כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    התרבות אצלנו בבית

    2 תגובות   יום חמישי, 24/6/10, 14:48


    התרבות אצלנו בבית 

    בבית של הורי ,הייתה מודעות לתרבות שעות הפנאי ,הרבה לפני שזו הפכה לתורה.

    יחסית לזוג שהאב סיים שמונה שנות חיידר והאימא ארבע כיתות יסודי כי לא נתנו ליהודים ללמוד.בטח לא לבנות,הרי הייתה בביתנו מודעות גבוהה לתרבות.יתכן וזאת הייתה דרכם להתמודד עם זיכרונות השואה שגם עליהם אמי סיפרה באזני מיד עם התחילי לינוק חלב.

     א.עיתונים-שני סוגי עיתונים אחד:אוי קלט[דהיינו שחר חדש],והשני היו שבועונים עם הסיפור הרומנטי .לצערי,הייתי מחויבת להקשיב לסיפורים ובעיקר למסר חד משמעי:הבנים כולם יש להם רק מטרה אחת בחיים "לקופני או לאניות"[כלומר לקחת את בתוליה של בת ישראל הכשרה].מסר רצוף חד משמעי שאני ואחותי קיבלנו באינטנסיביות ובהתמדה.

     ב.כל הסרטים בנהרייה חובה לראות!והיו בתי קולנוע:בטרומפלדור[הודי],בגליל,בהוד ומאוחר יותר ברון.על אופניים כולנו בתור נוסעים לראות סרט וכלבינו לוקי ולסי וגוריהם [כולנו בנשינו וטפנו].הם היו ממתינים לנו ובחזרה התור ההזוי שלנו חוזר לבית.טוב שהחתולים שהיו בביתנו "שוללה" ו"אף עקום" לא רצו גם להצטרף.סרט שלא מתאים לנו, הורינו נוסעים ובשובם מביאים לכל אחד מאתנו בוטנים מסוכרים ומצופים בסוכר ורוד.בהפסקה כולנו אוכלים ארטיק שוקולד מרובע של שטראוס.

     ג.הצגות-כל ההצגות בהונגרית ובאידיש הורי הקפידו לראות ולקנות אח"כ את התקליט ששיך לו שהתנגן בביתנו שעות ארוכות.הצגות כמו שלמה המלך ושלמאי הסנדלר לדוגמא גם הם זכו לביקור ולתקליט.הגשש החיוור,הרב קרליבך-כולם. 

    ד.משחקי חברה.מעל לכול השחמט שאבי אהב לשחק בעיקר בפינגווין שם התאספו כל אלה שרצו לנפוש מנשותיהם למשחקים ארוכים ולוהטים בעידוד והכוונה.זה היה מקום מפלטו של אבי כל  פעם שרצה להניח ראשו במקום שקט.משחקי ששיות,סבלנות,חבלים,משחקי מחשבה,בנקאות..הכול.

    ה.ספרים לקנות הרבה לא היה ,רק בבת מצווה ,אך הקפדנו ללכת לספריה והבית היה מלא ספרי חסמבה,שבתאי צבי,ספורים על אינדיאנים ועוד. 

    ה.טיולים בסביבה בראש הנקרא,באכסניית אכזיב מידי שבת. 

    ו.פוליטיקה מוקדם בשבת על כוס קפה ועוגותיה המדהימות של אמי. 

    כשאני מסתכלת לאחור אני נדהמת מהטבעיות בה הלעיטו אותנו בתרבות פנאי ופתחו אותנו.זה לא היה ממקום מתנשא על מישהו אלא ממקום טבעי ואמיתי.היכולת לשקם את עצמם מהנורא מכל שחוו הייתה מדהימה. 

    אין ספק שבסיס זה העשיר אותי מאד והיה חלק ממה שאני היום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/6/10 16:42:

      צטט: raquelle 2010-06-24 16:03:53

      גם אני גדלתי בבית שכזה

      שלימדו אותי מגיל אפס איך

      להתבונן בציור,

      איך לראות סרט, הצגה וכו'

      וכמובן גם סיפורי שואה/משפחה

      מעניין מאיפה היכולת הזו להמשיך הלאה

       

        24/6/10 16:03:

      גם אני גדלתי בבית שכזה

      שלימדו אותי מגיל אפס איך

      להתבונן בציור,

      איך לראות סרט, הצגה וכו'

      וכמובן גם סיפורי שואה/משפחה

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה