בגמר, כך אמר, נִתְעַרטֵל, נִתְפַּתֵּל ונִתְהוֹלֵל

זנח הבורסה, נִטְמָע  בכורסה שהפכה גרוטאה

עטוף בדגל הנבחרת המועדפת, לבוּש במדֵיה

 שפתיו סדוקות מפיצוחים ומקלות מלוחים

כִרְסוׁמִשתַפֵלת מבירה קרה  

  כל גול מרטיט ומזעזע את גופי  

 אני כבר לא קיימת

 נאלמת, מהלכת על בהונות

כרטיס צהוב  – אות אזהרה

כרטיס אדום -   עליי לעזוב המגרש הביתי, לאלתר

 ולשוב מאוחר ככל שאפשר .  

בשובי מקדם פני בצהלות וקפיצות נלהבות

הו, ליבי יוצא אליו

אך זה רק נדמה, הוא אינו מישיר לעברי מבט

 מרותק למרקע ובשער הנכבש . 

כְּשֶׁיִּדומּוּ קולות הזמבורה המונדיאלית

השקט והשלווה ישררו במעוני

הֵיאַך אוּכַל לְהֵרַדֵם, ללא זמזום הדבורה ודייגו מראדונה ?

 "הללויה"  צהל הצדיק  "יש אלוהים"

בחיפזון  פתח מכנסיו  ושלף וובוזלה אימתנית מעוטרת במגן דוד