דפק לנו את החיים

לצפייה במסך מלא

דפק לנו את החיים

‎22

תכנים אישיים

22 תגובות יום ראשון, 20/6/10, 21:53

מצטערת מאוד להגיד לך את זה

אבל דוגרי

המוות שלך דפק לנו את החיים

דפק לנו את השמחה

דפק לנו בימי שישי בערב

את הארוחה

והכי דפק לנו את החגים

דפק את השכל של אמא

דפק את אבא

דפק את המשפחה

כל מה שיכל להיות

נורמלי כבר לא יהיה

תמיד כששואלים אותי, כמה אחים אתם?

מה להגיד?

שתיים

או

היינו שלושה

כי אז

צריך לספר את כל הסיפור

מההתחלה

זה לא אתה אשם

זה רק המוות שלך

הוא דפק אותנו

ובעצם הכי אותך

אבל רק אנחנו נשארנו כאן

מין דפוקים כאלה

ואתה אינך

מתקרב תאריך

יעני האזכרה

כאילו שאפשר לשכוח

וצריך להזכיר

את המוות שלך

כשדופקים אותך ככה

אתה לא יכול לשכוח

הבעייה היא שאתה לא יכול לדפוק חזרה

איזה דפק רציני זה

הכל לידו קטן

כשהמוות דופק לך בדלת

אתה לא יכול לברוח מזה

אתה מרגיש דפוק מושתן

מצטערת להגיד

דרג את התוכן:

תגובות (22)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

טומבוי

22/6/10 09:49:

צטט: i.q.in 2010-06-20 22:30:15

מצטערת ?

זה הקטע

וזהו זה ולא אחרת !!!

מצטערת באמת

לא הבנתי

את כוונתך...

זאב נחמנזון

22/6/10 01:03:

...

חנה ענת

21/6/10 21:21:

מותר להרגיש ככה לפעמים

מותר לכעוס על הגורל שדפק אותך

ולשחרר כעסים ומותר לך גם

לשמוח ולצחוק כשנמאס לכעוס

מותר לך הכל

שלא תדעו עוד צער

ענת

א ח א ב

21/6/10 20:08:

ובעיקר חסר אונים ....:)

דיוטימה

21/6/10 19:48:

הגיל כנראה תורם להתאזנות בין הקצוות של עליצות ויגון.

לשואלים לשלומי אני משיבה: "כמו בחיים!"

זה מכיל את הקשת השלמה של אובדנים ושמחות.

רויטל ברזילי

21/6/10 19:25:

רק יכולה לתאר לעצמי איך זה מרגיש קשה מאד מאד מאד...

מאסטר פלאן

21/6/10 18:39:

צטט: טומבוי 2010-06-21 18:22:27

צטט: מאסטר פלאן 2010-06-21 17:56:28

גם אותי שואלים כמה ילדים יש לי ואני לא יודע איך לענות.

המוות דופק לגמרי אבל צריך לפעמים לסדר אותו במקום ראוי ולהמשיך לחיות לצחוק ולשמוח.

משתתף בצערכם.

קשה לראות את אבא ואמא דועכים ועצובים.

אנחנו לא נותנים לילדים שלנו להרגיש טיפת עצב אלא להיפך.

אין הרבה ילדים שמתגלגלים כל היום מצחוק כמוהם.

גם אני מתגלגלת מצחוק.... בעצמי

ביום יום לא תדע ולא תנחש

אם לא אספר...

פה מרשה לעצמי לפרק מעצמי כמה דברים שדחוקים להם פנימה

אז קיללתי קצת ונהנתי להגיד

כמה זה דפוק בכל מיני וריאציות.....

מעולה,לפעמים הקפה הוא סוג של טיפול פסיכולוגי...

ליריתוש

21/6/10 18:39:

ואני חושבת שזה מאוד נכון גם בתוך הצחוק, להקדיש כמה רגעים גם לעצב הזה שנשאר לעולם.

תודה לך, טומבוי, שנתת לנו חלון לעולם שלך, אותו עולם בו בוודאי לא קל לשתף.

טומבוי

21/6/10 18:22:

צטט: מאסטר פלאן 2010-06-21 17:56:28

גם אותי שואלים כמה ילדים יש לי ואני לא יודע איך לענות.

המוות דופק לגמרי אבל צריך לפעמים לסדר אותו במקום ראוי ולהמשיך לחיות לצחוק ולשמוח.

משתתף בצערכם.

קשה לראות את אבא ואמא דועכים ועצובים.

אנחנו לא נותנים לילדים שלנו להרגיש טיפת עצב אלא להיפך.

אין הרבה ילדים שמתגלגלים כל היום מצחוק כמוהם.