כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    חבל על כל חבל

    30 תגובות   יום שישי , 25/6/10, 08:00

     

    חבל על כל חבל

     

     

     חֲבָל הָיָה לִי

    עַל כָּל צִפִּיָּה מְתוּקָה

    וַחֲלוֹם זַיִת מֻכְסָף

     

    וְאַתְּ דִּמְעָה דְּמוּמָה

    טְרוּפָה בְּאֵבֶל הֲבָלִים  –

    שְׁבִי בַּיָּצִיעַ מִשָּׁם צְפִּי

    בְּלִי גְּלוֹש מַטָּה לָעוֹלָם

     

    אַט נַתִּיר זְמוֹרוֹתֵינוּ

    בִּכְאֵב וְרִנָּה נְשַׁחְרֵר

    בִּשְׁתִיקָה נְשַׁחְרֵרָן  

     

    וְנָעִיז נִבְקַע קוֹנְכִיּוֹת

    [שֶׁכִּסִּינוּ בַּזְּמַן מִזְּמַן]

    אַתְּ מִשֶּׁלָּךְ, אֲנִי משֶׁלִּי

     

    הַחֲבָל כְּבָר נִמְחַק

     

    וַעֲלַי וַעֲלַיִךְ חָפְשִׁיִים

    נָעִימְאָוְשִׁים בָּרוּחַ

    שְׁתֵּי מַנְגִינוֹת שׁוֹנוֹת

     

    עַד יִמְתְקוּ עֲנָבֵינוּ לִטְעֹם אַהֲבָה.

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לעוזי שכטר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/8/10 02:33:
      כתיבתך מעוררת השראה!
        31/7/10 19:59:

      הוספת תגובה

      עוזי

      באתי לבדוק האם יש שירה נפלאה חדשה באמתחתך :-)

      שבוע טוב

      מרגלית

        27/7/10 02:11:

      עוזי יקירי,
      זה חכם וזה מקסים.

      ואולי אלומת האור הכסופה
      תסתבר כממשית יותר מתעתוע
      הזית המוכסף.






        6/7/10 00:37:
      אהבתי את השיר הזה, עוזי. במיוחד את הבית האחרון שלו. טלי
        29/6/10 01:51:
      שיר מעניין הנע  - להבנתי - בין יחסים שיש בהם אכזבה, לבין אי-פרידה ואיחוד בסופם של החיים, או כפי שזה מנוסח בבית האחרון  - כסוג של התחלה שלאחר הסוף....ומכאן שניתן בפרשנות אחת למצא אצל הדובר שימור של שביב תקווה, למרות האכזבה.  אני תוהה האם אין כאן נחמה פורתא? או שלא הבנתי את כוונתך
        28/6/10 23:11:

      כמה יפה השיר הזה ..

       

      ומדוייק

       

      באמת חבל על כל חבל ... 

      (:

       

      חבלי משיח הנה זה בא ..

       

      (:

        28/6/10 00:13:

      דַּי לָךְ דִּמְעָתִי

      מִזַּעֲקַת דִּמְעָה דְּמוּמָה, טְרוּפָה

      וְאֵבֶל הֲבָלִים -

      שְׁבִי בַּיָּצִיעַ, רָחוֹק, מִשָּׁם תִּצְפִי

      מִבְּלִי לְהַחְלִיק מַטָּה לָעוֹלָם

      עוזי ידידי היקר

      אהבתי את הבקשה הזולדמעה- שלא תרד מעיננו ומלבנו

      לאלוהים פיתרונים, כך אומרים וגם אתה

      לו יהי ודרככם תהיה סוגה בשושנים

      תודה עוזי, אהבתי כל מילה בשירך המלא תיקווה לבאות

      * כוכב אהבה ממני

      שבוע ניפלא

      חיה

        27/6/10 19:30:


      כמה יפה כתבת עוזי

      ואהבתי כל כך את הבית האחרון

       

       

      בְּבוֹא עֵת, אִתָּךְ אֲהוּבָתִי אֲחַכֶּה

      בְּפֶתַח בֵּית-הַנְתִיבוֹת שֶׁלָּנוּ

      לָאֲלֻמַּת אוֹר כְּסוּפָה תִּשָּׂאֵנוּ

      לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָת.

        27/6/10 17:21:

      איזו קבלה בשלה,

        הבנה נבונה  על איזה ציפיה, או חלום,
      והמתנה..

       לזמן המתאים להגשמה..

       

       לָאֲלֻמַּת אוֹר כְּסוּפָה

      לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָת. *

       

      אהבתי לקרא את התהליך הנפלא של ההבנה האמיצה...

        27/6/10 16:21:


      השירים שלך מציבים לכולנו רף גבוה, כזה שכפי שכבר אמרתי לך, איני מנסה כלל להגיע אליו. אם אני מצליח לכתוב פרוזה שמגיעה לרמת השירה שלך, דייני.

      בשורה "מחליקה למטה לעולם" אני דווקא מוכן לוותר על'לעולם'. להשאיר את ה'למטה' לדמיונו של הקורא. אני אוהב שנשאר מסתורין.

      מצד שני, גם כך השיר דורש מחשבה רבה.

        27/6/10 10:04:


      בעלי תמיד אומר

      שלא צריך הרבה ציפיות

      מספיקה לו רק ציפי ה אחת.

        27/6/10 10:00:

      התחושה היא של משהו אצור

      המאיים להתפרץ

      ושאולי, בדרכך, אתה מנסה לעצור שוב

      ואין כאן השלמה עם הקיים

      שהרי קבלה (נוגהת/נוגעת ככל שתהיה) אינה השלמה

      שלולא כן גם לא היה הבית האחרון

      על הדואליות שבו

      בבחירת המילים שיוצרת את המתח הזה שבין חיים ומוות...

      בבוא העת, בית נתיבות והארץ המובטחת...

      אחרית/אחרון הימים?

       .

      נפלא אתה בכתיבתך, עוזי... נפלא אתה.

        26/6/10 15:39:

      איני מתיימרת לנתח שירה, קטונתי.

      אתייחס על כן לתוכן ואוסיף מראייתי.

      הנשמה נמקה מיהב ותוחלת השבים לאכזב.

      דברים שאינם בשליטתך, הפקדת לחסותו של האל - שהרי רק לו פתרונים...

      הפגישה המיוחלת עם האהובה בבית הנתיבות,

      קראתי כפגישה של הוויתך עם הנשמה המפויסת, ביום יבוא.

      השיר מדבר גם אותי...  תודה!

        26/6/10 12:41:

      פיכחון וגם נוגות

      על אין דרך והגות

      לפתרון הסוגיה

      שעבשה כעוגיה

      עוד מיום עתיק ישן

      ועיננו בעשן

      מחלום שמתכלה

      על שלום שמתבלה

      מול פנים וכיסופים

      רק ימים שנוספים

      לשרשרת ציפיה

      היהיה מה לא היה?

       שיר שלומות ושאלה

      הנחזור להתחלה

      או בשם תקווה ואל

      ישועה אף תתחולל.

       

       

      תודה עוזי, יפה המשוואה והשאלות שקמו מתוכה.

       

       

        26/6/10 12:18:

      כאלומת אור כסופה ומכושפה

      מילים יפות - שירת תובנות

      כי אכן חבל על כל חבל.

       

      יום נפלא לך - ממני

        26/6/10 09:35:

      שבת שלום עוזי

      יופי של יחסים עם הדמעות...:)

      להביט בהן בנחישות  ולומר, שבו בשקט בעת משבר.

      כי כך נגזר וכך יהיה.

      ובימים של נחת והתעלות נפש לומר

      בואי, בואי נא קרבי.

      כך להבנתי,

      היה לי העונג עוזי

      .

      בלוז

        26/6/10 09:26:

      בְּבוֹא עֵת, אִתָּךְ אֲהוּבָתִי אֲחַכֶּה

      בְּפֶתַח בֵּית-הַנְתִיבוֹת שֶׁלָּנוּ

      לָאֲלֻמַּת אוֹר כְּסוּפָה תִּשָּׂאֵנוּ

      לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָת.

      *

      גישה שכלתנית, מרגיעה, מפוכחת על מה שהיה ובתקווה למה שיהיה, חשבון נפש שנועד להסיר את כל העכבות לשם התקרבות ומימוש האהבה עוטפת האור. שיר קסום.  

        26/6/10 08:20:


      התבוננות על החיים במבט לאחור תוך הבנה צרופה

      היכן היה טוב והיכן אפשר היה לשנות ועל חלב שנשפך הן לא בוכים

      לכן אהבתי את השלמות הסוגרת את השיר בבית האחרון

      ובבוא העת...עד אז עוד חזון למועד(-:

       

      בְּבוֹא עֵת, אִתָּךְ אֲהוּבָתִי אֲחַכֶּה

      בְּפֶתַח בֵּית-הַנְתִיבוֹת שֶׁלָּנוּ

      לָאֲלֻמַּת אוֹר כְּסוּפָה תִּשָּׂאֵנוּ

      לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָת.

       

      עונג צרוף לקרוא בך תמיד

       

      שבת נעימה ועוד אשוב עם צאת הכוכבים(-:


      אַט אַט אֶת הַצִּפִּיּוֹת הִשְׁלַכְתִּי  

      כִּפְרוּסוֹת עוּגָה נוֹשָׁנָה שֶׁעָבְשָׁה,

      וּבֵינִי לְבֵינֵךְ קַבָּלָה נוֹגַהַת,

      הַחֲלוֹם - לֶאֱלֹהִים הַפִּתְרוֹן

      וְשַׂמְתִּי נְקֻדָּה.

      בין דמיון למציאות שוקעות הציפיות

      אהבתי את הדימוי כפרוסות עוגה נושנה שעבשה

      במקום שיש קבלה זוגית

      יש חופת מזל אלוהית*

        26/6/10 06:51:

      שיר בטעם של פעם.

      טכנית לא הכל מושלם בו,

      יש כמה מילים שאינני בטוח

      אפילו שנמצאות במקומן הנכון

      "וּבֵינִי לְבֵינֵךְ שֶׁקָּרוּ"

      משפט זה איננו מקושר היטב לדעתי למשפט הקודם

      - לו היה זה שיר שלי הייתי עוד עובד על זה...

      מילה כמו "בית הנתיבות"

      מזכירה לי את התרגומים הנושנים 

      שהייתי קורא בילדותי...

      אבל עם זאת מעביר השיר כללית

      איזשהם כיסופים ורגש לירי...

      וזה יפה.

      שלום עצמי עצמי

      תחושת ההחמצה כאן באה לידי ביטוי חזק

      הָיֹה הָיָה לִי חֲבָל

      חֲבָל עַל כָּל צִפִּיָּה מְתוּקָה

      וּבֵינִי לְבֵינֵךְ שֶׁקָּרוּ

      וְעַל חֲלוֹם זַיִת מֻכְסָף  אפילו כאן במשפט הזה - חלום זית מוכסף-- יש נימה נוטפת של תחושת החמצה געגוע למשהו שהיה ואינו

       

       

      אַט אַט אֶת הַצִּפִּיּוֹת הִשְׁלַכְתִּי  

      ממקום של השלמה שמה שהיה לא יכול להיות עוד

      ואין טעם לדשדש בו כי הוא מבא רק געגוע מכרסם

       

       

      וְשַׂמְתִּי נְקֻדָּה. כאילו לשים סוף לכאב למחשבות המעיקות

       

       

      והקטע הבא כמו בא להפיח תקווה , שום דבר אינו סופי והחלטי תמיד יכול להיות משהו אחר טוב יותר

      הסיומת הזו האופטימית מעט,  חיממה לי את הלב , אולי עם נאמין...

      תודה על פוסט  נוגע ומקסים

       

      בְּבוֹא עֵת, אִתָּךְ אֲהוּבָתִי אֲחַכֶּה

      בְּפֶתַח בֵּית-הַנְתִיבוֹת שֶׁלָּנוּ

      לָאֲלֻמַּת אוֹר כְּסוּפָה תִּשָּׂאֵנוּ

      לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָת.

       

       

        25/6/10 19:29:

      דַּי לָךְ דִּמְעָתִי

      מִזַּעֲקַת דִּמְעָה דְּמוּמָה, טְרוּפָה

      וְאֵבֶל הֲבָלִים -

      שְׁבִי בַּיָּצִיעַ, רָחוֹק, מִשָּׁם תִּצְפִי

      מִבְּלִי לְהַחְלִיק מַטָּה לָעוֹלָם

       

      עוזי חבר יקר, השיר שלך מזכיר לי בתוכן, לא בטכניקה, את שירו של זך: "שיר לאוהבים הנבונים..." הבית שצטטתי הוא המפתח להבנת השיר. האוהב בשיר משלח את הדמעה לשבת רחוק ביציע על מנת שהאוהבים יהיו מסוגלים להגיע "לארץ המובטחת" שיר אופטימי מאוד וחכם כל כך.

      תודה לך עוזי  על שיר מעולה ו*

      לאה 

        25/6/10 18:16:
      שיר הנוגע בעצמי אך מותיר מרווח נשימה. יפה.
        25/6/10 17:46:

      אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
      אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
      אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
      אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט

      אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
      הרוח משנה תכופות את כיוונה
      ניסינו לעזוב אבל אני יודעת
      אנחנו נשארים שנה אחר שנה

       

       

      מגיבה לדבריך  באמצעות שירה של רחל שפירא

      תודה על הכנות  והעדנה וההשלמה המפוייסת.

       

      אהבתי מאד את התגובה החכמה של מרינה א.

       

        25/6/10 17:34:

      חלומות שלא התממשו בזוגיות, קצת מאכזבים

       

       

      אך כשציפיות גדולות מידיי- סופן אכזבה. וכמה טוב שהושלכו.

      ועתה אתם מקבלים זה את זה כפי שהנכם. קבלה אמיתית.

      והחלום אוליי יתממש בעזרת השם. אך אינך לחוץ להגשימו.

       

       

      הלב עדיין מסרב להשלים. הדמעה זולגת.

      אהבתי את השימוש של "הבל הבלים אמר קוהלת" ושינויו ל"אבל הבלים". כלומר, להצטער (על חלב שנשפך) הוא הבלים.

       

       

       

      הארץ המובטחת נראית לי כאן האדמה הטובה... אולי משכן העד לאחר 120 שנה.

      ואלי שם תמצאו את גן העדן שאיבדתם.

       

      ואולי לא הבנתי כלל.

       

      שבת נפלאה!

      רחל

        25/6/10 15:00:


      הזכרת לי בשיר הזה

      שארץ מובטחת זה ביטוי

      שיכול לשמש בהרבה מקומות.

      סיום השיר בצמד המילים הללו

      מעודד - מאד!

        25/6/10 14:58:

      מעולה.

      פורם מחבל מתפורר צפיות שווא

      ליעד לא ברור

      ומיציע  כס כבוד

      צופה באור התקווה לארץ המובטחת.

      אז תרד דמעת האושר.

      אשריי בקשה צנועה זו.

      תודה ושבת שלום.

        25/6/10 14:56:

       

        עוזי יקר , 

            בקריאה ראשונה....

      בשירך זה ,( יתכן שנמצא אתה בגלות )

         פונה אתה אל עצמך בתוכחה

            על ציפיה שלא מומשה

      כגודל הציפיות כך גם גודל האכזבות

      יש צער מסויים על הזמן שבוזבז

          אך גם יחד עם האכזבה

         יש גם אלומת  אור בפתח( מטוס?)

          שתישא אותך ואת אהובתך  

            לארץ המובטחת ....

      שבת שלום :)

       

      בְּבוֹא עֵת, אִתָּךְ אֲהוּבָתִי אֲחַכֶּה

      בְּפֶתַח בֵּית-הַנְתִיבוֹת שֶׁלָּנוּ

      לָאֲלֻמַּת אוֹר כְּסוּפָה תִּשָּׂאֵנוּ

      לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָת.

       

       

      שיר טוב  שמעביר את החוויה ללב ישר

      באופן בלתי אמצעי.

      נהניתי. כוכב

        25/6/10 08:20:

      שיר התפכחות והתפקחות

      התעוררות

      ידיד שלי אומר לגבי כל דבר שאין לו הרבה ציפיות

      שהצפיות הן לכריות וכו'... אני ההפך הגמור ממנו

      יש דברים שאני לא מצפה לשמוע מחברים קרובים

      יש דברים שהייתי מצפה שייעשו ולרוב אני מתאכזבת

      אבל עדיין מצפה.

      בית הנתיבות גם כדמוי עושה את העבודה

      כשאני נוסעת ליעד לא מוכר [עם כל המשמעויות] אני מצפה

      שמערכת הכריזה תכריז בכל תחנה, לאן הגענו

      וכשהיא לא פועלת, אני לרגע מרגישה אבודה

      ומהר מאוד מוצאת פתרון, שואלת את הנוסעים ליד

      בדרך כלל תמיד מוצאת מישהו שמכיר את קו הנסיעה

      ומתעדכנת..

       

      אתה עוזי לוקח רעיון כקו מחשבה לדימוי

      והולך איתו עד הסוף,

      אוסף עוד כמה דימויים בדרך ההולכים עם קו

      המחשבה הזה ומשרתים את המטרה נאמנה

       

      מצאתי עצמי בנקל בין השורות

      תודה על יופי של שיר המראה שתמיד ישנה אופציה אחרת,

      אחרי שניסינו את כל השאר...

       

      שבת שלום לך

      ודרישת שלום חמה חמה לדבורה

       

      יום יבוא ונפגש ארבעתנו

      חיבוק וירטואלי בנתיים

       

      מרינה