היום הרגשתי ממש טוב עם עצמי. שמתי שמלה וחיוך ונסעתי לדיאטנית שלי, רק כדי לשמוע שאני צריכה לרזות עוד כמה קילוגרמים. אבל לפני שהתבאסתי מהמשקל שלי, בדרכי לשם, במכונית- זימזמתי כל הזמן שיר מטריד שהמצאתי בעצמי באותו הרגע: "אל תשחק אותה מת, אל תשחק אותה מת, אל תשחק אותה מת. אני לא משחק. אני מת. באמת". לא ברור למה אבל אלו היו מילותיי באותו הרגע. כאילו צמחו לי מהתת מודע. האם אני באמת מרגישה כאילו אני מתה? אולי יש בי איזה חלק עצוב שלא מוכן להודות שהוא עצוב, ואז הוא יוצא בכל מיני אפיקים משונים כמו שירים.

זה לא שמשהו לא בסדר. פשוט אני והבן זוג שלי הלכנו לאחרונה למסיבה של חילופי זוגות ומאז אני מרגישה כזאת מתה מבפנים. זה לא שלא נהניתי, פשוט זה היה מאוד מוזר בעיני לראות את הבן זוג שלי מזיין מישהי אחרת. ומאז אני כאילו כמו לא מרגישה את עצמי מבפנים. זה הגיוני בכלל? אני נזכרת בכל הדילמות שהיו לי בנוגע לנטייה המינית שלי. האם אני לסבית או שאולי אני דו מינית ? עכשיו זה נראה בכלל לא רלוונטי. ברור לי שאני נמשכת לנשים וזה מקובל עליי, אבל גם ברור לי שאין כמו להיות הבת זוג של הבן זוג שלי. ולא הייתי מחליפה אותו בעד שום הון בעולם. אבל לראות אותו עם מישהי אחרת גמר אותי. אני לא משחק. אני מת. באמת!