וההתמודדות שלו.
THE PIANO HAS BEEN DRINKING
NOT ME!!!
מעדיפהאת טום ווייטס....
אהבות ישנות למשוררים שיכורים
לא מחליפים בבלונדיניות...
לא ידעתי שאת אוהבת
קחי אותה
http://www.youtube.com/watch?v=nLoG6_imrKY
בעיניי האישה הזו מאוד יפה
מאוד יפה
למרות שאני מעדיף את הביצוע של סקארלט ג'והנסון
זה בשבילך
http://www.youtube.com/watch?v=ksbaPmRDa60
תודה!
על המילים
על החיבוקים
כבר מתחילה להרגיש הקלה :-)
היא ממש לא מכוערת. לדעתי הציור מדהים!!
את יודעת, כשאנחנו הכי הכי, תגידי כועסים, תגידי כואבים...
דווקא אז יוצא מתוכנו הכי טוב.
הוצאת כאן שיר / פוסט עם המון רגש
יש בו תעצומות ענקיות שאינן ברור מאליו.
הצלחת לחבר אותי, כקוראת, להכי הכי הזה שם.
חיבוק.