ג'וש לוינגר, סטודנט יהודי מארה"ב - מהשתתפות בפרויקט תגלית לקידום יוזמת החרם BDS:
הכומר בוב רוברטס:
"בכל פעם שאנחנו אומרים 'אנו אוהבים את ישראל', צריך לומר [גם] 'אנו אוהבים ערבים, אנו אוהבים מוסלמים, אנו אוהבים פלסטינים' ". "לאחרביקורו באפגניסטאן, רוברטס החל לשאול, אילו סוגיות מטרידות את המוסלמים? הנושא שעלה שוב ושוב היה פלסטין. הדבר אילץ את רוברטס לחשוב מחדש על כל העמדות שבהן החזיק בנושא" "בקרב אבנגליסטים צעירים בוחנים מחדש את הנושא, וחושבים יותר במונחי צדק". |
Mosheshy
בתגובה על בואו לתמוך בסרבן השירות הצבאי נתן בלנק מחר (שבת 12.11) מול כלא 6 בעתלית!
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי, אנוק. מדובר במגמה, והיא גוברת (ואני בכלל פסימיסט מטבעי).
הנה לדוגמה מאמר מדובר מאד של פיטר ביינארט, שהוא לא בדיוק שמאל בועט, רק סוג של ליברל (הוא אומר משהו מאד בעייתי: לישראל מותר להפלות במידה כלשהי, בניגוד לארה"ב).
הוא מנתח היטב את המגמות:
http://www.nybooks.com/articles/archives/2010/jun/10/failure-american-jewish-establishment/
For several decades, the Jewish establishment has asked American Jews to check their liberalism at Zionism’s door, and now, to their horror, they are finding that many young Jews have checked their Zionism instead.
מגמות מעניינות ותודה על הקישורים.
יחד עם זאת, נראה לי way מוקדם מדי לבשר על מהפך בחשיבה הפוליטית של יהודים אמריקאיים (וכל שכן, בוגרי תוכניות אינדוקטרינציה כמו "תגלית") או בקרב הנוצרים האוונג'ליסטים באמריקה, כאשר תהליכי חשיבה דומים בשיח הציבורי בארה"ב אחרי 9/11 (אשר ניסו לבדוק ברצינות - ?why do they hate us) לא ממש שינו את דעת הקהל האמריקאית לגבי ישראל ובטח שלא את מדיניות החוץ.
נראה לי שבהקשר הזה, ג'וש לווינגר והכומר בוב רוברטס הם עדיין בבחינת היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
עופר היקר,
תודה על הקישורים החשובים שהבאת.
אני מצטרפת לקריאתך : רק ביקורת חריפה ואקטיביזם נושך יצילו את החברה הישראלית מסרטן הכיבוש, ההתנחלויות והגזענות"!!!
אתך לאורך כל הדרך.
אנה