לא הבנתי למה רונית עזבה אותי אחרי שישה חודשים שהיינו ביחד. הכרנו בפאב השכונתי, היא בקשה ממני סיגריה, אני הצעתי לה לשתות איתי כוסית ומאז לא נפרדנו. יום אחד לפני כחודש ימים היא פשוט לקחה את הדברים שלה מהדירה שלי והלכה. ימים ישבתי ליד הבית שלה ובקשתי הסבר, אבל היא סירבה לדבר איתי. היא הגיבה רק כשבאתי אליה לעבודה ועשיתי לה סקנדל. היא צעקה עלי שאני אפס, שלא רוצה שום דבר מהחיים שלו חוץ מלשתות בירה ולגרד בביצים ושהיא רוצה יותר מהחיים האלה ושאני יעוף לה מהעיניים או שהיא תקרא למשטרה.
מהעצבים שהיא הביאה לי ירדתי למטה ונקבתי את אחד מהצמיגים של המכונית שלה.
אחרי שהחרא הזה עשה לי פדיחות במשרד ויצא, לקח לי איזה שלוש שעות להירגע. ממש לא יכולתי לתפקד, כל הזמן חשבתי איך יכולתי לצאת עם האפס הזה. מה יש לנו הנשים שאנו נצמדות ללוזרים כאלה. לא מבינה מה חשבתי לעצמי, שאני אתקן אותו? שאני יהפוך אותו לסופר מן? כל כך כעסתי על עצמי עד שלא יכולתי להישאר במשרד, לקחתי את הלפטופ והחלטתי לעבוד מהבית.
"כוס אמק" אמרתי לעצמי בשקט כשראיתי את הגלגל הימני קדמי בלי אויר גם הביתה אני לא יכולה להגיע בשקט. עצרתי מונית, "לאן את רוצה בובלה" שאל אותי בחביבות הנהג, "אני לא בובלה שלך", עניתי לו בכעס "ותפסיק להתנהג לנשים כאילו שהם הרכוש הפרטי שלך, קח אותי לרוטשילד 19, זרוק את הסיגריה ואל תדבר איתי על פוליטיקה עד שנגיע".
איזה פוסטמה העלתי לאוטו, מה כבר אמרתי לה שהיא כל כך מתעצבנת, המאמן שלי לימד אותי שכדי להוריד את רמת המתח מהגירושין שלי אני צריך להיות נחמד לאנשים. במקום לתת לה כמה פקודות כמו שכל אישה צריכה, תראה לאן הנחמדות הזו הביאה אותי. אם לא הייתי צריך לשלם לעורך דין 3000 ₪ עד מחר, הייתי מעיף אותה מהמונית לכל הרוחות.
מהעצבים נכנסתי לצומת באור אדום, ראיתי את המרצדס מתקרבת לאט ומתנגשת בי בצד שמאל.
למה זה כל הזמן זה קורה ? בדיוק כאשר אני הולך להוציא את הבן שלי ממעצר, ההדיוט הזה חוצה באדום את הצומת ודופק לי את המרצדס שעלתה לי חצי מליון שקל. מה אני לא עושה נכון, אשתי תמיד אומרת לי שאני לא מקדיש מספיק זמן לבית. עכשיו אני צריך להוציא את הבן שלי מתחנת המשטרה, תפסו אותו סוחר בחשיש. אני ממש לא מבין אותו? מה לא נתתי לו? כל מה שהוא רצה, מכנסי מותגים, מחשב נייד, איפון, הכול הוא קיבל, לא מבין מה לא עשיתי נכון?. צלצלתי למשרד "פרידה, תשמעי הייתה לי תאונה איזה בן זונה עבר באור אדום ודפק לי את הבונבוניירה החדשה שקניתי אתמול, תשמעי את לא מעיזה לצאת מהמשרד עד שאת לא שולחת את ההסכמה לתנאים הגירושין של אובריין. דליה אשתו הסכימה לכל התנאים שלו. תשלחי לו את ההסכמה שלה במייל עוד היום".
עוד פעם אני צריכה להישאר במשרד אחרי חמש. תמיד דופקים את הסטז'רים, אתמול נשארתי עד תשע בלילה שלשום עד עשר, מה אכפת לו לבוס המנופח הזה ממני, מה לא הייתי נותנת כדי לשבור לו קצת את האגו המנופח שלו. אבל אני סתם סטאז'רית מתחילה, עומדים בתור לעשות אצלו סטאז' ואם לא אשאר מאוחר הוא יחליף אותי מייד באחרת. בטח החבר שלי יגמור איתי בסוף השבוע הזה, חבל שלא למדתי להיות ברוקרית בבורסה שם לפחות סוגרים בחמש על בטוח.
נכנסתי למחשב של הבוס שלי ראיתי שני מיילים מהעורך דין של דליה מאותה הכתובת, ידעתי שהוא מצפה ממני שאני אקרא את מסמך הצעת הנגד לפחות פעמיים אלה היו ההוראות שלו, אבל הפעם החלטתי לחפף,לחצתי על העכבר, הקלדתי את הכתובת של הלקוח מר סנדלר אוברין מוושינגטון ולחצתי שלח על המייל הראשון מבין השתיים.
מתי כבר יגיעו מסמכי הגירושין?, העורך דין המזורגג הזה ששכרתי בישראל עובד כמו צב. אחת הטעויות הגדולות ביותר שעשיתי בחיים שלי היה כשהתחתנתי עם דליה עוזרת קונסולרית בשגרירות ישראל בוושינגטון. לא רציתי ילדים, הקרירה שלי כשר ההגנה של ארצות הברית הייתה בנסיקה. ריסקתי את קיני המורדים באפגניסטן, לכדתי את בן לדן אחרי עשרים שנה של חיפושים. ועכשיו הישראלית הזו אחרי שנה של נישואין נכנסה להריון רוצה להתגרש ולקבל חצי מהרכוש שלי. נשבעתי שאני אלחם בשקרנית הזו בכל הכוח שלי הכול היה אצלה מתוכנן, איך נפלתי בפח. החלטתי שאם היא לא תסכים להצעה שלי, אני אדאג שמהרגע הזה והלאה היא תוציא כל סנט ארור שיש לה על משפטים שלא יגמרו לעולם.
"אדוני הגיע עבורך מייל מישראל" הודיע לי אווה מזכירתי שנכנסה לחדרי "עוד חצי שעה יש לך ישיבה עם הנשיא וראש המטה המשולב של צבא ארצות הברית".
אני לא מאמין, למרות ההצעה הנדיבה היא נשארה באותה עמדה, היא לא מוכנה להוריד אף סנט אחד מההצעה שלה. חשתי איך הדם עולה לי לראש. קמתי מהכסא ובעטתי בדלת הכניסה בכל הכוח. הדלת נפתחה מייד "קרה משהו מר אובריין" שאל אותי המאבטח החמוש שבכניסה הכול בסדר אמרתי, וחשבתי שאם היא היתה פה בחדר הייתי יכול להרוג אותה במו ידי.
כל הדרך לפגישה בבית הלבן חשבתי על איך אני מתנקם בה איך אני גורם לה לסבול, על כל הכאב שהיא גרמה לי. נכנסתי לפגישה שזומנה בדחיפות על ידי הנשיא, ראש המטות המשולבים הגנרל אופנהיימר עמד והנהן בראשו כשראה אותי, לחצתי את ידו ואת ידו של הנשיא שרת החוץ כבר ישבה במקומה והדיון החל.
צפון קוראה הטביע שתי ספינות קרב דרום קוראניות. היא קידמה 300 אלף חיילים לגבול עם דרום קוראה ומאיימת שאם הדרום ינסה לנקום על השמדת שתי ספינותיו הם יפתחו במתקפה חסרת רחם על דרום קוריאה וישמידו שם כל מטרה שיש לה קשר לארצות הברית .
"הנשיא" אמר ראש המטות המשלבים, מזה שבוע אנו עומדים מול מתקפה של הקרים צפון ויאטנמים ששתקו פעמיים את מנוע החיפוש גוגל ופרצו לאתר של הפנטגון הם שיבשו אתרי מסחר ובנקים וגרמו לנו נזק של כמיליארד דולר בחמשת הימים האחרונים.
כל מה שהרגשתי באותו הרגע זה שאי אפשר להיכנע יותר לסחטנות, כמו שאני הולך להלחם בדליה צריך להראות לצפונים הללו מהיכן משתין הדג, רק כוח הם מבינים.
אני מציע לשלוח כמה טילים על מרכזי האנרגיה של צפון קוראה אמרתי, זה יבהיר להם שאנו רציניים. הגנרל אופנהיימר הכין בנק מטרות למקרה שנצטרך ואדוני הנשיא אנחנו ניתפס כחלשים בעיני בנות בריתנו אם לא נגיב בעוצמה מול ציר הרשע.
שכנעתי את הנשיא לפעול, אני אלמד את המפונק הזה בפיונג ינג מה זה כוח ואחר כך אטפל בדליה.
אני חושב שהשלמתי עם זה שרונית לא תחזור אלי יותר, לקחתי בירה מהמקרר ופתחתי את הטלביזיה. "צפון קוראה שיגרה טיל גרעיני לעבר ארצות הברית אחרי ששלושה טילים בליסטיים אמריקאים החשיכו את הבירה פיונג ינג עד עתה נמנו כחצי מליון הרוגים. אם לא ייעצר הטירוף הזה אנו עומדים בפני מלחמת עולם שלישית אמר שדרן הטלויזיה בחשש בפתיחת המהדורה המיוחדת של חדשות היום...... |