0
ישבנו כמדי שבת הפרלמנט הקבוע בחוף הים אוכלים אבטיח, שותים בירה, מפצחים גרעינים ומדברים
פתאום היא אמרה: "מעניין מה היא מצאה בו איך היא התחתנה איתו היא בחורה כזאת משכילה ממשפחה ברמה ומה הוא... מי הוא ערבי" (הוא לא באמת ערבי)
אני הרגשתי את האוזניים שלי בוערות העצבים שלי מתחממים השלווה והאיזון שלי מופרעים שונאת, שונאת, שונאת כאלה דיבורים
מצאתי את עצמי עונה ונואמת נאום שהשתיק את כולם הם היו בהלם שבכלל השתתפי בוויכוח בשיחה בדר"כ אני לא נוהגת להביע דעותי ברבים אבל פתאום היה לי פרץ של עצבים
(אולי זה בגלל שהפסקתי לעשן)
מעניין מה אני בעינייה, לא השלמתי בגרות ואין לי אף תעודה של בי"ס להשכלה גבוהה
(אבל בינינו אני מרוויחה יותר ממנה, פי ארבעה)
בנוסף אני נשואה לחקלאי פלאח שכל היום עם בגדי עבודה מפצח אבטיח בשטח ואוכל אותו בהנאה... ואח"כ עוד שותה קפה שחור קטן ביחד עם הפועלים הערבים גם חומוס איתם מנגב לפעמים ביחד חיים
פגשתי הרבה אנשים עם תעודות אבל הם לא בני אדם עם השכלה על נייר שאפשר לנגב איתו את התחת אוכל מהמכולת לא קונים עם השכלה אוכל קונים בעבודה קשה
להגיד על יהודי שהוא ערבי נשמע כמו קללה לא מובנת גזענות, הכללות שטנה, שנאה אצלי לא מקובלת
|