הולכת בלי יחפה
פוסטים פופולאריים
-
הצצה ראשונה
9/6/09 | 438 צפיות
-
הצצה רביעית
29/6/09 | 882 צפיות
-
מחשבות על המציאות
25/4/11 | 1012 צפיות
-
הצצה שישית
16/7/09 | 660 צפיות
-
זרימה נכונה
26/5/10 | 889 צפיות
-
בקשתך התקבלה
6/11/09 | 1079 צפיות
אם רק היה לו האומץ...
~ ~ ~ דלת המעלית היתה דביקה בכף ידו כשהוא יצא לקומה החשוכה, כעקרון, הוא שנא לא להגיע בזמן, אך קרה שעשה זאת בלי הרף. רימונה לא אחרה לגעת בנושא, כמעט מייד כשהתיישב. למרות השנים שחלפו, הוא עדיין חש מתח לפני כל פגישה עימה, מתוך איזו מחויבות להגיע מאורגן עם נושאי שיחה, מה שגרם לו לחוסר שקט כבר מתחילת השבוע. היום הוא הגיע מוכן, מדובר בלמודי הרפלקסולוגיה שלו, משהו הציק לו: היות והוא משותק, התלמידים האחרים לא מתאמנים עליו, כי כפות רגליו חסרות תחושה ולפיכך הוא מרגיש בכיתה חריג, יותר מאי פעם. לאחר התקרית המביכה שארעה בשיעור האחרון, עם בחורה מהכיתה התחושה הזו רק העצימה. "אני חייבת לומר, זה קצת מוזר" כך היא אמרה לו, כשישבו ב-מעגל הכנות- בסוף השיעור, הלב הקטן מבד הלבד האדום, הונח לפניה על אחת הכריות. היא יישרה את כתפיה והביטה ישירות באיתמר המופתע, ואחר כך בשאר התלמידים, שישבו בשתיקה, בהתאם לכללים. "תתאמנו על אמירות בונות ויוצרות קרבה" כך ניסחה זאת רחל המורה, אך בינתיים איתמר הרגיש שכולם רק נעלבים ומעליבים ועד כה לשמחתו, הלב הקטן לא הגיע לידיו. אלא שבשיעור זה, שהיה בתחילת השבוע האחרון, כחכחה הבחורה אדומת השיער בגרונה ואמרה "איתמר, אני אעביר אלייך, כיוון שיש לי קושי עם זה שאי אפשר לטפל בך, אלא רק אתה יכול לטפל באחרים. זה לא מאוזן ואין לי מושג למה בחרת לעצמך את התחום הזה. אני חייבת לומר, זה קצת מוזר" ובחיוך מטופש ונבוך זרקה לעברו מהעבר השני של המעגל, את הלב.איתמר תפס אותו והשתתק, מרגיש איך פניו חמים ולחייו מאדימות והוא אחז בו עוד רגע נוסף, הרגיש את המתח באוויר ומרט את קצוות הבד הפרום ואז הרים את ראשו ואמר "אני מניח שאין לך מושג בעוד נושאים רבים אחרים ואני לגמרי לא בטוח שאני רוצה להישאר היום במעגל, אני לא צריך לתת כאן דין וחשבון לאף אחד על הבחירות שלי "והניח את הלב לצידו, נשם נשימה אחת עמוקה, בניסיון לבלוע את הגוש העקשן שנתקע בגרונו ואז הסתובב וביקש מהמורה, שישבה מאחוריו, לעזור לו לעלות לכיסאו. לרגע אחד היא היססה ואז קמה והרימה אותו מבתי השחי שלו, כמעט ונופלת עליו והוא התיישר והתגלגל משם החוצה. אם רק היה לו האומץ... אבל לא. הוא הסמיק ומולל את הלב בידיו "אני פה כדי לעזור לעצמי דרכיכם, ורק אחר כך לאחרים" לרגע הייתה דממה והוא הוסיף "אין שום מניעה שתטפלו בי, אני חושב שזו יכולה להיות התנסות שונה ומעניינת. אין לי עניין לא פתור עם אף אחד ולכן אעביר את הלב לך רחל, ואודה לך שהסכמת, בתור המורה כאן, לקבל אותי כתלמיד מן המניין, למרות מגבלותיי" והוא העביר לה את הלב עם חיוך. בתוכו הסערה לא שקטה במשך כל הימים שחלפו מאז, אותה שנאה פנימית עזה וכעס נורא, על כך שאפשר לאחרים לרמוס אותו באופן גס כל כך, ואפילו המשיך ודרך הוא על עצמו, כאילו הצטרף חלק ממנו לחגיגה נגדו, הפכפך ובוגדני. הוא ורק הוא. כל השבוע כתב מכתבים לאדומת השיער ודמיין את עצמו מחזיר לה את בובת הלב ואומר לה דברים נוראיים וגם לרחל שקבלה ממנו את הלב וחייכה וללא בושה אמרה "בבקשה איתמר". ההצגה עוד המשיכה, כיוון שתלמידים נגשו אליו בסוף השיעור ואמרו שהם מעריצים את הדרך בה הוא מקבל את נכותו ושהם ישמחו לראות את כף הרגל שלו, כי זה מרתק איך הנכות שלו תבוא לידי ביטוי בקווי הרגל ובכלל זה מדהים שאדם כמוהו, נכה מלידה ומשותק ברגליו, יטפל ברפלקסולוגיה "אפילו פרדוקס!" הוסיף מישהו בהבעת חשיבות עצמית. בתוכו האש כבר בערה והוא רק רצה לשבת מול רימונה ולבכות. המקום היחיד בו לא היה עליו להציג דמות של הנכה הנאור, המודע לעצמו. "פעם רביעית ברציפות שאתה מאחר, האם זה מקרי לדעתך?" איתמר עדיין לא הניח בצד את תיקו, שהיה מונח על ברכיו. הוא רכן קדימה וניסה להגיע לכוס המים שהונחה לפניו על מפת השולחן, אך משהו בכיסא הגלגלים נגע ברגל השולחן בעוצמה והכוס התהפכה על השטיח, בטרם ידו נגעה בה. "אני מתנצל, אני..." הוא החל לומר, מרגיש את פיו יבש וקולו מקוטע, אך רימונה התרוממה באחת מכורסתה ונגשה למטבח. * זהו קטע נוסף שנגזר עבורכם, מתוך רומן שבדרך... כל הזכויות שמורות לשרון בלודוברובסקי |
תגובות אחרונות
-
CHIVIBAR
בתגובה על מכתב געגועים
-
אילן (אישון )נחשון
בתגובה על לא כל יום פורים...
-
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
-
א ח א ב
בתגובה על יומולדת של ב
-
א ח א ב
בתגובה על אהובי היקר
-
א ח א ב
בתגובה על החופש והאהבה- בעיני המתבונן
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמעתי על מופע המחול, אך לא ראיתי. זה באמת מרתק..
תודה מרוה, עבורי זה אתגר גדול, לנסות ולראות את העולם מבעד למגבלה כזו...הקשיים הרגשיים, מול הרווחים המשניים.
היות והוא אחת מבין חמשת הדמויות המובילות את הרומן, אני חושבת שהעבודה שדרשה את רוב תשומת ליבי היתה באינטראקציה שלו עם שאר הדמויות, איך הוא מביא את עצמו, מה חשוב לו להבליט ומה לגמד, דווקא בגלל נתוני הפתיחה השונים שלו.
תודה עירית (: נעים לשמוע..
תודה רבה תנא, שמחה שהיה לך מעניין (:
תודה צבי, אומץ זו תכונה שאני מרבה לחשוב עליה ומעריכה מאוד את קיומה באנשים. לפעמים, כשהיא חוברת לתכונות אחרות כמו פזיזות או לטיפשות /-: זה יכול להיות בעייתי, אבל יחד עם עוצמה, חכמה וחוסן, אומץ יכול לקדם מאוד ולסלול דרך.
אני חושבת שאומץ משתנה לאורך תקופת החיים וקשור כמובן גם להערכה עצמית, כמו במקרה של איתמר, שבשלב זה, יכול היה רק לדמיין כיצד לפעול ולהרגיש טוב עם עצמו.....
טוב!
זה מעניין ונוגע. בהצלחה עם ההמשך...
לא קל לאזור אומץ במקרים כמו זה שמסופר כאן
יופי של תיאור
תודה גבי (:
ובקשר לשאלתך, הקטעים שנתתי עד עכשיו נגזרו מהרומן באופן אקראי, הסגנון הוא אותו סגנון,
אני מניחה שזה גם עניין של חיבור לדמויות מסוימות ולאחרות פחות..
יפה,
האמת שזה הקטע הטוב ביותר שלך שקראתי,
זה מעניין, האם את משתפרת תוך כדי הכתיבה, ברמה כזו שהסגנון בתחילתו ובסופו יהיו שונים?
זה ממש ממש טוב הקטע הזה !
אפילו ממש ממש ממש!
:)
(: תודה לך רנבו2, על ביקורך, תגובתך וכוכבך ..
שרון
תודה רבה לך אילנית, שמחה שנהנית (: שרון
כתוב יפה, מסקרן ומרגש!
נהניתי לקרוא!
אילנית
*
תודה לך - אבא הוריד ראש- נעים לשמוע
רשמתי לפניי לגבי העותק (-; אני עדיין לא שם..
מקסים ומרגש
מזמין לי עותק מהספר
:-)
תודה לך גרטל'ה (: אני שמחה שיצרתי הזדהות איתו, זה משוב ומשמעותי עבורי
חיבוק ממני בחזרה
שרון יקרה,
אני מאוד אוהבת את הקטע שגזרת,,,
את מטפלת מאוד ברגישות וחכמה
בדינמיקה שנוצרת כלפי איתמר
ובתחושות שלו,,,חייבת לומר לך שממבט אישי אני
מוצאת את עצמי מזדהה לא פעם איתו,
מאוד נעים לקרוא אותך והזרימה נכונה לי.
מחכה לגזירה הבאה,,,
חיבוק לשבוע נהדר
שלך בהערכה
גרטה*
צריכה לשמור על העירנות שלכם בחום הזה (:
תודה יקירה
אני אוהבת את הטוויסטים שלך, הדרך שבה את רואה דברים :)
(: תודה תודה אחאב..
נהדר
כתוב היטב עם אוירה ועניין.
מגרה לעוד :)
תודה רבה, שמחה על מילותייך-שרוןמדהים. בדר"כ אני לא מתחבר לסיפורים ארוכים , את זה קראתי בסקרנות רבה ...
יפה !
אכן, לא פשוטה הדרך.....
תודה שבאת Late
תודה רבה מדונה, שמחה כרגיל, לביקורך ותגובתך מחממת הלב (:
שרון
מפגן מצער של בעיות רגישות.
לפני הכל: מזל טוב!
ואחר כך: תודה רבה לך בנג'ו..
לגבי כל האריג, אינשאללא בעתיד הנראה לעין, בחנות הספרים הקרובה למקום מגורייך (-;
(מטולה?)
יפה הגזירה שגזרת לנו...
מרתק, מסקרן, גם מבטיח.
הקטע המובא לכשעצמו, יפה מאוד,
מעניין לראות את כל האריג ממנו נגזר.
בני
משמח אותי לשמוע, תודה יופי יום (:
עושה חשק לעוד...
תודה שרוניני