| חטפתי וירוס ואני מבסוט! מזה כחודשיים אני בריא, וזה היה ברור שזה לא יחזיק לאורך זמן, תוסיפו לזה את השרב הכבד והמגה נוראי ופתאום סחבק מתחיל להתענג על חולשה בלתי תלויה שבאה משום מקום, מלווה בחום כזה נמוך אבל מתעתע. כנראה שנדבקתי מעילי, שחטף את זה לפני יומיים אבל הוא כנראה בריא עכשיו, ואני עדיין חוטף טריקות טלפון מאמא שלו - ככה זה שאתה עם וירוס ומעדיף לא להדביק מדי ולא להידבק עוד יותר. הדבר הנוראי ביותר עבורי, היפוכונדר ושות', זה שאין לי מה לקחת נגד. אין שום תרופה שניתן להתענג עליה - זה עובר לבד וזה בזבוז של וירוס והתרופות שטרם המציאו, ועוד מן המעלה הראשונה.
גילינו שיש לנו נמלים במשרד. הן עוברות בין קיוביק לקיוביק ולדעתי הן מעבירות מידע רגיש לרשות, אולי מפני שאנחנו עובדים די בצמוד לגוגל? ומה זה קיוביק בכלל? מן מתחמון קטן כזה עם קיר מרופד בכחול מזעזע, שולחן, מחשב, טלפון, כמה נעצים וכל זה דחוס לתפארת בגודל של חצי מטר רבוע, מי שמעדיף אז גם מטר מרובע זה בסדר. עכשיו זה גם מגיע עם נמלים. מישהו מהמשרד הביא כמה עציצים בשבוע שעבר, ומאז החל עידן הפועלות החרוצות לאורך המסילות של החלונות, אבל אני? אני לא מייחס חשיבות עליונה לעניין, מרוכז בעבודה שלי ובוירוס וחוזר הביתה מוקדם עת שאוכל להתאחד עם הנגיף, ואו החיידק, ואו השד יודע מה - עיין ערך: ככה זה שאתה דביל.
ולא תמיד צריך להיות כזה רציני בפוסט. הבלוג שלי ברשותי ועכשיו בא לי ככה! מכירים את המבוגרים האלה שמשקים את העצים עם דליים של מים? בדיוק את זה תכננתי לפיקוס שלי במרפסת, חראם על העץ, גם לבד, וגם בשרב אז החלטתי לפרגן לו דלי כזה של מי ברז. בכיור של המטבח עם הדלי והמים אני מבחין בנמלה קטנה אחת, ואז עוד אחת, ואז עוד אחת, ואז אני מבין שכנראה אולי אלה מהמשרד חשקה נפשן בלחזור איתי הביתה?! תוך שבריר שנייה אני כמו בבון מצוי שסורק כל סנטימטר בגוף שלו על מנת לפסול על הסף את ההשערה הנוראית, כי ממש לא בא לי לקחת חלק פעיל בייבוא יצוא של נמלים, ואני די נגד להביא עבודה הביתה. אני נקי, תודה לאל רק עם וירוס, דלי מלא מים, פיקוס צמא ונמלים שיוצאות מהחריץ של הקרמיקה אל עבר השיש במטבח.
משקה את הפיקוס, וחוזר למטבח עם המון רצון טוב וכאב ראש הזוי ומתחיל לחקור את העניין. עכשיו, יחסית לגרוש וותיק אני די מקפיד לשמור על נקיון, אך שוב במגבלות המעטפת, מה גם שלפני שבוע זומן על ידי מרסס מקצועי לבניין, הפילו עליי את הוועד, עזבו זה לא לעכשיו. עכשיו זו סאגה של שובלי נמלים אל ומחוץ לחריץ של הקרמיקה. ניגוב עם מטלית ספוגת מים מטפלת בזה לא רע. המארב - אני מכוון שעון עצר, ונעמד בסלון עם משקפת וגם ליתר בטחון מכבה את האור, זה לא משתלב לי ממש טוב עם כאבי הראש. סאממממק הן חוזרות, רק שהפעם עם תגבורת, מכל השכונה כך זה נראה.
מתחיל לחשוב, למרות שזו לא תופעה יומיומית אצלי, מתקרב בצעדי זיקית אבל בלי להחליף צבעים ואז אני רואה ואפילו מבין הכל. פתאום החיים שוב חולפים לי מול הפרצוף, ואני מוצא את עצמי לפני כמה שנים עם התלושים של החג קונה את הטוסטר הכי בן זונה עם כל הטכנולוגיה הזו של החלל והפוצי מוצי של נאסא ומייד מתעשת וחוזר לימי השרב הנוראי. ומתי בדיוק אתה עשית משהו עבור הטוסטר שלך? מתי בכלל שקלת לנקות לו את הלמטה? הצצתי פנימה והבנתי שכל הנמלים עסוקות בלייבא את הפירורים של הלמטה של הטוסטר. "מותק, תוכל אחרי שאתה חוזר מהמשרד לעבור בטוסטר של ההוא ולהביא לי כמה פירורים, שיו איזה ממי אתה" היו שם כמה נמלים בלמטה של הטוסטר, אבל אם להישאר צנוע, קצת יותר מכמה נמלים.
אני לא ממש מוסמך בלנער טוסטרים, גם אף פעם לא הכשירו אותי לזה - הפעם לא היתה ברירה. כן, ניערתי את הטוסטר על כל נמליו ועכשיו הוא קצת יותר נקי, ואולי נשארה רק נמלה אחת, ואולי שתיים, אני דווקא יותר בעניין של לספור כבשים נגיד? לטוסטר שלום, הנמלים כך נראה כבר במסע הסופי אל עבר הביוב, אני באמת מקווה שהן לא סבלו יתר על המידה בתהליך הניעור, הטיהור והקללות - לטוסטר שלום. אני בכיוון של נורופן נוסף, ככה בשביל הפיצוי. ואם אני חושב שוב פעם, וקצת יותר לעומק, נמלים זה עם הרבה חלבון לא?
עמית |