נשים וכל מה שבניהם.
פוסטים פופולאריים
-
"דודה" אירן .
23/11/09 | 2351 צפיות
-
מת , מת ,כלב מת .
2/9/10 | 1264 צפיות
-
על העיוורון
28/12/11 | 1846 צפיות
-
האם יש הבדל בין "נטורי קרתא" לבין השמאל הקיצוני בישראל???
6/10/09 | 1995 צפיות
-
למה אין עונש מוות בישראל ?!
25/9/09 | 2648 צפיות
-
קצת על נשיות , אימהות ומה שבניהם
6/9/09 | 882 צפיות
פוסטים אחרונים
- בתוך תוכי 13/6/12
- מעגלים נסגרים , מעגלים נפתחים ובחיים האלה לכל אדם ,הרבה מעגלים 17/4/12
- למה כשאיני מותרת האהבה נקראת אל דרכי .. 27/2/12
- לפעמים 18/1/12
- רסיסי ילדות 31/12/11
- על העיוורון 28/12/11
סדק ראשון ?
רציתי תמיכה נשית, רציתי מילה טובה, חיבוק אהבה מאימא , אבל היא הייתה קרה אליי , לא שאלה מה קרה , כלום , היא הסתכלה עליי , כאילו אני זרה ואמרה "חזרי הביתה לבעל שלך " אין לך מה לעשות פה , את כבר נשואה ואת שייכת לו , נחנקתי , שייכת לו ... אני לא שייכת לו ,אני שייכת לכם , אימא ואבא שלי , אני שייכת לעצמי ,לא לו .מי הוא בכלל , אז מה אם הוא קידש אותי בטבעת ? אז מה עם הוא עשה איתי את אלון , אז מה אם אני בחודש השלישי על הילד השני שלנו .מה זאת אומרת אני שייכת לו ,אימא הוא הכה אותי ,סטר לי בגלל שאימא שלו חיממה אותו עליי , לא כואב לך שאני מספרת לך שהוא הרביץ לי . למה את שולחת אותי אליו בחזרה , למה את לא יכולה לקבל אותי ,להציע לי לשבת , להרגיע אותי ,למה את לא מתייחסת אליי."בֶרוּ חוּנֶה שוֹעַרֵת[1] " – זה מה שאת יכולה לומר לי?? לי ביתך הבכורה שחיכית לה שבע עשרה שנים , אותי את שולחת בחזרה. אוי אלוהים , אני מרגישה כל כך פגועה , כל כך נבגדת , אימי הורתי , שולחת אותי בחזרה לבעל שפעם אהב אותי ורצה לקטוף לי כוכבים מהשמיים , האם זה סדק ראשון , בחיי נשואיי?? אלוהים אני מבולבלת , אני כואבת אין לי לאן ללכת מה עושים מה ?! |
תגובות אחרונות
-
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על בתוך תוכי
-
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על מעגלים נסגרים , מעגלים נפתחים ובחיים האלה לכל אדם ,הרבה מעגלים
-
אלכסנדר הגדול
בתגובה על למה כשאיני מותרת האהבה נקראת אל דרכי ..
-
ה ד ר ק ו ן
בתגובה על לפעמים
-
orlym101
בתגובה על על העיוורון
-
ענף
בתגובה על "דודה" אירן .
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא מבין
למה כולם חושבים שמדובר בך?
הרי זו יצירה שאת כתבת
ואפשר לכתוב אותה בגוף ראשון.
הסיפור בהחלט עצוב .
*
אורלי
זה אכן מחריד
ככ' הרבה נשים (גם היום)
"אוכלות אותה"
המשפט הזה
"את שייכת לבעלך"
נאמר ע"י אמהות רבות בשפות שונות....
בצורה ישירה או בעפעוף ..
מן תרבות שכזו.
מזעזע אותי.
לבי עם אותן נשים שמתקשות (בגלל...ובגלל...)
לפרוץ את חומות בית הכלא מבית.
קראתי ומחכה להמשך!
איריס
כואב ועצוב
שבתי להאיר לך את סופ"ש
בכוכב אהבתי יקירה לי.
תודה שאת לי.........
מזי יקרה,
כמו שאמרת פעם ...
אז כן פעם , האימהות לא עסקו בלהכיל את ילדיהם , הם לא התעסקו בפן הרגשי שלהם ,כמו שהיום מתעסקים , הן היו עסוקות מבוקר עד ערב , בעיניני הבית ,פרנסה , ילדים והחיים היו קשים יותר.
מודה לך על תגובתך אוהבת ומחבקת אותך .
שוב הצלחת אורלי יקירה לליבי
להשאירני ללא מילים רק עם
הריחות, והעליבות שבה חשתי איתך
באותו מטבח.
בוכה איתך, וחשה שכל גופי כואב איתך
מהסטירה שקיבלת מהאמא יותר מאשר
מימנו.
איזו כניעות וכוח היה באמהות האלה
לותר על פרי בטנן למען שלום הבית שלהן
הרי הגברים לא היו מסכימים שהנשים שלהם
יתנו יד לבנות כשהן מתלוננות.
לא היתי עומדת בזה.
היתי מחבקת אותך לליבי....ומגינה עליך
ככבת עיני...בכל מחיר.
אך זו אמירה של ימינו ולא של אז...
ולכן איני יכולה לשפוט אותה....
יוצאת נרעשת מהרשומה שלך.
מחבקת לך יום נהדר. ומואר.
לאחר רגעי החושך.
אוסי מצחיקולה,
זה קרה לפני 50 שנים ,
המקרה היה חד פעמי, הרעיון היה להביא את הסיפור בין האם לבת
לא בין האישה לבעלה...
בכל אופן ,את מתוקה , מרגיש לי טוב לשמוע נשים ,דעתניות שלא פוחדות להשמיע את קולן!
תודה.
אורלי היקרה . אם יש לך אמא כזו . אז תגשי למשטרקה או לאחד הגופים של נשים מוכות . אני לא הייתי חוזרת אליו גם אם הייתי בהיריון ממנו.
אוסי
בכך שהיא שלחה את ביתה להתמודד לבד ???
יש משו בדבריך ....
למרות זאת , אנחנו תמיד נשאר ילדים קטנים ותמיד נרצה חיבוק, הבנה ואהבה מהורינו.
וכאן אותה האם כשלה.!!
לדעתי האם צודקת
יעקב
אנפורטשנטלי, זה היה אפילו מקובל לגמרי במקומות מסויימים בעולם...
טבחית יקרה,
אכן בישלת לנו כאן תגובה נכונה.
אכן בעבר נשים לא יכלו לקום ולעזוב ,המושג חד הורית , לא היה קיים במציאות ואפילו לא במילון אבן שושן ,
אולי זה היה קיים רק במקשת המילונים ....
תודה.
מכים זורקים
ומהר
אמא אי אפשר לזרוק
אולי להבין שבזמנה לא היו אופציות
אשה שעוזבת בעל מכה או לא
הייתה חריגה בנוף החברתי
רונן יקר,
אכן כשאין תקשורת מילולית הידיים מדברות.
במקרה הזה , זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה.
ניתן לטעון לאי שפיות זמנית ((-:
דינדין יקרה,
מה שלומלומך , לונג טיים נו סיי
אניי וואי- היתה משטרה , אבל אף אחד לא התלונן על סטירה פה וסטירה שם .
לא הייתה מודעת כמו שיש היום.
דארלינג ,
הזכרתי גמ'לי ..
נהנית , ספר לחבריך ,
שיספרו לחבריהם ,
שיספרו לחברי חבריהם ... ((-:
אין לי מילים להוסיף
לא מוכרת לי דרך החיים הזאת
אבל כתיבתך יפה.
יקרה שלי,
אכן, לצערי, אין חדש תחת השמש.
עצוב ונוגה.
כואב לי מאוד.
אנה
כשאין מילים כשאי אפשר ואין יכולת לדבר מתחילה האלימות.
פעם ראשונה לעולם אינה אחרונה.
לא הייתה תחנת משטרה בימים ההם?
אורלי,
איך החזרת לי את ריח המטבח של אימי - של פעם.
***
נויה יקרה,
צודקת !!
שאולי נעשה להם רייקי ????
תיקון ???
שבת שלום .
עמוסי יקרי ,
שמחה שהצלחתי להעביר את תמונת המטבח , הייתי שם , זו הייתה סבתי , שעמדה מעל הכיריים
ושרפה נוצות , זו היתה סבתי שהיתה יכולה להיות קשוחה לאימי מחד ורכה לנכדיים מאידך ....
הדור ההוא הולך ונעלם , הבעיות בין בני הזוג נשארות , כמו שאמר שלמה המלך , אין חדש תחת השמש.
שבת שלומלומלום.
אורלי נשמה
את תמיד מרגשת אותי במילותייך
יכולתי לעמוד שם במטבח ולהריח את העוף השרוף
לצערנו התופעה קיימת גם ביום בעשרות בתים בישראל ובעולם כולו
שלא נדבר על העולם האסלאמי וגם בעולם החרדי
שם אין לנשים זכויות כלל
כוכב גדול לכל אותם נשים אמיצות שמצליחות לברוח מבתים שכאלו
שבת מבורכת ונשיקות
עמוס
הבעיה העיקרית עם הגישה הזו היא שמוצאים אותה גם היום.
*