על פי פרסום של ערוץ 1 מיום שישי האחרון, אילו הבחירות לכנסת היו נערכות היום, יאיר לפיד היה זוכה ב-14 מנדטים והופך בכך לסיעה השלישית בגודלה בכנסת. מבלי להיכנס לוויכוח מהו שוויים של  סקרים ושאלות היפוטתיות ממין אלו – שכן לפיד הצהיר שאין בכוונתו לרוץ לכנסת בזמן הקרוב – תוצאות אלו מעלות שתי שאלות מרכזיות. הראשונה היא "על מה?" או ליתר דיוק, "על מה ולמה" לפיד זוכה ל-14 מנדטים מבלי שאפילו הציג את מועמדותו? השאלה השנייה היא "ומה אם", או ביתר פירוט "ומה יקרה אם לפיד באמת ירוץ ויזכה במעמד כה מרכזי בפוליטיקה הישראלית"?

קראו את הפוסט "הו-הא-מי-זה-בא: יאיר לפיד" מחודש אפריל 2008 

התשובה לשאלה הראשונה פשוטה למדי והיא נעוצה בנוכחותו ומרכזיותו של לפיד בתקשורת ההמונים בישראל. לפיד מנחה כידוע את אולפן שישי בערוץ ובמקביל כותב טור במוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות. קשה למצוא דרכים טובות יותר להיחשף לכמות גדולה מאד של אנשים על בסיס שבועי. כיום, עצם העובדה שאדם זה או אחר מופיע על המסך, מקנה לו יתרון יחסי עצום בקרב על דעת הקהל. עבור מי הייתם מצביעים? עבור מישהו שמופיע בפריים-טיים מדי שישי או מישהו שמעולם לא ראיתם ושמעתם עליו?  

את ההון החברתי שרוכשים בטלביזיה (או בעיתונות) קל באופן יחסי להמיר להון פוליטי – ע"ע שלי יחימוביץ', אורי אורבך, וכמובן המקרה המכונן – יוסף טומי לפיד שהראה כיצד רייטינג דו-ספרתי בתוכנית פופוליטיקה מומר למספר דו-ספרתי של מנדטים.  

טוב, אז יבחרו בו בגלל שהוא מוכר. זה אולי פרובינציאלי (התופעה הזו בולטת הרבה פחות בארצות נכר), אבל לפחות אני מבין את הרציונאל. אבל מה יקרה אם הוא באמת ייבחר? בואו נניח שלפיד באמת זוכה ב-14 מנדטים. מה אז? ראשית, יהיו 14 מנדטים אבל רק לפיד אחד, אז מה עושים? כמובן שלפני הבחירות הוא יצטרך להקים רשימה ויהיו בה מן הסתם חברים. מי יהיו החברים הללו? האם פליטי העבודה? פעילים חברתיים שמחפשים בית חדש שעוד לא הסתאב על ידי המנגנון? עינת שרוף? לא ברור.

אבל גם אם תורכב רשימה ראויה מבחינת החברים בה, עדיין לפיד יעמוד בראשה ויזכה, במסגרת המו"מ הקואליציוני, למשרה הנכבדת ביותר מבין חברי מפלגתו. האם הוא כשיר לכך?  בואו נניח לרגע שלפיד, לפחות על פי התבטאויות שלו בעבר, אכן ירצה להפוך לשר החינוך. רק על מנת לסבר את האוזן, למשרד החינוך תקציב שנתי של למעלה מ-32 מיליארד ש"ח והוא אחראי על למעלה מארבעת אלפים מוסדות חינוך בהם מלמדים 121,000 עובדי הוראה קרוב למיליון וחצי תלמידים. אלו בהחלט מספרים גדולים.  

לפיד הוא איש מוכשר ללא ספק – הוא יודע לכתוב, להרצות, לשדר, להנחות, לשחק, אפילו לקיים טקסי נישואין, אבל האם הוא באמת יודע לנהל מנגנון כל כך מסועף ומסובך? אני בכלל לא בטוח.  

הכניסה האפשרית של לפיד לפוליטיקה מרגיזה אנשים רבים, ולא תמיד ברור למה. הרי אנחנו כל הזמן מתלוננים שהאנשים הלא נכונים והלא ראויים מגיעים בסופו של דבר לכנסת. אני מסתכל על חברי הכנסת הנוכחיים ורואה שם כמה עשרות פרצופים שהייתי מעדיף לראות את לפיד במקומם. זה לא רק שהוא נאה יותר, יש גם סיכוי רב שהוא יגיע לשם (אם וכאשר) מסיבות הרבה יותר נכונות מאשר הסיבות שהביאו לשם בעבר אנשים כמו פלאטו שרון או ענבל גבריאלי.  

בניגוד לחברי כנסת רבים, עבור לפיד המעבר למשרה מלאה במשכן יכלול הרעה רצינית בתנאי ההעסקה, וזה וודאי לא יהיה קל עבורו לוותר על ההישגים המקצועיים והכלכליים שלו בעבור שניצל ופתיתים במזנון הכנסת. זאת ועוד, חלק גדול מחברי הכנסת חולקים עם לפיד את חוסר הניסיון הניהולי – מה בדיוק רוחמה אברהם ניהלה לפני שהיא הפכה להיות חברת כנסת? בקיצור, זה לא שיש לנו 120 חכי"ם מוכשרים וראויים ומשהו נורא יקרה אם לפיד וחברי סיעתו העתידית יתפסו את מקומם. 

האינסטינקט של רבים מאיתנו אומר לנו לפסול את לפיד, לצאת נגד העמימות שהוא מפגין בשנתיים האחרונות ובלוני הניסוי שמופרחים מכיוונים שונים כמו הסקר של ערוץ 1. הקלות שבה לפיד עשוי להגיע לבית הנבחרים אולי מכעיסה, ויש סיכוי מסוים שהוא לא היה נבחר לכנסת על סמך כישוריו הפורמאליים. אבל בניגוד לרבים שסיבות אלו מספיקות להם בכדי לפסול אותו, אני אומר דווקא "בוא נראה אותך". בוא נראה אותך מנסח אג'נדה אמיתית, מתגייס לקריירה פרלמנטרית ורותם את כישורייך ואת הפופולאריות שלך לטובה הלאומית ולא לטובת קמפיינים מסחריים.  

בסופו של יום, חברי כנסת ושרים נמדדים (או לפחות צריכים להימדד) על פי מה שהם עושים עם הסמכות והאחריות שניתנת להם על ידי העם. על פי המדד הזה, יש חברי כנסת ונושאי תפקידים רבים שספק אם נרגיש בחסרונם. הפוליטיקה הישראלית והדרכים בה היא מתנהלת לא בדיוק מושכות אליהן אנשים מוכשרים, ואפשר להגיד על לפיד דברים רבים, אבל הוא ללא ספק מוכשר.  לא קל להיבחר לכנסת, ואפילו אם זה ילך ללפיד בקלות, למה לא לפרגן לו את השלב הזה? שלב ההוכחה מתחיל רק לאחר הבחירות ואם לפיד יעשה, ויעשה טוב, זה הרבה פחות משנה איך הוא הצליח להיבחר. לכן, בניגוד לרבים, אני אומר שוב "בוא נראה אותך". במקום לבדוק את טמפרטורת המים בכל מיני כנסים הרצאות וסקרים, לך על זה בכל הכוח. תשתיק את כל המבקרים, צא לתקופת צינון ולאחריה בקמפיין בחירות שללא ספק תוכל למצוא לו תומכים ומממנים. שאלת השאלות היא כמובן, האם למרות כל ההסתייגויות, היעדר הניסיון והרתיעה מהפופוליזם הפוטנציאלי, יש סיכוי שאצביע לפיד? התשובה היא, למה לא בעצם? כשברשימה יש את ליברמן, קופטש, ערבים, חרדים ומשהו שקראו לו פעם "מפלגת העבודה", בהחלט יש מצב.