קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
בין אהבה לגעגוע, בין קולנוע ומציאות: חצויה.
עבר עליי חתיכת שבוע מטלטל, ומאז שג'ני איננה הנני מטולטלת גם כן. אני נעה בין ההמתה לבין החסד, לבין הצורך להמשיך לחיות ולהיות ובין הרצון לשחרר הכל וללכת לאיבוד.. חוץ מהאבידה הקשה של ג'ני, שקשה לי בכלל לכתוב, אני יושבת חצי מהזמן בפינה שלה מחכה לה שתחזור, כל רעש קטן מקפיץ אותי, מקווה שהיא חזרה וצולעת אליי בחזרה, אני מדברת איתה, אליה, ולא מבינה איך אין לי את מי להוריד, ואין את מי שמברך אותי בבוקר בליקוקים, ואין את מי להאכיל ולחתוך לה את החתיכות שכבר לא יכלה לנשוך, למלא את הכלי.... איבדתי גם את הלוקיישן המרכזי של הסרט, סופרמרקט, שמסתבר שבכלל לא היה לי ואותה מפיקה שהתפטרה רק "מרחה אותי" כשאמרה לי שהכל סגור... תקלטו, שבוע לפני צילומים ואני מגלה שהעמדתי הכל לצילומים בלי לוקיישן!!!!!!!
האמון שלי בבני אדם, הטלטל לגמרי, האמנתי באותה מפיקה שהייתה גם חברה, לא האמנתי שתתפטר בשעתי הכואבת ביותר קיויתי שבגלל שהיא יודעת כמה אני קרובה לג'ני, היא לא תעזוב אותי אלא תהיה מעין משענת שתעזור לי לא לתת לסרט עליו אני עובדת מעל שנה ללכת לאיבוד. אותם בעלים של סופר, כנראה באמת לא יכול לתת לי לצלם כי הוא מוכן לתרום סכום נכבד של כסף לסרט, כי הוא אומר שנכנסתי לו ללב אבל באמת שטכנית אי אפשר לצלם שם, מצאתי לוקיישן אחר שרוצה המון כסף אבל אולי תודות לתרומה אוכל איכשהוא להסתדר.
הקטע שכל הזמן יש בעיות, כבר 2 מפיקות יצאו (מסיבות שלא קשורות לסרט אלא כי בפירוש לא יכולות לעמוד בהתחייבויות) והסרט הוא כבר לא הכרח כי הגשתי תסריט וסיימתי את התואר, נתנה לי פריבילגיה לצלם כי המכללה תומכת בסרט ורואה לנכון שהוא יהפוך לסרט. הסרט מדבר על זרות ועל הרצון להשתייך, ועל כלבים שחלקם בחיים שלנו נותנים לנו שייכות בעצם התמסרותם אלינו. ג'ני, נתנה לי שייכות עצומה לעולם, ומאז שהיא איננה, אני מרגישה כמו צל, אני נלחמת, על הסרט, והאמת שחצי מהזמן מרגישה שאני נלחמת על קיומי, כי חלק אחר, זה שאינו מאמין בי כפי שחבריי ואנשי לצוות מאמינים, רוצה לקרוס, רוצה ללכת לאיבוד, רוצה לשחרר הכל....... חלק ממני נמצא במקום קשה, שלא רוצה יותר, אני מרגישה לא שייכת יותר ויותר. הגוף שלי, לא רוצה אוכל, הקול שלי הולך ונעלם, לקחתי חופש מהעבודה, ואני לא מצליחה לישון בלי סיוטים. חלק מאוד גדול ממני הלך איתה, וחלק גדול מעוניין להמשיך, אבל חלק אחר, השבור, האובד, זה שלא סולח על החלק של ההמתה בהמתת חסד (את החסד אני מבינה) מעונייןלהתרסק לגמרי.......... כבר יותר משבוע שאני סובלת מסיוטים בלילה, ואני לא מצליחה להבין כלום, זו סערה, שמתישה ואני כבר לא זוכרת איפה התחבאתי.
הטלטול הזה גם בא לידי ביטוי בפוסטים האחרונים שלי, שכביכול שמחים, כי צריך להמשיך הלאה.... זה אותו טלטול שבו רגע אחד אני צוחקת ורגע אחרת נסגרת. צוחקת צחוק אמיתי ואז נסגרת לבכי. רבים הביעו פליאה על היכולת שלי להמשיך האלה למרות התלאות, רבים תהו מאיפה אני שואבת את הכוחות, לחפש עוד לוקיישן, לחפש עוד מפיקה לחפש ולמצוא עוד כמה כיווני השקעה.... החצי הזה עובד כל הזמן כי אני באמת רוצה לעשות את הסרט, ועכשיו זה לכבודה, לכבוד ג'ני, לזכרה, הגעתי כלכך רחוק על הסרט ובכל זאת כל הזמן במרחק נגיעה... כמה שאני הולכת יותר קרוב ככה אני מרגישה שהוא רחוק,ככה אני מפקפקת בעצמי, האם אני באמת החומר שעשויים ממנו במאים? אולי אני רק ילדה שחולמת על סרטים שטרם התבגרה. אבל אז מתקבלת שיחה משחקן שנורא התלהב,ומזכיר לי את החלום, ומזכיר לי שהעולם שבניתי בתסריט עשוי להתגשם.......ומאיה חברתי נחלצה לעזרתי ועכשיו עוזרת לי להפיק בעצמי, גם מתוך אמונה שלמה שהסרט ראוי, וקורים דברים בד בבד שהם טובים,אנשים אוהבים לקרוא את התסריט, הצוות שלי מופלא ונשאר איתי לכל אורך הדרך, השחקנים חיממו את ליבי בהבנתם....החברים שלי שמאמינים ושולחים את אהבתם, גם אם לפעמים נמאס לשמוע מחבלי הלידה של הסרט הזה ואימא שלי שהיא הכי מדהימה, שנותנת עוד ועוד מאהבתה וזמנה וגם מארנקה כדי שהחלום שלי יתגשם. .וזה עובד רק באהבה. לע בימאי שלי על הדלת כתוב "רק אהבה תביא אהבה"..... זה לא סתם משפט. זה ה-משפט.
ואז מבלי להניד עפעף, אני בוכה ומתגעגעת ורוצה הביתה, אבל ג'ני לא בבית, ואז , בא לי להחזיר את כל הציוד.
הוספתי שיר שהמילים מרגישים שמדברים אליי כלכך... והיופי של אביב גפן הוא כמה שהקול שלו אולי לא "מושלם" אבל יש לו את הקול הכי מושלם לשירים שלו, אי אפשר לשמוע את המילים האלה עם קול אחר.....
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חיבוקים.
חזקים.
שמחתי שייחסת חשיבות לציטוט :)
וכן, אכן חייב להיות יותר טוב
ריגשת אותי את בתגובתך...
אבל זה היום הזה... ואיתך.:)
תודה על הצבעת הבטחון שלפעמים אובדת לי.
ג'ני ממשיכה לחייך, היא חייכה גם ברגע האחרון שלה.
אני מנסה לזכור אותה ככה.
תודה לאללה :)
בוריס זו הייתה תגובה מאוד מאוד מרגשת.
כמה שאתה צודק, אולי דווקא ככה זה אמור לצאת.
הרי רק בדיעבד אדע את התשובות אז למה לחכות.
זה כבר פואטי כל מה שקורה ככה, ולכן מקווה שלא אגיע למצב שאצטרך לוותר בו.
שוב תודה
כן, יש מצב שמילותיך כדורבנות הןבונבונייטה, היקרה שאת
תודה על מה שכתבת, זה נורא נגע לליבי
גם הלינקים.
משתדלת לזכור באהבה את הרגעים היפים
ולהאמין שהיא סולחת.
ולפעמים אני מפחדת שאם אתן לעצמי להמשיך היא מאבדת משמעות.
אבל היא לא תאבד לעולם
היא בתוכי לנצח הכלבה הנפלאה הזו.
כן את צודקת, דווקא בקטע הזה אני מאוד לא סוגרת על אפחד דלתות
למדתי המון מכל זה, ואני משתדלת דווקא בזמן כזה לסלוח.
כותבת, ומשתדלת גם לשחרר עצב...
תודה רותי
את תמיד שם!!!
ואכן זה רק מחזק את הרעייון לתסריט הבא שלי
נו, יש ברירה ?:)
חייבים לבוא!תודה רבה רבה רבה :)
ותודה על האוזן קשבת!
ואכן יש לי מזל שאני עטופה בקרום של אהבה!
מחוזקת :)
ממש כמו וודקה!
ואכן, אני מגלה הרבה עוצמות...
תודה יקירתי!
תודה :) זה מחזק לקרוא, באמתחיבוק בחזרה בובה :)
מחכה שפיטר יבוא לתפור לי את הצל!
אכן מעצבן, אבל כנראה גם טומן בתוכו אמת :)
תודה
תודה יקירתי על החיזוק
מהפה שלך... ליקום ובחזרה :)
מבינה אותך לגמרי.
ככה בדיוק הרגשתי עם ברנדי הכלב הבלתי נשכח שהיה לי
ריגשת אותי יעלי
מקווה שהפרוייקט ממש יצליח ומעט יפחית מהכאב
חייב להיות טוב! ( "אל תדאגי זה רק הלב
גי'ני חיה את חייה באהבה גדולה. העובדה היא שהפכה לאובייקט בסרט הגמר שלך. למרות שאינך חייבת את תעשי את הסרט ותתגברי על כל המכשולים. על מצב אחד את לא צריכה להתגבר , על הגעגוע והקושי שבאבודן. אלה ימצאו מקום נוח בנשמתך כי הפכו לחלק ממך למי שאת.
כולנו מאבדים כל החיים שלנו חפצים יקרים, יקרים ואהובים. כולנו לומדים לחיות עם האובדנים האלה.
הכי חשבו עכשיו שתמשיכי ותבצעי את תכניתך באהבה הגדולה שיש בך לג'יני.
גם לי הייתה ג'יני ונשארה כפי שהייתה עד היום בתוכי עמוק פנימה. היא באה מפעם לפעם מחייכת אותי וחוזרת למקומה.
קומי צאי לפרוייקט שלך שיצליח . זה ברור.
דרור
יקירתי,
את בתקופת אבל עכשיו אחרי שחווית פרידה מאוד כואבת. ואצל כל אדם היא שונה, אצל כל אדם היא מגוונת. התחושות שלך מובנות מאוד (לגבי חיפוש אחרי ג'ני) וכמה שכואב לדעת זאת - זהו עניין של הסתגלות. הסתגלות שאת לא מוכנה לשמוע עליה וזה הכי טבעי בעולם.
אל תנסי לנתק את ההמתה מהחסד. את לא יכולה לראות במה שעשית המתה בלבד, כי ללא התוספת של החסד מתקבלת תפישה מעוותת ולא נכונה של מה שקרה. החסד הוא מהותי. אל תאכלי את עצמך ברגשות אשם (אם כי בלתי אפשרי לומר לאדם באבל כיצד להרגיש וסליחה מראש על חוצפתי).
הטלטלה אכן מורגשת. אני קורא את כל הסיפור סביב הסרט ומקבל תחושה שאת למעשה עוברת איתו את מה שהוא עצמו מדבר עליו. תחושת שייכות אל מול חיפוש הגדרת הזהות. זהו סרט שתהליך הפקתו מחפש שייכות ממש כך. וכל הטלאות שבדרך זה כמו סצינות, אחת אחרי השנייה שמרכיבות יחד רעיון מסוים.
אבל יש פה מיצוי מאוד יפה של כוחות אשר פועלים לטובתך - הסרט הוא לכבודה של ג'ני (זה כשלעצמו צריך לתת לך כוח להגיע לקו הסיום, כי הרגע בו תשימי את שמה בקרדיטים יהיה רגע מרגש וגדול), העזרה שאת מקבלת (ואמא שלך אכן נשמעת אשה מדהימה), העובדה שאת עצמך עדיין לא איבדת תקווה.
הסרט הזה הוא יותר מפרויקט קולנועי. הוא איבר שלך. גם אם תחליטי לוותר זה ישאר איתך. ולכן אני משוכנע שהוא ייעשה בסוף. את אומרת שהוא לא הכרח עכשיו ואולי זה יתרון - כי עכשיו זה בינך לבין עצמך. אין פה חובה אקדמית לעמוד בה. עכשיו זהו סיפור אישי שלך שאת בוחרת את הקצב לספרו. אל תשימי לעצמך גבולות מחמירים. תחשבי על ג'ני, תהיי נאותה לקבל תמיכה וסיוע פרקטי בעשייתו ולכי קדימה. הסיפור כבר שם, האידיאה כבר קיימת - עכשיו רגע התרגום האומנותי.
אני לא אהיה הבן אדם הנוסף שישאל מאיפה הכוחות. כי אני יודע שלכל אדם יש פוטנציאל למצוא כוחות שהוא כמעט ואינו מודע אליו. עם כל הקשיים, והסבל והכאב - את מגלה את עצמך עוד יותר בתקופה הזו. במובן מסוים את מוצאת את השייכות של עצמך. כפי הסרט הזה שייך לך ולג'ני.
שולח חיבוק גדול ושיהיה בהצלחה,
בוריס
אזה בלגן
אבל אני יודע שתצליחי כי
הרבה רוצים שתצליחי
יש לי חבר אומן שאת רוב העבודות שלו
הגיש רטובות
לפעמים הלחץ יוצר את הדבר הכי יפה
נכון זר לא יבין זאת, נכון. חברה קראי את הרצ"ב בלינקים, שתראי שאינך לבד - אחרי הלינקים זה אישי עבורך
עת להיפרד
כבר שלושה חודשים
כבר חצי שנה
ו.....יד הגורל
*
אהבה זה גם כאב,
עמוק עמוק בלב,
איפה שאף אחד לא רואה,
איפה שהכי הרבה.
אל תהיי בצער,
הקושי שלך באובדן והפרידה,
ג'ני עצמה,
סבלה, יותר לא יכלה....
תכאבי תשפכי את לכתה,
אך אל תפקפקי בחסד,
בזה שכל כך אהבת אותה,
תני לה פרידה ראויה.
עשי את הסרט שכה רצית,
תני לה שם גם סט,
ככה בין השורות ,
בדברים הקטנים.
ואם היא עדיין אתך בחלומות,
ואם את עדיין שומעת צעדים,
זה רגיל, כך מרגיש מי שאוהב,
אך על השני יותר מאשר על עצמו חושב,
שהיה בו הכח לעשות מעשה,
ולגאול אהבתו מסבל, מוות בעודו בחיים.
אז יחד עם הכאב אזרי כוחות,
השלימי את החלום,
הנציחי גם אותה שם, בין השורות,
ותראי איך היא באה לחבקך בחלומות.
תהייה חזקה ותדעי שזו תקופה קשה והיא תעבור !! קח את הזמן אל תכנסי לסרטים ואל תסגרי דלתות על בעלי חיים ואנשים אז מישו אכזב אז מה.. !! אנחנו כולנו בני אדם גם אנחנו אכזבנו לפעמים אנשים זה לא אומר שכולם ככה ובתקופה כזו עצובה וקשה שלך בטח שאל תגיעי לקביעות שכאלוץ תבכי תכתבי תני להכל לצאת ואל תחליטי שום דבר לגבי כלום וגם לא לגבי אף אחד.
ואני מבטיחה לך שזה יעבור הקושי וכאב יהפוך קל יותר עם הזמן.
החיים, מה לעשות זה חומרים ליצירה.
עבורך- חומרים לסרט הבא.
חזקי ואמצי.
רותי.
יעלי, ממש ריגשת אותי...
במיוחד אחרי ששמעתי את קולך החנוק מהטלטלות שעוברות עליך...
נראה כאילו כולם עוטפים אותך למרות הקשיים, השחקנים, הסופרמרקט, אימך ואני בטוחה שיש עוד כמה.
כמו שאמרתי לך גם בטלפון, אני מאמינה שתמצאי את הלוקיישן הנכון בסופו של דבר, הרי הכל חייב להסתדר, גם למרות כל הקשיים.
אני פה לכל דבר... שולחת לך חיבוק גדול
מחזק
אופ אופ אופ
עם התקופות המטלטלות הללו..
אבל הן ורק הן המחזקות..המחשלות..המקפיצות
את חיינו, למקומות טובים יותר..
שיבואו ימים טובים.
(-:
היי חברה
אני כל כך מרגישה את הכאב שלך . ולא באה לנחם הזמן יעשה את שלו
אוסי
יעלי, יקרה לי
ג'ני, נתנה לי שייכות עצומה לעולם, ומאז שהיא איננה, אני מרגישה כמו צל -
יקרה כל כך -
כל כך מכירה את התחושה
כל כך מכירה את התזכורת לעצמי -
אם נינתה לנו 0מקווה שתביני מדוע לשון הרבות)
המתנה הזו -
תחושת השייכות הזו
הקשר המיוחד הזה
כדאי לנו,
שנוקיר
שנזכור
שנכיר בתשורה המופלאה
שלא פגה
ולא פקע תוקפה
בהליכתם
הפיזית.
ודברי אתי
אשלח לך באישי שוב
את המספר.
חיבוק עוטף
אילה
דל כוחי
ולואי וידעתי איך לחזק אותך
ואומר את המשפט עם הפוטנציאל המעצבן, את תתגברי
יקירה ,
שהכל יעבור לך מימול ודבר מהרוע או התיסכול לא ידבק בך.
חזקה את ומיוחדת ,בטוחה שההוא שם למעלה ימטיר עליך בבוא הזמן שלל של סיומות ראליים ללוקשיין ,לזרימה ובעיקר להצלחה .
חיבוק