כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יושבעלענן

    שינוי? שהיא תשתנה!

    6 תגובות   יום שישי , 25/6/10, 11:51

    יושבת אתי חברה יקרה, צילה, ומספרת לי על השכנה הנוראית שלה.
    השכנה הגיעה לפני שנה וצילה קבלה אותה במאור פנים ובשמחה גדולה.
    מהר מאוד גילתה צילה שהשכנה קצת מוזרה.היא מזלזלת בה מצד אחד ומקנאה בה מצד שני.
    "הבית שלי כל כך פתוח , מה לא עשיתי בשבילה וככה היא עושה לי?"
    ובנוסף, היא אומרת לי, נפלתי מהמרפסת ונפצעתי בגללה (עין הרע)
    כאשר החלפנו את דלת הכניסה היא הזמינה את אותה דלת בדיוק
    והזמינה את הצבעי שעבד אצלינו שיצבע אצלה אותו צבע בדיוק.
    בקיצור, פסיכית לגמרי
    את יודעת, אמרתי לה, שכל דבר שקורה לנו בא ללמד אותנו שיעור?
    ללמד? היא שואלת בעצבים, מה יש לזאת ללמד אותי?
    היא באה לשקף לך משהו. ככה אמרתי וראיתי איך מפלס העצבנות מטפס...
    תגידי לי, את נורמאלית? אני הייתי כל כך בסדר! מה את רוצה להגיד בזה?
    ובכלל, לא אכפת לי ממנה!!!
    דוקא נראה לי שמאוד אכפת לך , אמרתי וכמעט טבעתי בגל נוסף של זעם אכפתי מאוד מצידה
     אמרתי לה: העניין הוא כזה:
    יושבות להן נשמות על ענן, לפני שיורדות לכאן ומסכמות כמה עניינים:
    אומרת נשמה אחת לשניה:  אני אעזור לך ללמוד לאהוב בכך שאגרום לך להרבה צרות (זאת לא חוכמה לאהוב את הנחמדים)
    ונשמה אחרת מבטיחה ללמד אותה משהו על מוטיבציה, למשל.
    מה באה ללמד אותך השכנה הזאת, שגם היא ישבה אתכן על אותו ענן?
    צילה בוהה בי בדאגה
    כל אדם שנכנס לחייך בעיקר אם הוא נורא ואיום, הוא שליח שבא להזכיר לך את השיעור שלך על פני האדמה.
    משהו במבטה השתנה, אולי היא כבר מוכנה להקשיב, לפחות מתוך סקרנות. היא שואלת :
    מה כבר יש לי ללמוד ממנה?
    אולי על גבולות? אני שואלת, איך את עם גבולות?
    לא משהו... צילה עונה ומשפילה מבטה.
    דלת היא גבול בין הפנים לחוץ, בין תחומים שונים. השכנה הזמינה דלת כמו שלך  זה הרגיז אותך.
    את נפלת ממרפסת ונפצעת, יצאת מהדלת ופשוט צנחת מהקומה השניה, לא היה שם גבול שיעצור אותך.
    צילה שותקת, המומה
    כאשר תלמדי את הגבולות שלך ותשלטי בהם, זה יהיה השינוי  שישפיע על השכנה שלך
    או שהיא תירגע, או שתיעלם.
    כמה טוב לדעת שאפשר לקחת את האחריות על המצב למרות שזה לא נראה ככה.
    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      תשארי פה, זה כיף לקרוא את מה שאת כותבת ונותן פרספקטיבה ואור אחר לארועים בחיים.
      תודה רבה לך על זה

      את גם צודקת וגם חכמה.
      אשריך *

       

       

       

       

      דוז פואה למוגלי

       

      בהחלט גבולות זה דבר חשוב

       

      מי כסף (קולואידים) שמים גבולות לחיידקים ולזיהומים השונים

       

      ובעיקר לדלקות, למחלות ולמכאובים.

       

      טוב שיש שכנים כמו מוגלי וטוב שיש מי כסף

       

      ברכות

        28/6/10 07:00:
      איזה כיף שבאתם!
      כבר חשבתי שלא מבינים אותי כאן ושאלך למקום קצת יותר הזוי
      רגוע
        28/6/10 00:50:


      מקסים (לא גורקי !)

      את חדה. כשאת רואה. את רואה.

      וואו

       

        27/6/10 23:20:


      *

      אהבתי מאד, מעבר לעובדה שזה מאיר עיניים הגשת זאת בצורה קולחת ויפה.

      אפשר בבקשה לאמץ אותך ?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אמא של מוגלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין