איזו יצירתיות, אילו רעיונות - הנאה צרופה לשוחרי האמנות.

אתמול נסעתי למוזיאון תל אביב, כדי לראות חלק מן התערוכות החדשות המוצגות שם.

הרגשתי צורך בכוס קפה. מישהי אמרה לי כי במגדל המוזיאון יש בית קפה נחמד. עברתי את הגשר המוביל למגדל המוזיאון  ושמתי פעמי לבית הקפה. מאחר שלא ידעתי את מיקומו המדוייק של בית הקפה, נכנסתי לבנין.

ההפתעה שציפתה לי שם היתה שווה את ההליכה ברגל מהאוטובוס למוזיאון ביום קיץ חם.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני אוהבת אומנות. אני מבקרת לא מעט במוזיאונים. אך עד אתמול לא יצא לי לראות את עבודותיה של נעמה אהרונסון.

מה אומר לכם? איזה כשרון.

ככל שאנסה לתאר את פסליה זה  יהיה אך אפס קצה החוויה.  מי שאוהב אמנות מומלץ לו ללכת ולראות.

למה, אגב, לא עושים לתערוכה זו יותר פרסום? או שמא עשו והחמצתי.

כדי שלא תוותרו על ההתנסות האישית והביקור שם הנה מקצת מן הדברים הנפלאים שתראו שם.

לימין הפואייה, המבואה, תוכלו לראות את "הארוחה": ניצב שם שולחן ארוך, ערוך בטוב טעם, עם מאכלים נפלאים, וסביבו יושבים האורחים. לפי לבושם אני מניחה שזו ארוחה חגיגית. שניים מהסועדים עומדים. בעצם אם לקחת בחשבון את זו שנעליה לוחצות ולכן הסירה אותן והיא מחזיקה אותם ביד, יש שלושה אנשים שעומדים.

כל הפסלים, וכל הפריטים המהווים את הארוחה, עשויים רשת לולים, נייר, דבק ולכה והם בגודל טבעי.

לאנשים ב"ארוחה" אין הבעה בפנים. אהרונסון תפסה את הרגע. מדהים.

מוצגים נוספים : "מוכר הסברס", "חתן וכלה", "אשה עם תיק כחול" ועוד

באותו פואייה מוצג גם מוצג של מיכל גמזו, מרשים ומקורי של עצי ברוש העשויים מסירות נייר. מיכל גמזו שגדלה לא הרחק מהירקון מביאה לביטוי את חוויות ילדותה בסירות אלה. יופי.

נו, ואחרי הקפה כבר לא נשאר הרבה זמן לתערוכות שבמוזיאון. הספקתי לראות רק שתי תערוכות שאחת מהן הרשימה אותי טוטלית. הכוונה לתערוכה של טל מצליח, זוכת פרס האמנית הבכירה 2010 "הקונספט הלך לאיבוד".

יש גם את תערוכת הפסלים של דגה, שלא הספקתי לראות ותערוכות נוספות. אני בטוחה שבשבוע הבא אלך לראותן.

רוצו לראות.