מה נשמע? ואיך אתה מרגיש?
אני כותבת לך כדי שתדע: אני כאן. לא זנחתי אותך, ולא הלכתי לשום מקום.
נדמה לי שיש לי מחסום כתיבה קטנטן מזה זמן מה. מניסיון, זה משהו שיכול לקרות, וזה עובר. צריך רק לתת לזה קצת זמן.
אני מודה: לכתוב שיר - זה קצת בעייתי כרגע. ולכתוב כאן פוסט שרוקד סביב מתכון פרי מטבחי הקודח - לא ממש מתחשק לי. אני זקוקה לכתיבה מהסוג האחר. אני בטוחה שאתה יודע למה אני מתכוונת.
אז סבלנות, יקירי...סבלנות. מאז גיל 11 שבו התחלתי לחטוא בכתיבה היו לא מעט רגעים כאלה, דע לך שזה טבעי, ולא מתים מזה.
אז החזק מעמד, ואם אתה מרגיש קצת לבד, תמיד תזכור שיש לך אותי.
שלך תמיד,
שירלי |