הפרה והכלב 

פעם רבו בירושלים הפרה הקדושה וכלב השמירה הישראלי.

אמרה הפרה "אתה כלב בן כלב, נטפל לפרות קדושות שלומדות אומנותן, ולוקח מהם את הקצבתם למטה לחמן של עגלותיהן".

ענה הכלב "אבל גם לחיות אחרות מגיע לא?!, בואי ואעזור לך, תסכימו לחלק הקצבה גם לחיות לומדות אחרות, ואין יותר בעיה".

אמרה הפרה "זאת עזרה?! זאת ממש גזענות לפגוע בעגלים ובעגלות צעירות".

השיב הכלב "תגידי חתיכת פרה, ממתי את מכירה בגזענות של עגלות צעירות?!. חכי, חכי, שינסו לתקוף אותך, ונראה אז איך תגיבי?!".

התעצבנה הפרה והטיחה בו "אתה פשוט חירש ואטום", והלכה לה לדרכה.

עברו כמה ימים, והפרה באה שוב אל הכלב וכעסה עליו "למה לא באת לעזור לי עכשיו כשהשור הספרדי האשים אותי בגזענות?".

ענה הכלב "מה, שכחת כבר שאני חירש ולא שומע?.