"מה זה?" אני צועקת חזרה. המוזיקה רועשת, החתן והכלה מפזזים על הרחבה, ואני מנהלת שיחת נשים עם כמה נשים, כולן נשואות בשנות החמישים לחייהן (זה ישנה אם אני אגיד כולן מורות...?). "נו, קוגרית, איך את לא יודעת" עונה לי, "את הרי בעניינים, יוצאת, מבלה (אני נחשבת הבליינית של החבר'ה מתוקף היותי גרושה..חח). "לא שמעתי את המושג" וסקרנותי גוברת. והיא עונה, "כמו בת זוגו של הצ'יטה, כשהוא מזדקן, היא הורגת אותו והולכת לחפש לה צ'יטה צעיר" היא עונה והבעת נצחון על פניה. עכשיו הבנתי, דברנו על בחור צעיר שהתחיל עם אחת הבנות בשולחן, וישר נתנו לה הבנות תווית של "קוגרית". "טוב, היא צעירה מידי לדעת", יוצאת השנייה להגנתי ואני עוטה ארשת הצטדקות. עד שלמדתי מה זה "סווינגרס" אמרתי... בחצי חיוך. "מה זה סווינגרס?", מישהי שואלת...
טוב, ההסבר שלי גרם להן להסמיק קמעה, אבל כל השיחה הזו גרמה לי לתהות על כל אותם מושגים שצצו להם בשנים האחרונות בתחום הדייטולוגיה והבילוי, ומה בעצם קרה לזוגיות הישנה והטובה.
על פי השקפתי, אם תופעה נוצרת, סימן שיש בה צורך, השאלה היא מה ההשפעה שלה לטווח הרחוק. תמיד ישנו סיכון בלהתרחק מהמיינסטרים. ישנו צורך אצל אנשים להרחיב את הגבולות שלהם, לחפש משהו חדש בחוץ, להעלות את סף הגירוי. כל אלה הם תוצר טבעי של חברה מודרנית מתפתחת. ההתפתחות נעשית בכל התחומים לכל הכיוונים, אבל בזוגיות...בזוגיות יש משהו אחר, יש איזון עדין מאד, שכשהוא מופר, הכל מתחיל להתפרק.
התפתחות אמיתית נעשית מהפנים החוצה ולא להיפך, וכשאנחנו רק פונים לגירויים החיצוניים, אנחנו מאבדים מהר עניין ונעשים ריקים. אין תחושת מלאות אמיתית. ומכאן מתחילות הבעיות.
בזוגיות, היתרון סרוג בחסרון, נכון שלא קל לחיות עם עוד בן אדם, ולמצוא את המקום בו אנחנו מוכנים להתפשר. וזה קשה למצוא פתרונות לכל חילוקי הדיעות, ובמיוחד כשרגש מעורב, אנחנו נצמדים אליו ולא רואים דרכים אחרות. היתרון הוא שהקשיים בזוגיות הם בעצם שיקוף של כל אותם מקומות שאנחנו מנסים להסתיר, מקומות שצריכים ריפוי ואור. ההזדמנות לההתפתחות פה היא גדולה יותר כאשר היא נעשית כזוג, ואז, אותה תחושת מלאות אותה הזכרתי לפני כן, נשארת ומתעצמת ולוקחת אותנו למקומות חדשים וטובים.
אשמח לחוות דעתכם המלומדת בנושא, חברים:-)
http://www.mako.co.il/women-sex_and_love/sex/Article-6a0c6003aba8c11006.htm&Partner=facebook_share
קישור ממקו - כתבה מפורטת על נשים קוגריות, מסתבר שזה באמת מושג מוכר, כרגיל התחיל בארה"ב.
להנאתכם.
|
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט בפני עצמו ממש.
השוני לפי דעתי, אכן מאד חשוב,והקבלה מתוך השוני היא הגורמת לצמיחה בתוך הזוגיות על כל האתגרים שבה.
גם אני כמוך מאמינה בזוגיות הרומנטית וחיה על פיה, כי בסופו של יום, הלב כמה לאהבה, ולא משנה בן כמה הוא - 20, 30, 40 וכן הלאה....חח
אז תודה רבה על תגובה נפלאה, יקירה:-)
חייכת אותי עם הפוסט הזה שלך...
...לאורך מאות שנים נשים מנסות להשיג שוויון
עם גברים, זה התחיל משיוויון בזכויות הצבעה,
שוויון בזכות לצאת לעבוד ולפרנס, שיוויון במעמד
בתוך המשפחה ועוד מיני סוגי שיוויון.
לאורך אותן שנים, ומסיבות די מובנות, החברה יצרה סוגים
של "אפליה מתקנת" שתאפשר לנשים להגיע למקום הנחשק,
השווה לגברים. ותוצר של אפליה מתקנת לעולם לא יהיה שווה מבסיסו,
לדבר האמיתי.
גם תופעת הקוגריות היא סוג של "להוכיח" שגם נשים יכולות.
יחד עם זאת כשנבדוק את הסיבות האמיתיות לצורך של אישה בת 40 פלוס להשתעשע
עם ילדון בשנות העשרים לחייו, נמצא סיבות עמוקות יותר
ושונות הרבה יותר מאלו של הגברים בגילאים האלה
שמתקשטים בצעצוע בגילאי העשרים.
בשני המקרים זה תוצר של סיפוק אגו, רק שהטריגר שונה.
ועם זאת אל לנו להתעלם מהיתרון הבולט של הנשים,
שאף ילדון בן 20 פלוס לא יוכל ואולי גם לא ירצה להפוך את השעשוע
הזה למשהו אחר מסתם שעשוע.
ואף אישה לא נתבעה עד היום על "אבהות" בעל כורחה...נקודה למחשבה...
יש מי שמתאים לה/לו לשקם אגו פגוע ולהחזיר את הביטחון העצמי בדרך הזאת.
וזה לגמרי בסדר,כל עוד אף אחד לא נפגע בתהליך.
אבל בנות Lets face it , מה רע בלהיות "רק" אישה?
מה רע בלרצות להיות מחוזרת במקום מחזרת?
מה כל כך מפריע לכן שמישהו דואג לכן? לוקח את המושכות,
את ה"ניהול" ?
תקראו לי שוביניסטית, אבל אני מאמינה שעל מנת לייצר זוגיות טובה,
נכונה,יציבה,שתמשך לאורך זמן מתוך רצון להיות בתוכה,
מתוך הבנה,הסכמה,שלמות, כבוד הדדי, תקשורת בונה,
על שני הצדדים במשוואה לשמור על איזון של המערכת תוך הבנת השונות הבסיסית בין המינים.
ההבנה שאני חושבת שונה ממנו, והוא חושב שונה ממני,
תמנע אי הבנות,עימותים ופרידות. הרצון המשותף ללמוד את השפה אחד של השני
ולהשתמש בה בחכמה, תמנע מאבקי כוחות,גם אם הם סמויים ויתרה מזאת אם הם גלויים,
שלא יתרמו להרמוניה ולסינרגיה הכל כך חשובות למבנה המורכב של חיים בזוג.
גברים ונשים לעולם יהיו שונים.
רק מתוך רצון לשמר כל אחד את עצמו,מתוך הבנה וקבלה שאנחנו שונים
ויחד עם זאת בעזרת תקשורת פתוחה, והבנה וקבלה של הצד השני עם השוני הזה,
נוכל לבנות מערכת מאוזנת ומזינה לשני הצדדים כך שתאפשר צמיחה של כל אחד לחוד
ושל המערכת הזוגית כולה.
הזוגיות הטובה, בתפיסה הרומנטית של מערכת זוגית, יכולה להתקיים !!!
ובתנאים הנכונים ומתוך מודעות יכולה לחיות זמן רב.
ולכל ה"קוגריות" וה"שוגר דדי'ס", אם זה מה שעושה לכם טוב, תהנו.
בסופו של יום כל אחד עושה רק מה שעושה לו טוב...
זוגי תמיד היה עדיף על אי זוגי
חוץ ממספר אחד....
(רמז: זה יותר מ-68 ))
http://www.mako.co.il/women-sex_and_love/sex/Article-6a0c6003aba8c11006.htm&Partner=facebook_share
קישור ממקו - מאמר על קוגריות בדיוק על אותו נושא - מדהים :-)
בילוי וריגוש זמני הם ללא כל תועלת ומיותרים,
תמיד מרגישים את החוסר והרצון לעוד ,
אין בזה כל תוכן ועיניין כלל,
- הבילוי ריקני וסתמי לחלוטין ,
מעניין - הביטוי קוגרית,
תודה שהבאת תבורכי
"זוגיות מקודשת" - תודה יקירתי.
זה כבר היה קיים. קראו לזה קיבוץ :-)אולי זה מה שיביא את הגאולה:-)
מסכימה עם כל מילה:-)
אז היה לנו קוגרית, סווינגרס, דייטולוגיה ומיינסטרים
אני נגד שמות, מילים או כינויים מעולם הבעל חי,
וכנורמלי... (כך אני מגדיר את עצמי) כל גירוי פנימי, מתחיל בחיצוני !
חוץ מזה פוסט מציאותי אמיתי ... ונכון.
ברור
זו תופעה שלמידה בצידה
זוגיות, מלשון זוג, כלומר שניים
יא אללה, איך נתפסנו תרבותית על המספר הזה, כאילו אין מספרים אחרים !!!
מה עם שלוש? ארבע? שבע?
לא אחלה מספרים??
כל הקטע עם הזוגיות,
ומישהו הרי חייב לצעוק כאן המלך עירום,
לא ממש עובד בימינו, lets face it
כל תופעות ה-serial monogamy למיניהן,
כל השקרים, ה"בגידות", השמיניות באוויר שאנשים עושים כל הזמן כדי לנסות להימלט מהמטא-נרטיב הזוגי המחניק הזה
שנפל עלינו במורד ההיסטוריה כמו עוד אלף אחד סטיות יהודו-נוצריות למיניהן.... אוף
בני האדם שמים את עצמם בכלא צר, ואחר כך עסוקים כל ימיהם בניסיונות נואשים להימלט ממנו.... אבסורדי, לא?
ואני אומר - אהבה חופשית לכל עכשיו !!!!
החיים יפים... מותר להנות... הכל בסדר!!
אל לנו לחפש מותר ואסור.. מקובל ולא מקובל... מתאים או לא מתאים.
אם נוכל להתנתק מהתניות חברתיות ומקיבעון שמקורו בחוויות עבר, אם נוכל לראות את השמחה והאור מחוויות חדשות וכן.. גם מריגושים חדשים - כל זאת בלי לפגוע באחר ובנו... אין כל רע בכך.. נהפוך הוא!!
בסופו של יום, כולנו מחפשים את האושר. האושר איננו מטרה - הוא דרך חיים.
גם אני נחשפתי רק לאחרונה למילה קוגרית..
אכן תופעה שעלתה ועולה מדרגה..
על פי השקפתי, אם תופעה נוצרת, סימן שיש בה צורך,
השאלה היא מה ההשפעה שלה לטווח הרחוק.
היום מתחילה להבין ולהסכים לתופעה..
הבאת נקודה חשובה לדיון
בקשר לזוגיות שלצערי איבדה
את קסמה בשנים האחרונות
וכל הזמן מחפשים ריגושים חדשים
מה שלא ניתן לומר על שיגרת הזוגיות.
בעבר הסתפקו במועט וגם אם היו להם
רצונות חסכו אותם מפאת הכבוד.
ואילו היום אין פחיתות כבוד בפירוק,
או בקשר נוסף למלא חסרים קוראים לו.
בעיני זוגיות מקודשת.
תודה לך על דברי התבונה שהבאת.
חיבוק לשבוע נהדר יקירה.
*
*המורות של היום הן לא המורות של הלילה,
אבל למדתי היום משהו חדש "קוגרית".
מאמצת.
תודה ושבוע טוב.
האהבה מנצחת מהר יותר וטוב יותר עם כישורי זוגיות.
ודבר איתי עוד 20 שנה בקשר לקוגריות...חחח
היי בלונדי...
איזו חוות דעת אני יכול לתת לך..?
הרי אני לגמרי משוחד!!
חולה עלייך "קוגרית" יפה!!
ובקשר לזוגיות... את יודעת מה דעתי..!
שיהיה אחלה שבוע!!
שון.
ליצור ? זה קל. לשמור, לטפח ולהחזיק זה האתגר.
ונישואין ? טקס. זהו. עוד דרך של המערכת למסד דברים. לא ממש מהותי לדעתי.
דפוס הזוגיות מאבד אחיזה משנה לשנה ובמהירות.
אני כותב זאת בצער. הייתי מעדיף להיצמד לרומנטיזציה אבל נאלץ להשלים עם העובדות.
היום אנשים מרפים מהר יותר מבעבר. זו גם הסיבה לפנייה מהירה יותר החוצה.
בדיוק כך, איש יקר!
הרבה יותר קל ופשוט "לחגוג" ולגוון , חושבים שזהו פתרון זמני לצורך ריגשי
רק שהצורך לא באמת מקבל את תאוותו וזאת רק אשליה רגעית
לזוגיות טובה צריך מאמץ יתר ובעידן שהכל זמין למי יש כוח
אתה צודק כשאתה אומר שהעולם חווה המון אי זוגיות. ישנה המון אכזבה ממוסד הנישואין לצד ריבוי הגירויים החיצוניים.
אני אומרת, עזבו כרגע נישואין, זה תוצרשל חברה ותרבות, תצרו זוגיות קודם, זה מה שהנפש כמהה לו.
זה מין אקסיומה:-) תודה.
חושבת כמוך, שלא צריך להסתיר.
והתזה שלי,שזוגיות זו הזדמנות הכי טובה לאדם להתפתח באופן עצמי וכזוג, ושזה בעצם סוד שימור הזוגיות, זה בא מלימוד העניין, נסיון שלי וספרי עיון בנושא.
העולם משתנה והאדם לא ממש יודע איך להתאים את הזוגיות לעולם החדש.
זה יקח עוד זמן. בינתיים יש תקופה של הרבה אי זוגיות ולאחר מכן כניראה שדברים יופנמו ומשהו שונה יקרה.
מה שבטוח בינתיים זה שאנשים נשארים פחות ופחות היכן שרע להם. ולא כל כך משנה אם בחוץ טוב יותר.
בתקופות רעות במיוחד הזוגיות תחזיק כנגד מה שקורה בחוץ כי חייבים יותר כוח להתמודד עם העולם (תקופות של מלחמות וכו') אבל בתקופות רגיעה מתחילות מלחמות האחים תוך כדי פזילה לכל החומר האנושי/הכתוב/הנשמע שם בחוץ.
בקיצור..... אין לי תשובה :-)
וגם על פי השקפתי,
אם תופעה נוצרת,
סימן שיש בה צורך