לפוסט הקודם - תקשור עם נשמה בקומה (תרדמת) חלק א' 

תקשור עם נשמה בקומה (תרדמת) חלק ב'  

עוד באותו היום, הלילה של יום רביעי חזרתי מתורנות לילה בחמ"ל (הייתה זו

תקופת מלחמת עופרת יצוקה הרבה מאוד אירועים היו במהלך הלילה הזה

וחזרתי מלאת אדרנלין). ישבתי לצייר עד לשעות הקטנות של הלילה, הרגשתי

נוכחות חזקה ומיד ידעתי ששמחה הגיעה אלי         

אני        שמחה, דיברנו עליך היום

שמחה-  לא סתם דברתם עלי

אני        מרגישה עצב עמוק כבד על הנשמה

            מרגישה שאני רוצה לבכות

שמחה- תשחררו אותי, לא רוצה מכשירים.

             בזמן שלי, כשאהיה מוכנה זה יקרה באופן טבעי. 

             את יכולה להסביר להם שזה תלוי רק בי בדיוק כמו סבתך סוליקה.

אני        מרגישה פרדה, או שזה הכאב הפיסי שאני מרגישה עכשיו

            עצבות וכאב,

שמחה-  תבואי להיפרד ממני

             תעזרי לי ללכת

             תדריכי אותי אל האור אני פוחדת.

אני        אין לך ממה לפחד

            המדריכים שלך שם

            מי שיקבל אותך זה אמא שלך

            מתנשפת כאילו אני לידך עכשיו

            נושמת את הנשמות האחרונות שלך

שמחה- את לידי

אני        קשה לי לעזור לך לפרוש עכשיו

            מרגישה את הכאב הפיזי של לאבד אדם אהוב

            מרגישה כאילו היית סבתא שלי.

שמחה- אמא תחכה לי שם?

אני        כן, אמא שלך תחכה לך שם

            בטוחה שכבר פגשת אותה בביקורך

שמחה- לא מקרוב, כמו להיות קרוב אבל לא לגמרי

            מאוד מבלבל אותי פה.

            לפעמים אני כאילו מדמיינת את אמא שלי

            ואת האחרים ולפעמים אני מדמיינת את הצד השני

            מבלבל מה אני אומרת בכלל?

אני        שמחה, הכל יהיה בסדר

            את תנוחי סוף סוף

            אל תפחדי, הפחד יוצר את הבלבול

            את בדרך הבייתה

הדרכה- מושכים אותך למטה

            מקומך כבר לא שם, מקומך איתנו

            כבר עשית את השיעור שלך

            מלאת כל מה שיכולת

            הגיע הזמן לעבור הלאה.

אני        שמחה , את מבינה שהמדריך שלך מדבר איתך עכשיו?

            איזו תחושה יש לך שאת מרגישה אותו?

שמחה- שלווה, ריחוף, אהבה משהו שלא הרגשתי מעולם

 אני      המדריך ירגיש לך כמו עכשיו

            תסמכי עליו ועל התחושה הנפלאה שאת מרגישה איתו.

שמחה- רוצה שתעזרי לי ללכת, מבקשת שתעזרי לי ללכת

אני        אני פוחדת מצפונית, זה כאילו שאני עצמי מנתקת אותך מהמכשיר

            אני רוצה עסקה

            אדריך אותך אם תבטיחי לא לעשות את זה היום או תוך כדי

            ככה אני לא תהיה לי בעיה מצפונית 

שמחה-  בסדר מבטיחה

אני        אני צריכה כמה נשימות וכוס מים.

            מיד חוזרת.

            חזרתי מרגישה כאב בעצמות מתה מקור

            אצבעות קפואות

            מרגישה את הנוכחות שלך חזקה מאוד כאילו עוד שנייה

            תשבי פה על הספה.

שמחה- כבר פה , הרבה זמן

אני        פוחדת לראות אותך,

            פשוט יותר עבורי להרגיש אותך

שמחה- ראית את דודה שלך,

אני        נכון, אבל ראיתי אותה מרחוק זה לא היה מרחק של חצי מטר.

           מפחיד אותי

הדרכה- את יכולה לראות אותנו, את חוסמת

             את יכולה לראות אותנו בלי לפחד

             את יכולה לשלוט מתי תוכלי לראותנו ומתי לא,

             כמו פגישת קבלת קהל

            תגדירי זמן שמתאים לך

             נשמות שיצטרכו אותך יכבדו את זה.

אני       חשבתי שזה כמו ברז שלא נסגר,

            כשמתחילים לראות את הנשמות מתהלכות סביבנו

            באותה מידה שרואים את החיים? שברגע שפותחים את זה,

            זה תמיד נשאר פתוח?

הדרכה- רואה יותר מידי סדרות.

            נכון שהנשמות שרוצות להידחף נדחפות,

            נכון שקיימת האפשרות של שמות לא טהורות, או תקועות

            שיבלבלו אותך, יכאיבו לך

            אבל אנחנו כאן איתך ונעזור לך בכל התהליך.

            הפסקה

מרגישה בחילה, שוב כואב הגוף והעצמות  מרגישה נחנקת

אני        אני יודעת שהתחמקתי הרבה זמן

שמחה-  מרגישה טוב יותר?

אני         כן, מרגישה טוב יותר אחרי הפסקה ומקלחת טיהור הגוף והנפש,

            כמו שאמרתי לך קודם אני פוחדת שזה ישב לי על המצפון

            שבמידה והדברים לא יסתדרו בשבילך פה, כמו שרצית

            ואעזור לך לפני הזמן.

שמחה- לא יכול להיות לפני שאני מוכנה

             כשאהיה מוכנה אלך ולא בגלל שהדרכת אותי

            אבל נחמד לי לא להרגיש כל כך לבד.

            מבטיחה לך שאת לא תהיי הסיבה לזה שאלך

            את רק עוזרת לי לא לפחד.

אני        את יכולה להיעזר ברבים אחרים שכבר בצד השני

שמחה- אבל אני עדין פה.

            לא יודעת אייך לחצות, פוחדת

אני        כשתיראי משהו מהם שאיתו את מרגישה בטוחה

            מושיט לך יד לכי אליו.

            אמרת שכבר הרגשת את הטעם של שיחרור הנשמה מהגוף

            אני יודעת שהמעבר מפחיד יותר, סופי יותר

            תסתכלי על זה כהתחלה,

            תמיד תוכלי להיעזר בי אם משהו מפריע לך משם.

            תוכלי להשתמש במדיומים כמותי,

            הבן שלך בטוח יקשיב ויגרום לאחרים להקשיב.

שמחה- המצב הזה קשה גם ככה לכולם.

אני        כשיגיע הרגע שבאמת תהיי מוכנה

            תצליחי לראות נשמה קרובה ואהובה שלך הנמצאת בצד השני

            או אפילו את המדריך שלך, אולי המלאך שנשלח עבורך,

            מיד תדעי שזה הזמן ללכת

            תרגישי הקלה, אור , מלאה באהבה ויותר מכל

            תרגישי שוב את השחרור של הנשמה מהגוף בצורה טוטאלית.

            הנשמה שלך תרגיש ריחוף, תרגישי חופש, הקלה לא תרגישי כאב

            או  בלבול הכל יהיה מודע וברור

            והחשוב ביותר, תמיד יהיה לך קשר לחיים האלה

            את תמיד יכולה לבקר, תוכלי להגיע לילדים שלך דרך חלום

            אפילו תצליחי לגרום להם לראות אותך , להרגיש אותך

            מנחמת אותם.

            מה אני יכולה לעשות כדי להקל עליך?

שמחה  דבר, מלבד לבקש סליחה מכולם לנשק במצח

            כל אחד ואחד מהם.

            הם שווים בעיני ובעיני אלוהים

            כולם אהובים במידה שווה אם בצורה שונה.

            להדליק נר נשמה לעזור לי לעלות הלאה.

            תקראי לעילוי נשמתי ,

אני        אקרא,

לילה טוב יקירתי.

(בגלל שהפוסט הזה יצא ארוך כמעט כמו הקודם אני נאלצת לחתוך גם אותו, 

בחלק ג' מתארת שמחה את המעבר שלה לעולם האמת,

ומוסרת מסר אחרון ועוצמתי עבור משפחתה)  

 לפוסט הבא חלק ג' ואחרון