כותרות TheMarker >
    ';

    יצאתי לאכול, תכף אשוב

    מרחב אישי על חוויות קולינריות
    עוד כתבות גם באתר שלי - http://mirabelle.co.il/
    ***
    הפקקים - מזכרת מביקור טעימות ביקב ססלוב; הירקות - משוק האיכרים ברעננה
    ***
    I rest my case

    יש לנו ארץ בירה נהדרת! / על שוק הבירה במתחם התחנה

    12 תגובות   יום חמישי, 24/6/10, 17:16

    יום שישי לוהט. אני נוסעת בג'יפון ברחוב הירקון, נפעמת כל פעם מחדש מהמראה הפנורמי שנפרש לעיניי מיד לאחר העיקול של רחוב גורדון: הטיילת, קו החוף רוחש הפעילות, יפו העתיקה, והים המכונה תיכון, כחול כחול עד האופק.

     

    עם מוזיקה ברזילאית שמתנגנת לי באוזניים ומזגן בפול ווליום, החיים ממש נפלאים. החיים יהיו עוד יותר נפלאים, כי אני בדרך לשוק הבירה שבמתחם התחנה.

     

     שוק הבירה בחסות נובלס

     

    כמה שעות לפני כן, העיף סשה קנוביץ' מבט אחרון בארגזי הבירה שהעמיס על הרכב, והחל בנסיעה מכפר סבא אל שוק הבירה בתל-אביב. זה הולך להיות אירוע הבירה הגדול ביותר שהשתתפה בו מבשלת גופר'ס הביתית עד כה.

     

    בירות מבשלת גופר'ס 

     

    סשה קנוביץ' הכין לקראת האירוע 4 סוגי בירות:

    Sunny Friday - בירת אייל בהיר בסגנון American Pale Ale, ו- 6% אלכוהול. בירה מרעננת, עם ארומה כשותית מודגשת. קנוביץ' העניק לה את שמה בגלל שבושלה לראשונה בצהרי יום שישי שטוף שמש. Scotish Ale - בירת אייל כהה בסגנון סקוטי, בתוספת זרעי כמון ופלפל שחור. בירה עם גוף מלא, שזכתה בפאנל טעימות בירות בוטיק ישראלית של בירדי. ChiliWheat - בירת חיטה בהירה, שבשלבים שונים של הכנתה הוספו לה מספר סוגים של פלפל צ'ילי חריף. בירהקלילה ורעננה, עם סיומת מפולפלת מורגשת.

     

    ואחרונה חביבה - חביבתי ה- Klobaska. בירה כהה מעושנת עם זרעי חרדל. הבירה בושלה בהשראת הנקניק הצ'כי המעושן קלובסקה, שמוגש במולדת הישנה בליווי חרדל. לבירה ארומה וטעמים מעושנים עם רמיזה לחרדל. אני והקלובסקה ערכנו הכרה כבר בפסטיבל הבירה של זמן אמיתי בתחילת חודש אפריל, וזו היתה אהבה מלגימה ראשונה. בכל לגימה יכולתי לדמיין אותה עם מאכל אחר. בירה שמציתה את הדמיון.

     

    סשה קנוביץ' - גופר'ס 

    בערך באותו זמן, התארגן השף ניר דגן, ממבשלת גולדה, לקראת יציאה מסלעית.

     

    להבדיל מסשה, דגן השתתף בשוק הבירה לפני שבועיים, וידע היטב מה מצפה לו. מבשלת גולדה הציגה בשוק הבירה 3 סוגי בירות: Royal Oak - בירת אייל בהיר, שמבושלת עם שבבי עץ אלון, 7.8% אלכוהול (חביבתי). בירת Brown Ale בסגנון אמריקאי, עם יותר כשות, בטעם מריר יותר אבל עם גוף קליל, 7.8% אלכוהול. ובירת Brown Ale בסגנון אנגלי, מתקתקה יותר ובעלת גוף כבד יותר, 7.2% אלכוהול.

     

    גולדה מצוננת
     

    בשלבי סיום ההתארגנות וקצת לפני שהשוק נפתח לקהל הרחב החלו לעבור טעימות בין המציגים. כולם נורא להוטים לתת לטעום את הבירה שלהם ולקבל תגובות מחבריהם להרפתקאה. כולם מפרגנים לכולם - "אחוות מבשלי הבירה" -  והתוצאה: עם פתיחת השוק היו כבר אנשי הבירה שמחים, טובי לב ושתויים.

     

     

    שוק הבירה
     

    המוני אנשים (ואני) נהרו לאזור שוק הבירה, שותים, מדברים, מנשנשים משהו וחוזרים לשתות. לפי ניר דגן, היו לא מעט נשים בין הטועמות, כ- 40% מהשותות בדוכן. משיחות שקיים עם המתעניינים שעברו בדוכן הבירה של "גולדה", עלה, שהרוב הגדול של הקהל שפקד את הדוכן התחבר יותר לבירות הבהירות, שנצרכו בקצב מסחרר. ההבדל בין המינים היה מובהק: בעוד הגברים ביקשו לדעת מהי הבירה הבהירה עם אחוז האלכוהול הגבוה ביותר, הרי שהנשים ביקשו את הבירה הבהירה עם אחוז האלכוהול הנמוך ביותר.

      

    ניר דגן - מבשלת גולדה
     

    השאלה הנפוצה היתה "מה הכי קרוב לגולדסטאר?", אם כי היו כמה הרפתקנים ששאלו "מה הכי קרוב לגינס?".

     

    ניר דגן וסשה קנוביץ' הסכימו, שרוב הקהל שהגיע לשוק הבירה לא הכיר קודם לכן מבשלות בוטיק ישראליות, ולכן אירוע הפנינג שמח מסוג זה, במיקום מרכזי ונגיש, מעורר מודעות לקיומן וליכולותיהן של מבשלות הבירה הקטנות. חלק מהפונים לדוכן של מבשלת גופר'ס אף התוודו בפני סשה קנוביץ', כי הם לא נוהגים לשתות בירה משום שהיא מרה להם, וחיפשו בירה בטעמים אחרים. 

     

    וגם בין אנשי הבירה, הכותבים, השותים, המצלמים שררה אחוות יום שישי בצהריים. בזמן שהייתי בדוכן של ניר דגן, נעמד לצידי שמעון הצלם מ"צילום משכר" שמסקר אירועים נוטפי אלכוהול, ונתן לי שלוק מהבירה הבהירה של מבשלת מלכה. אני, חובבת הבירה הכהה של מלכה (בירה בסגנון סטאוט אירי), הופתעתי לגלות את הבהירה, בסגנון אייל בלגי, עשירה בטעמים, הדרית, פרחונית מתקתקה קלילה, 6% אלכוהול. רענון נהדר תחת השמש הקופחת ביום שישי לוהט.

     

    בירה מלכה

     

    וכשהלכתי לבדוק מה קורה בדוכן של מלכה, מצאתי את יוסי ושחר, אנשי ה"ביר מאסטר", שעברו יחד איתי גם אל מבשלת אסיף ואל "הדובים". במבשלת אסיף כיבד אותי שמעון אושר ב"אדמונית המסקרנת" שלהם, והעלה על פניי חיוך. בירה בצבע אמבר עמוק, בטעמים פירותיים-פרחוניים, 5.5% אלכוהול. בדרך כלל אני שותה "שחרחורת מפתיעה", בירה כהה עם טעמים מורגשים של לתת קלוי וקקאו, 6% אלכוהול. הפעם גיוונתי.

      

    שמעון אושר - מבשלת אסיף

     

    ומ"הדובים" (שם שתינו ושתינו) עברנו אל מבשלת ג'מס, וגם מצאנו פתרון נהדר לחום הנוראי ששרר באותו יום שישי ולשמש הקופחת: חתיכות קרח. מסתבר שחתיכת קרח בעורף עושה פלאים לטמפרטורת הגוף... ומג'מס אל מבשלת הנגב, ומשם לחבריי הטובים בלאפינג בודהה עם הסטאוטים B ו- C חביביי עטורי הפרסים.

     

    מבשלת הנגב
     

     לאפינג בודהה

     

    מבשלת ג'מס

     

    שוק הבירה

     

    מבשלת הדובים

     

     

    והמשכנו והמשכנו.

    בשלב מסוים הפסקתי לנסות לזכור מה אני שותה, איפה, ריחות וטעמים, ופשוט נהניתי מחווית השתייה, מהסחרור הקל, מהשיחות האקראיות והאינטראקציה עם שותים נוספים, וכמובן - מהאווירה במתחם התחנה.

     

    יש לנו ארץ בירה נהדרת!

      

      

    * גילוי נאות: הייתי אורחת של מארגני שוק הבירה, תחת חסותה של חברת הסיגריות נובלס. 

    ** עם זאת, קיבלתי חופש מוחלט בכתיבה ובסיקור האירוע. 

    *** תודה מיוחדת לאנשי הבירה הנהדרים שעשו לי את יום השישי :-) 

     

     

    רוצים עוד על בירה?

    על בירות ונקניקיות

    על פסטיבל הבירה ה-9 בקיבוץ מעברות

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/6/10 15:19:

      צטט: דיקלה5 2010-06-25 17:13:06

      מירה בל המופלאה...

      כמי ששותה בירה רק בלחם בירה אירי...

      אין לי דעה בעניין. אבל תמיד כיף ללוות אותך בסיור ובתמונה,

      שאת עושה ,ולהשתתתף כמעט בצורה אמיתית...

      מקווה שציננת את עצמך לאחר ששתית ,עד שהגעת

      לג'יפון...דואגת לך * יקירתי המופלאה...

       

       כן, אני ממש בסדר. הספקתי בינתיים לשתות עוד קצת בירות...

        25/6/10 17:13:

      מירה בל המופלאה...

      כמי ששותה בירה רק בלחם בירה אירי...

      אין לי דעה בעניין. אבל תמיד כיף ללוות אותך בסיור ובתמונה,

      שאת עושה ,ולהשתתתף כמעט בצורה אמיתית...

      מקווה שציננת את עצמך לאחר ששתית ,עד שהגעת

      לג'יפון...דואגת לך * יקירתי המופלאה...

        25/6/10 10:27:

      צטט: חייפי 2010-06-25 01:23:59

      יש עוד משהו שהוא טוב מנקניקיה עם חרדל חריף ובירה קרה שתי נקניקיות חמות עם שתי בירות קרות שנשלפו מהשלג.

      על האירים יש לי בשבילך סיפור נחמד.

      שני אירים יושבים זה לצד זה על הבר בבית מרזח בעיר לונדונדרי. אחרי ששתו כמה כוסות גינס פונה האירי האחד לאירי השני ושואל: "אנחנו מכירים"? השני מתבונן בו ואומר: "לא נראה לי, למרות שהפנים שלך מוכרות לי". שואל הראשון: "תגיד, היכן אתה גר"? "ברחוב מקרטני", משיב השני. "ואללה?", עונה הראשון, "גם אני. ומה שם אביך?" "קונור, זה שמו של אבי". "לא ייאמן", עונה הראשון, "גם לאבי קוראים קונור. ולאמך?" "אליזבט". "שמע, מדהים! ממש מקריות בלתי נתפסת, הרי גם שמה של אמי אליזבט"! וכך הם ממשיכים לגלות זהויות דומות להפליא, עד שנכנס הברמן של משמרת הערב ושואל את הברמן המותש ממשמרת הבוקר: "נו? מה חדש"? "שום דבר מיוחד", עונה לו הברמן המותש, "שוב התאומים של קונור מרפי שיכורים כהוגן".  

      מזה צאי ולמדי על השיפור בתמונת הדם.

       

      גדול

       

        25/6/10 10:25:

      צטט: Mirabelle Gazit 2010-06-25 09:29:26

       

      בעקרון, צריכה מתונה של בירה טובה לבריאות - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2217536,00.html

      לאו דווקא גינס.  קראי את הכתבה.

       

      אהבתי את תוצאות המחקר....

       

      אני טוענת שכל מה שעושה טוב לנשמה עושה גם טוב לבריאות (בהנחה שהכל בבאלאנס כמובן), ומכיוון שבנתיים אף מחקר עוד לא הפריך את התיאוריה שלי אני בוחרת להיצמד אליה....

       

      חייבת לומר שהבחור התעקש דווקא על יתרונותיו הבריאותיים של הגינס, ועל זה דיברנו לפני הכוס השניה, כהוא היה עוד מאופס לגמרי. בעצם במחשבה שניה, גם אחרי חצי הליטר החמישי הוא היה מאופס לגמרי.....

       

        25/6/10 09:30:

      צטט: חייפי 2010-06-25 01:23:59

      צטט: einat r 2010-06-24 22:53:12

      .... אגב, יש דבר אחד שווה יותר מנקניקיה עם חרדל חריף ובירה קרה - וזה נקניקיה עם חרדל חריף, בירה קרה, בדוכן ברחוב, בעמידה, ובשלג. 

      באחת מנסיעותי האחרונות ביליתי עם בחור אירי על הבר משך ערב שלם ושתינו רק גינס. הוא טען שהבירה הזו בריאה מאד לדם ושלאנשים הנוהגים לשתות אותה יש תמונת דם טובה יותר. למישהו יש מושג אם זה נכון? או שהבחור שתה יותר מידי?

       

      יש עוד משהו שהוא טוב מנקניקיה עם חרדל חריף ובירה קרה שתי נקניקיות חמות עם שתי בירות קרות שנשלפו מהשלג.

      על האירים יש לי בשבילך סיפור נחמד.

      שני אירים יושבים זה לצד זה על הבר בבית מרזח בעיר לונדונדרי. אחרי ששתו כמה כוסות גינס פונה האירי האחד לאירי השני ושואל: "אנחנו מכירים"? השני מתבונן בו ואומר: "לא נראה לי, למרות שהפנים שלך מוכרות לי". שואל הראשון: "תגיד, היכן אתה גר"? "ברחוב מקרטני", משיב השני. "ואללה?", עונה הראשון, "גם אני. ומה שם אביך?" "קונור, זה שמו של אבי". "לא ייאמן", עונה הראשון, "גם לאבי קוראים קונור. ולאמך?" "אליזבט". "שמע, מדהים! ממש מקריות בלתי נתפסת, הרי גם שמה של אמי אליזבט"! וכך הם ממשיכים לגלות זהויות דומות להפליא, עד שנכנס הברמן של משמרת הערב ושואל את הברמן המותש ממשמרת הבוקר: "נו? מה חדש"? "שום דבר מיוחד", עונה לו הברמן המותש, "שוב התאומים של קונור מרפי שיכורים כהוגן".  

      מזה צאי ולמדי על השיפור בתמונת הדם.

       

       

      אין כמו חיוך על הבוקר :-)

      המשך סופ"ש מעולה. 

        25/6/10 09:29:

      צטט: einat r 2010-06-24 22:53:12

      נחמד לגלות שיש בארץ אוהבי בירה ונקניקיות... (ושאני לא היחידה)

      כיף לקרוא את הבלוגים שלך!

       

      אני חייבת להודות שמרגע מסוים בחיי (לא זוכרת מתי) כל בירה הפכה לנפלאה. לא חשוב לי אם מרה או מתוקה, בהירה או כהה, העיקר שתהייה קרה ורצוי שתגיע ליד נקניקיה... האהבה שלי לבירות התפתחה בתקופות שהייה ארוכות באירופה ובילוי עם מקומיים. האירופאים יכולים לשתות שלושה ארבעה ליטר בערב ועדיין לדבר לעניין.... אגב, יש דבר אחד שווה יותר מנקניקיה עם חרדל חריף ובירה קרה - וזה נקניקיה עם חרדל חריף, בירה קרה, בדוכן ברחוב, בעמידה, ובשלג. מי שצריך כתובות איפה אפשר לאכול את יצירות הפאר האלה בדיוק ככה, ברחוב ובשלג - שיגיד...

       

      ושאלה -

      באחת מנסיעותי האחרונות ביליתי עם בחור אירי על הבר משך ערב שלם ושתינו רק גינס. הוא טען שהבירה הזו בריאה מאד לדם ושלאנשים הנוהגים לשתות אותה יש תמונת דם טובה יותר. למישהו יש מושג אם זה נכון? או שהבחור שתה יותר מידי?

       

       

       

      בעקרון, צריכה מתונה של בירה טובה לבריאות - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2217536,00.html

      לאו דווקא גינס.  קראי את הכתבה.

       

        25/6/10 09:27:

      צטט: אנדרקונסטרקשן 2010-06-24 22:30:28

      איך??? איך לא שתינו יחד עדיין? (להוציא כמובן את יום מפגשנו)

       

      צודקת. מחדל ברמה לאומית :-) 

        25/6/10 01:23:

      צטט: einat r 2010-06-24 22:53:12

      .... אגב, יש דבר אחד שווה יותר מנקניקיה עם חרדל חריף ובירה קרה - וזה נקניקיה עם חרדל חריף, בירה קרה, בדוכן ברחוב, בעמידה, ובשלג. 

      באחת מנסיעותי האחרונות ביליתי עם בחור אירי על הבר משך ערב שלם ושתינו רק גינס. הוא טען שהבירה הזו בריאה מאד לדם ושלאנשים הנוהגים לשתות אותה יש תמונת דם טובה יותר. למישהו יש מושג אם זה נכון? או שהבחור שתה יותר מידי?

       

      יש עוד משהו שהוא טוב מנקניקיה עם חרדל חריף ובירה קרה שתי נקניקיות חמות עם שתי בירות קרות שנשלפו מהשלג.

      על האירים יש לי בשבילך סיפור נחמד.

      שני אירים יושבים זה לצד זה על הבר בבית מרזח בעיר לונדונדרי. אחרי ששתו כמה כוסות גינס פונה האירי האחד לאירי השני ושואל: "אנחנו מכירים"? השני מתבונן בו ואומר: "לא נראה לי, למרות שהפנים שלך מוכרות לי". שואל הראשון: "תגיד, היכן אתה גר"? "ברחוב מקרטני", משיב השני. "ואללה?", עונה הראשון, "גם אני. ומה שם אביך?" "קונור, זה שמו של אבי". "לא ייאמן", עונה הראשון, "גם לאבי קוראים קונור. ולאמך?" "אליזבט". "שמע, מדהים! ממש מקריות בלתי נתפסת, הרי גם שמה של אמי אליזבט"! וכך הם ממשיכים לגלות זהויות דומות להפליא, עד שנכנס הברמן של משמרת הערב ושואל את הברמן המותש ממשמרת הבוקר: "נו? מה חדש"? "שום דבר מיוחד", עונה לו הברמן המותש, "שוב התאומים של קונור מרפי שיכורים כהוגן".  

      מזה צאי ולמדי על השיפור בתמונת הדם.

       

        24/6/10 22:53:

      נחמד לגלות שיש בארץ אוהבי בירה ונקניקיות... (ושאני לא היחידה)

      כיף לקרוא את הבלוגים שלך!

       

      אני חייבת להודות שמרגע מסוים בחיי (לא זוכרת מתי) כל בירה הפכה לנפלאה. לא חשוב לי אם מרה או מתוקה, בהירה או כהה, העיקר שתהייה קרה ורצוי שתגיע ליד נקניקיה... האהבה שלי לבירות התפתחה בתקופות שהייה ארוכות באירופה ובילוי עם מקומיים. האירופאים יכולים לשתות שלושה ארבעה ליטר בערב ועדיין לדבר לעניין.... אגב, יש דבר אחד שווה יותר מנקניקיה עם חרדל חריף ובירה קרה - וזה נקניקיה עם חרדל חריף, בירה קרה, בדוכן ברחוב, בעמידה, ובשלג. מי שצריך כתובות איפה אפשר לאכול את יצירות הפאר האלה בדיוק ככה, ברחוב ובשלג - שיגיד...

       

      ושאלה -

      באחת מנסיעותי האחרונות ביליתי עם בחור אירי על הבר משך ערב שלם ושתינו רק גינס. הוא טען שהבירה הזו בריאה מאד לדם ושלאנשים הנוהגים לשתות אותה יש תמונת דם טובה יותר. למישהו יש מושג אם זה נכון? או שהבחור שתה יותר מידי?

       

       

       

        24/6/10 22:30:
      איך??? איך לא שתינו יחד עדיין? (להוציא כמובן את יום מפגשנו)
        24/6/10 20:26:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-06-24 20:21:26

      תודה על הסקירה המאלפת,

      אני מת על ריח הבירה,

      כמובן שפתחתי לי אחת (פושטית) לגמוע,

      עוד אני מרייר על התמונות.

      בני

       

      דווקא באזורך יש כמה מבשלות בוטיק טובות מאוד (מבשלת הגולן; אסיף). בסוף אני גם אגיע לביקור...

       

      תודה על הסקירה המאלפת,

      אני מת על ריח הבירה,

      כמובן שפתחתי לי אחת (פושטית) לגמוע,

      עוד אני מרייר על התמונות.

      בני

      ארכיון

      פרופיל

      Mirabelle Gazit
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין