בערב אחרי ההשכבה של הילדה לישון ישבתי לצייר וחשתי אנרגיה איתי שאלתי

מי נמצא איתי?

היא הפנתה אותי לתיק שלי, מתוכו הוצאתי את המעטפה ובה תמונתה.

שהגיעה לידי יום קודם. התמונה של אשה הנמצאת בתרדמת כבר 10 חודשים

הוצאתי את התמונה וקיבלתי את השם שמחה

שאלתי למה אם יש סיבה מיוחדת שהיא מתעקשת להאחז בחיים במצב כזה

ואולי אני אוכל לעזור במשהו?

שמחה -  עד שלא יהיה שלום בין הילדים אני לא הולכת לשום מקום,

               אני לא יכולה לעזוב כשהכל בבאלגן, בעיות סביב הבית,

               מלחמות בין הילדים

שמחה לא הוסיפה מעבר לזה דבר וכך הסתיימה השיחה.

התקשרתי לחברה שהעבירה לי את התמונה והעברתי את שנמסר

לאחר רבע שעה התקשר הידיד של החברה (הבן של שמחה)  

וביקש לשמוע ממקור ראשון, הוא הבין בדיוק על איזה מלחמות בין הילדים,

הבעיות סביב הבית והוא היה נחוש בדעתו ליישב את העניין עם האחים שלו.

העברתי את מה שביקשה הנשמה בידיעה שלא הסתיים התהליך איתה.

ובכל זאת במהלך כל אותו החודש קיבלתי על עצמי לעזור לנשמות אחרות,

עם צרכים שונים, ולא מצאתי את עצמי מתפנה בזמן ואנרגיה לתקשר עם

שמחה. הרגשתי את שמחה נמצאת ומחכה שאתפנה והזמן הזה נראה כמו נצח

כל תקשור שעשיתי התנצלתי מראש בפני שמחה והערכתי את סבלנותה.

באחד הימים כבר הרגשתי מאוד רע עם עצמי, ושמתי לעצמי כמטלה להתחיל

תקשור בלהזיז את כל הנשמות ולהתפנות לתקשר עם שמחה, הייתה לה

אנרגייה מאוד נעימה אף שעברה חיים קשים, היא הייתה מאוד צנועה וכנועה.

שמחה- רואה שנעשים מאמצים

            כשתהיה סליחה אמיתית אדע.

            אני לא יכולה לעזוב שכל כל הרבה דברים לא סגורים

אני        איזה דברים?

שמחה- בית

אני        היית רוצה משהו מהבית?

שמחה,  לא רוצה להישאר פה, זמני, זה יקשה על כולם

             לא רוצה להעמיד אותם במבחן הזה.

            יודעת איזה קושי יהיה לכל אחד מהילדים,

            התמרמרות, שפיטה אחד של השני, למה אחד עושה דבר והשני

            פחות?

            תהייה שמחה, רוצה שתהייה שמחה

            חתונה לא לבטל, אהיה שם.

אני        את במקום טוב עכשיו?

שמחה- לא לגמרי, אני עוד לא שם רק מבקרת

            רוצה להגיע לשלווה ולאהבה.

            מידי פעם מבקרת משפחה.

            שומעת ויודעת מה קורה בחדר,

מראה לי פרח סגול ליד המיטה בצנצנת –אגרטל.

אני        מה למסור לילדים?

שמחה- שאני אוהבת אותה באותה מידה.

            גאה בכל אחד ואחד מהם.

            למרות שאולי הם מרגישים כישלון או כישרון מבוזבז.

            בשבילי כולם מס' 1.

            הילדים שלי הכי מוצלחים

            רוצה לבקש סליחה.

            סליחה אם פגעתי, אם אכזבתי

            אם לא ליטפתי מספיק שהיה צריך

            בקשי מכל אחד ואחד מהם סליחה ממני

אני        אני מניחה שגם הם ירצו לבקש סליחה.

שמחה- כבר סלחתי עם הכל, פה יש רק אהבה

            אבקר אותם שישימו לב,

            בתוכי רק שמחה ואהבה.

אני       האם את הראת לי תמונה של גבר?

שמחה- כן, בני צעיר יותר, תבקשי ממנו תמונה ותראי את אותה תמונה.

אני        למה לא הרגשתי את זה?

שמחה- שאלת אם הוא רוצה להעביר משהו.

אני        את מתרחקת.

            משהו קורה שם שעה 20:50.

            מה קורה בשעה הזו? 

            משהו הגיע? מדבר איתך? (לבדוק עם הבן לגבי הערב הזה)

אני        רואה אותך מלטפת, משהו מניח את הראש על המיטה.

שמחה- לא לבקש שאשאר

             רק לסיים את הסידורים

             לא לריב

אני        איזה עניין לא סגור יש על הבית?

            תחושה של משהו לא סגור סביב הבית.

            אני לא רואה אותך עם משהו,

שמחה- נפגשת לפעמים עוד לא שם.

אני        רואה אותך מנשקת את הבן על המצח ואומרת תודה.

            אני רוצה להתנצל שחיכית לי כל כך הרבה.

שמחה- יש דברים דחופים יותר, מבינה.

            עכשיו את איתי,

אני        איתך לגמרי.

            מרגישה שכבד לך על הלב.

שמחה- שלב ביניים לא נעים

            לא מרגישה כאב או חוסר נוחות

            מרגישה בריאה לגמרי, אבל משתוקקת להגיע לצד השני

            שהדברים יסתדרו

אני        זו נקודת היציאה שלך?

שמחה- כשהדברים יסתדרו

            לא מכשירים לא מכונות

אני        מצבה לבנה

            רואה אותך יושבת על מצבה לבנה

            מה את מראה לי? זיכרון או מה שיהיה?

            את לא עונה לי,

אני-       מרגישה נוכחות אחרת, יודעת שזה אולירין המדריך הרוחני שלי

             אתה פה יחד איתי בזמן התקשור הזה?

אולירין- וגם באחרים, בקשת את הגנתי תמיד איתך.

            שמחה הביאה הרבה שמחה לאנשים מסביבה.

            אישה צנועה ואצילית.

אני        אני מקווה שאתה לא אומר הספד עכשיו,

            רואה פריחה צהובה (אולי עונה אהובה בשנה, פרחים שאהבה)

            מרגיש לי כמו ילדות.

            מעברה שטחים פתוחים של פריחות סביונים וחרציות.

אני        מדוע הראת לי את זה?

            רואה ילדים מתרוצצים בחול מחוץ לבית.

            כמו המעברה, קראוון שנות ה- 60-70 

            היא קוראת להם להיכנס לאכול

            זיכרון מאושר.

שמחה- תקופה לא קלה אך מאושרת.

            מה נהיה מהעולם הזה? תחרות וחומר

אני        מרגישה אותך נעלמת.

שמחה- נתראה בפעם הבאה.

שמחה המשיכה להגיע למסרים קצרים במשך שלושה חודשים

תמיד זה היה אחרי כל תהליך שהתרחש בין הילדים,

היא הייתה מאשרת, מחדדת משהו או מבקשת משהו נוסף,  

התקשורים איתה הלכו והתמעטו ואני הנחתי שהמצב
 

הזה לא ימשך עוד הרבה, אני מרגישה שהיא הצליחה להעביר את

מה שרצתה ואפילו המשפחה שלה הראתה נכונות לתת לה את בקשתה

הארונה וזאת על מנת לשחרר אותה מהצב בנתיים הנוראי הזה.

עכשיו זה היה עניין של זמן עד שיודיעו לי ששמחה עזבה את העולם הזה. 

בשלושה שבועות האחרונים שמחה לא הגיע אפילו לא פעם אחת

תהיתי מה מצבה?

כשלא שמעתי ממנה ומהבן שאלתי אישה שמכירה אותה מהמושב על מצבה.

עוד באותו היום, הלילה של יום רביעי חזרתי מתורנות לילה בחמ"ל

(הייתה זו תקופת מלחמת עופרת יצוקה הרבה מאוד אירועים היו במהלך

הלילה הזה חזרתי מלאת אדרנלין). ישבתי לצייר עד לשעות הקטנות של הלילה.

הרגשתי נוכחות חזקה ומיד  ידעתי ששמחה הגיעה אלי             

בחלק הבא אצרף את התקשור האחרון שלי עם שמחה,  

את הבקשה שלה לעזרה להשתחרר מהגוף

ואת התיאור של רגע המעבר מהחיים האלה לעולם האמת במילים שלה. 
כמו שהיא חוותה והראתה לי.