שיר ראשון
אִם
אִם דִּמְיַנְתִּי נְפִילָה, דִּמְיַנְתִּי אוֹתָהּ רֶגֶל עַל רֶגֶל וְהַכַּפְכַּף שֶׁלִּי נִפְלַט עַל אֲדָמָה רַכָּה גֹּבַהּ צַר מִדֵּי מִכַּדִּי לִכְאֹב. בּוֹדֶקֶת, אִם נָכוֹן.
שיר שני
מְטוֹפֵף מְטוֹפֵף סָרוּג בְּמַעֲלֶה הַנָּהָר בַּצְּרוֹר הֶעֱלִים שֶׁאָסַפְתָּ, שֶׁנֶּאֶסְפוּ מִצְטַמְרֵר מִזֶּרֶם תַּחְתִּי קַר מִתְלַהֵב מִזֶּרֶם עִלִּי חָם מְטֹרָף לְמַגָּע מְחֹרָץ רְגָשׁוֹת מְלֻפָּף בְּאַצּוֹת מֶשִׁי זוֹרֵחַ פְּלַנְקְטוֹן הַיָּם הַגָּדוֹל.
אֵין דָּבָר שֶׁהוּא שָׂם, יֵשׁ רַק פֹּה.
|
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ערנ..יפה..מאד...להרפות היא עבודה קשה, אכן. משתלמת כשמצליחה...כך לומדת.
תודה,
מיותר לקנאאוהבת את המכלול הזה גם אני, הוא מורגש לי מאד חזק.
תודה
טימפי אתה יכול להושיט פתח או חיריק אם אתה מוצא לנכון, ולא רק להודיע..אתה יודע... אשמח
זוהר, למי את כותב?
כרגיל, שיריך יפים ונוגעים.
שמת לב שתוכנת הניקוד עושה לך עוול אחרי עוול?
אֵין דָּבָר שֶׁהוּא שָׂם,
יֵשׁ רַק פֹּה.
ואוו זה משהו מעורר עיניין !!!!
לא מרפה מהמחשבה שלי עכשו!
תודה לך
אנ
כשקראתי את השיר הראשון לרגע קינאתי,
איך לא אני כתבתי את זה,
מקסים
תודה
(:
תודה אביגדור
בעיני קשורים השירים
שיר מעל שיר
רגל מעל רגל
בזוג
הסתבכו מעט
ובכל זאת מקסימים הם
תודה לך,
תודה
(:
שבוע טוב
יש מקום,
בו הרוח מלחשת
את כל המילים המיוחדות ללב.
אני בטיפוס.
לפעמים נשרטת,
מגלה כל מיני על עצמי... מעניין.
מאוד יפים השניים ..
ת ו ד ה ..
*תודה לך.
שבוע טוב.
אם דמינתי טיפוס
דמינתי אותו רגל אחרי רגל
לאחוז בך טרם נפילתך
למנוע כאבך
להראות שנכון
תודה עמליה,
שמיים,
אין אצלך עננים,
הכל בהיר,
ועוד..
אם
דמיינתי גם אני את הנפילה
ראיתי את מה שרצית לראות בדימונך
החשש שלי - המציאות היא לא תמיד שיר
והכאב עלול להיות יותר.
השיר לא פשוט לקריאה ולא קל להתחבר אליו.
מחייב קיראה חוזרת ומחשבות נשנות
את השיר השני מאוד אהבתי.
הוא מהסוג הזה שמריץ סרט בראש.
אגב, ללינק לא הגעתי כי נדרשת חברות מוקדמת לשם כך.
שנייםם לא קשורים לכאורה
ובכל זאת קשורים בקשר מאחד הקשר הזה הוא את
חיה ובועטת כל כך מבעד למילים
חיה את הרגע
את נפילת העלים
את הנפילה הרכה אך הכואבת
ואוהבת
כל כך אוהבת
אולי את האהבה עצמה .
אהבתי ...
שבוע טוב לך זוהר .
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1638001
פשוט לא יכולתי להתאפק,
הלוואי עלי להיות בכוחו של הרגע הזה.
תודה לדסיקה