כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    מאחורי הגדר - ביאליק

    8 תגובות   יום רביעי, 23/6/10, 00:26


    לבושתי עד אתמול לא קראתי את הטקסט הנפלא הזה.

    בזכות הנושא של הגיליון החדש של מסמרים חיפשתי אותו.

     

    לא את כל המילים הבנתי אבל העברית היתה מקור לעונג.

     

    מומלץ

    ובזכות פרויקט בן יהודה גם נגיש

     

    http://benyehuda.org/bialik/hagader.html

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/7/10 19:29:
      באמת סיפור יפה כה. היה איתו עניין פיקנטי גם: הסיפור למעשה ראה אור לראשונה כאשר ביאליק הקריא אותו בעת הביקור הראשון שלו בארץ ב 1909. המון הציבור העברי התכנס אז ביפו לשמוע את דבר המשורר הלאומי, עם ציפייה לסיפור על התחדשות, על ציונות, על בניין ועל תקומה, אך אבוי, הוא מצא עצמו עומד מול סיפור גלותי על פרחח יהודי שדופק וזורק גויה. אוי לה לאותה בושה. מפאת אותה בושה אגב, מנחם שינקין הזכור לטוב, התפרץ לאמצע ההקראה של ביאליק והטיח בו האשמות ברוח הזו. ולהעצמת החוויה, יש גם כזה: חלק ראשון: http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/ulpanpatuach/gader_1_48k.htm חלק שני: http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/ulpanpatuach/gader_2_48k.htm
        26/6/10 23:55:

      נורא רומנטי. זוכרת במעורפל בלבד. אבל יותר אוהבת את השירים.

      אין באמת מה להתבייש, האם עלי להתבייש שלא קראתי מימי שום ספר של פול אוסטר? או את פרוסט, להבדיל? כשיגיע הזמן, יגיע....

        23/6/10 16:08:

       

      דברים שנוגעים הם ברוח...

      נוגעים בנו תמיד

      כשנוגעים אנו בהם

      ואין מאוחר 

      ואין "לבושתי..." 

        23/6/10 12:38:

      שקורישפינטשיכא, שם טראומטי מימי ילדותי.

      עד היום כשאני שומע את המילה גדר הוא מצטלצל באוזניי 

        23/6/10 12:00:

      קראתי לפני עשרות שנים. עולם של פעם, בעברית שלפני ארבעה דורות.

      תודה שהזכרת לי.

       

        23/6/10 11:53:

      אה, וגם את זה שנח בעט ברבי והסתתר בשירותים כשהוא

      אוחז בקרנות בית השימוש...

        23/6/10 11:48:

      עכשיו אני חייב לקרוא את זה שוב. למדנו את זה בכיתה ח' כשעוד

      היה נהוג ללמוד. כל מה שאני זוכר זה את יחס היהודים לגויה...

        23/6/10 06:31:

      אין דבר מלבב יותר מאשר להתרפק על זכרונות בית אמא.

      הטקסט הזה הוא מאימות הלשון העברית ומזכרונות בית אימא.

      הטקסט הזה לא נכתב בעזרת המילון רב מילים.

       

      אני חוזר לפרויקט בן יהודה מעת לעת.

      שוקי