0
הגיגים
היום בת ה-4.5 שלי ואני הלכנו ברחוב ופתאום היא קראה \\"אמא, מה זה הכלובים האלה?\\" בעודה מצביעה על גדר של בית ספר. מלבד חיוך לא הצלחתי גם שלא לחוש חוסר נוחות. האמת שהיא צודקת. בית ספר באשר הוא נראה כמו כלוב ומזכיר את שהתרגלה לראות בגן החיות. מעניין שבחרנו לעצב את הסביבה של ילדינו דווקא בתוך כלובים. ומה זה אומר על מה שאנחנו חושבים עליהם? ניסיתי להסביר לקטנה שאנשים בונים סביבם גדרות, מה שהתגלה כטעות פטאלית כי אכן כך... אנשים עסוקים מחצית מזמנם בלבנות ולהקים סביב עצמם גדרות, ביניהם גדרות ובתוכם גדרות ובמחצית השניה של זמנם עסוקים בנסיונות לעבור, לחצות ולפרוץ אותם גדרות. לרוב הגדר שקשה ביותר לפרוץ היא בתוכנו.
|
תגובות אחרונות
-
}~ יוסי ~{
בתגובה על שר החינוך אמר את דברו
-
לכלילדמגיע
בתגובה על מה רוצה ביה"ס מילדים מנקודת מב
-
AVNER STRAUSS
בתגובה על חיפוש
-
לכלילדמגיע
בתגובה על מה בסך הכל רוצה ילד? שיראו אותו
-
לכלילדמגיע
בתגובה על בנותיי
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על בקורת על סיפור ילדים אהוב "החבר של דב דובון"
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן.
אין כמו ילדים שהם, בהגדרה (אני מקווה) נטולי פוזה וחפים מקשקושים פוליטיקלי קורקט לראות את הדברים כמו שהם.
יושב על הגדר
רגל פה, רגל שם...
גדרות וחומות סביבנו בכל אשר נפנה
יפה כתבת!