אני יודעת שזה לא פופולרי פה, בקפה, לכתוב דברים לא משמחים,

בכל אופן זה לא ממש זוכה לכוכבים,

אבל היה לי שבוע חרא, אין לי מלה אחרת.

יום ראשון לא שיחררו את הבת,  זו המוכשרת עם הציורים המטרידים, מהצבא

" אמא, הסברתי להם בהגיון שאני לא מתאימה ושאני רוצה ללכת לשירות לאומי"

מה לעשות שלצבא הגיון משלו

אחר כך צלצלו מבית ספר שהג'ינג'י העצבן קיבל תגננה על איזה מורה והוא מושעה לאלתר,

מושעה, בתרגום חופשי, זה עונש לאמא,

שלא רק מקבלת את הילד בבית גם צריכה להגיע לשיחה בבית ספר.

יום שני התפרץ אבא בריון לביתי, בו שהו ילדי לבדם וחבט בג'ינג'י העצבן,

מסתבר שהוא עצבן איזה ילד בבית ספר ואביו הבריון של הילד החליט לסדר לו תענינים,

לגינגי' שלום,

הבריון קיבל תלונה במשטרת ישראל

וזה אומר שהייתי צריכה לנסוע עם כל החבורה למשטרת חדרה להיפגש עם חוקר,

חוקר זה שוטר בדרגה יותר גבוהה, מבחן הIQ לא משנה פה

יום רביעי פגישה מרנינה עם ה"לשעבר" אצל המגשרת,

עצם המפגש גורם לי להיות חולה, לחטוף סחרחורת ואפילו בחילה,

מילא עוד פגישה לחתימה ונגמר.

ואז באמת נעשיתי חולה, מקוררת כל הגוף כואב ואיבדתי את קולי, לא יכולה לדבר,

הלכתי לעבודה,

כי אצלנו בקיבוץ קיבלנו חינוך טוב,

קצת נזלת וצרידות זו לא מחלה, לא נשארים בגלל זה במיטה.

אז ביום חמישי חולה ודואבת הלכתי לחייך ללקוחות בחנות הספרים,

קנה אחד וקבל עוד שניים במתנה.

שבוע חרא, כבר אמרתי?