איזבלה ואורלנדו חיו בספרד בממלכת ארגון . היא בת טיפוחים במשפחת אצילים , הוא בן איכרים .
בחשאי נערה ונער נפגשים , בשדות הירוקים לרגלי עץ תותים , אותך אני אוהב לה נשבע אמונים , חיוכה האיר עיניה עת לו השיבה שלך לעולמים .
נערה ונער יד ביד אוחזים , על גב סוסים אחריהם כוחות הרשע דולקים ,
נערה ונער בורחים . ידיהם מתנתקות ולראותו לא תשוב לעולמים .
מאות בשנים יותר מאלף , גלגולים רבים , חיפוש אינסופי , נפגשו אישה ואיש .
מבט מצטלב , לב נפתח , זיכרון הבטחתם עולה וניצת . חברות נפש בין השניים נרקמת , הגורל בשנית מפרדם. מחויבים השניים כרתו ברית עולם .
היא לוחשת בקול רועד , מבקשת להיות האחת שאת נשמתך שומרת . משהסכים ידעה היא , לראותו לא תשוב , הושלם הגלגול ,הסתיימה משימתה .
על משכבך בשלום נוחי , שומרת יקרה .
כל הזכויות שמורות לענת יגיל |