רומנטיקה זה אני!
סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...
פוסטים אחרונים
- ביקור מולדת - סיפור רומנטי לשנה החדשה ! 12/9/18
- סוף סוף! ספרי החדש "שדה הנשיקות האדומות"!!! 12/6/18
- הקשיבו לי! הופעה מחודשת של סיפור רומנטי מאלף 11/12/17
- פגישה במוגרבי -סיפור רומנטי ליום העצמאות -הופעה מחודשת! 12/5/16
- ירח דבש מואר -סיפור רומנטי לחנוכה 13/12/15
- הסוכה הירוקה -סיפור עתידני רומנטי לסוכות 30/9/15
ארכיון
במקום הראשון- הסיפור הרומנטי למוצ"ש
| "אני נאלץ לבטל הערב, כי שכחתי שיום שני היום, והילדה אצלי. אפצה אותך....". אלה הניחה את השפופרת ופרקי אצבעותיה הלבינו מזעם. זו הפעם השלישית שזה קורה החודש! כל פעם יש לו דבר יותר חשוב שמבטל את הפגישה שלהם. שלשום זו הייתה מצגת חשובה שהוא היה צריך למסור למחרת בעבודה, לפני שבוע – הוא שכח שקבע משחק טניס עם אלוף הקאונטרי קלאב שבו הוא חבר, וביטל את היציאה אתה לסרט, וכעת, אחרי שהשקיעה בפן במספרה כהכנה לערב ריקודים במסעדה יוקרתית, הוא שוב מבריז!
אם עבודה במקום הראשון אצלו, שלושת הילדים שלו החיים אצל שלוש גרושותיו -במקום שני, התמכרותו למשחקי טניס במקום שלישי , זה משאיר אותה במקום רביעי בחייו, חשבה במרירות. וגם זה לא בטוח, כי הרי הוא לא מוותר על צפייה במשחק כדורגל בשבת, עם כל החברים שלו בפאב השכונתי, פעם בשבועיים הוא יוצא למסע אופניים כדי לשמור על כושר, פעם בחודש הוא נוסע לאיזו ועידה בחו"ל מטעם העבודה שלו...ואיפה היא במשוואה הזאת? ממש רחוקה משמה, אלה! מחוקה, רמוסה, כתושה לאבק!
היא נזכרה בשיחתם האחרונה. זו הייתה אמורה להיות שיחת "יחסינו לאן?", כמקובל אצל בני זוג שיוצאים פרק זמן של כשלושה חודשים. היא הכינה רשימת נושאים , שכללו מעבר מגורים ביחד, צירופה לפעילויות שלו עם הילדים כדי להכירם מקרוב, אולי איזה תכשיט קטן מתנה בשבילה, אות וסימן לשלב הבא שלהם. היא התכוננה לערב בקפידה. הדיסק האהוב עליו מתנגן ברקע, ריחה המשכר של עוגת תפוזים בתנור, שמלה חדשה החושפת את גזרתה החטובה, תוצר הדיאטה האחרונה.... לשווא! הכול לשווא! ברגע שפתחה את פיה ב"רציתי לדבר אתך על משהו....", צלצל הנייד שלו צלצול חד, ולאחר ששמע את קול הבוכים של הבת האמצעית שלו, שמאיימת להתאבד אם לא יגיע תיכף ומיד לבית גרושתו השנייה ויסדיר את המריבה האיומה שלה עם אימא, הוא פשוט קם והלך! כן, ככה, פשוט! נכון, הוא לא שכח למלמל כהרגלו –"אני אפצה אותך, חמודה שלי, את יודעת שאני אוהב אותך....". היא נותרה מאחורי הדלת הסגורה, כשדמעותיה משקות את העוגה שפרסה עבורו....
אחרי זאת הייתה החלטתה נחושה: אין לה מה לעשות אתו! היא לא תישאר עם בן זוג על הנייר, כשתכל'ס בשטח, היא במקום אחרון אצלו! שלום ולא להתראות! כן, עוד היום תגיד לו, ומדעתה לא תזוז! אולם בערב לא הצליחה להגיד לו, כי הוא שוב הבריז. הוא היה חייב, כמובן, להגיע לאליפות הטניס של גוש דן. אבל, אין לה מה לדאוג, מחר הוא יעבור דרכה, ויקשיב לכל מה שתרצה להגיד לו. הוא אמנם עבר דרכה באיחור של שלוש שעות, והיא לא ממש זכרה מה רצתה להגיד לו, כי נמסה בין זרועותיו....
רשף, רשף...מה אפשר לעשות אתו? הוא פשוט מדליק אותה, סוחף אותה, מבעיר בה אש...אי אפשר אתו, ואי אפשר בלעדיו! יום אחד הוא מפתיע בכרטיסים להופעה של אלטון ג'ון, יומיים אחר כך שוב מבריז (סוף שנה בעבודה, חייבים לעשות מאזן). די, כמה אפשר להתנדנד בזיג זג הנצחי הזה? היום זה היה צריך לקרות סוף סוף, השיחה שבה תודיע לו על הפרידה. זהו, נגמר! הקץ להתעללות! לא היה איכפת לה שהזמין מקום במסעדה עם ריקודים. מעניין את קצה הציפורן שלה! אחרי מה שתגיד לו, נראה אם יהיה לו עוד חשק לרקוד! וכעת, חצי שעה לפני הפגישה, צלצול ההברזה!!!
אלה הביטה בדמותה במראה. גבוהה, יפהפיה, אקזוטית. היא לא נולדה לחיי סבל! מישהו שיתייחס אליה כמו אלה, זה מה שמגיע לה! ואז צלצל הטלפון. היא פרצה בריצת אמוק לעברו. הוא מתחרט, הוא כן יגיע..."אלה? אני לא יודע אם את זוכרת אותי, קוראים לי דוב....". אלה לא זכרה. "התכתבנו בצ'ט, ואמרת שאת יוצאת עם מישהו, ושאם תתפני....". אלה הידקה את שפתיה בהחלטיות. "כן, אני פנויה. אפילו הערב!", אמרה בקולה המתוק ביותר.
רשף לא התקשר כל השבוע. היא בילתה יום יום עם דוב. הוא היה בן יחיד, בן ליורדים שהתעשרו בלוס אנג'לס. הוא הגיע לארץ לעשות צבא, ומאז נשאר כאן. היו לו מערכות יחסים קודמות, אך מעולם לא מצא את "האחת והיחידה" כהגדרתו "שתגרום לו לאבד את הראש ולתת לה טבעת". מאלה הוקסם לחלוטין. הוא סגד לה בהתמכרות מוחלטת. לבד, ללא משפחה, היא הייתה כל עולמו. הוא תיקן לה מכשירים שהתקלקלו בבית, קנה עבורה בסופרמרקט, הציף אותה במתנות, והעיקר, לא עזב אותה לדקה.
"אין לי אף אחד כאן. לא משפחה ולא חברים", התוודה. "מאז ומתמיד היו בנות הזוג שלי כל עולמי". לאלה לא הייתה דקה פנויה. כל שעה עגולה היה צלצול טלפון מדוב. אם לא ענתה, נשלח מיד אס.אם.אס, ואם גם זה נותר בלא מענה, הוא פשוט הגיע לביתה וחיכה לה ליד הדלת. "דאגתי נורא!", אמר. "חשבתי שקרה לך משהו!". היא אכן הרגישה כמו אלה אמיתית.
עוד שבוע עבר. רשף לא התקשר עדיין. שוב ושוב נוכחה אלה לדעת, שאצל דוב, היא במקום הראשון. "את המלכה שלי!", חזר ואמר לה ללא הרף. "התפקיד שלי בחיים זה לעשות אותך מאושרת! זה כל מה שמעניין אותי!". ואכן, עם הורים עשירים כאלה, לא היה על דוב לעבוד כלל. פעם בחודש קיבל מהבנק את הריבית על כל ניירות הערך שלו, ובזה ניתן היה לפרנס חמש משפחות לפחות... את שעות הפנאי שלו בילה דוב בתכנונים מה יעשה הערב עם אלה...לא היו לו כל תחביבים. אלה הייתה התחביב שלו.
"איזה מזל יש לך!", שמעה אלה שוב ושוב מחברותיה. "הלוואי עלינו נסיך כזה, שישים אותנו במקום הראשון!". היא חייכה בסיפוק. אכן, היא במקום הראשון. סוף סוף! ואז צלצל הטלפון, וכאילו לא עברו שבועיים – "הי בובה! תתלבשי יפה, יש לי הפתעה בשבילך הערב!".
הדם אזל מפניה. "רשף....", גמגמה. "מה אתה חושב שאתה עושה? שבועיים לא שמעתי ממך ועכשיו פתאום נזכרת בי?". "אני מצטער, בובה. את לא מאמינה מה קרה, גרושתי השנייה ברחה מהבית וזרקה לי את הילד האמצעי על סף ביתי. נו, מה יכולתי לעשות?". "להתקשר אולי?", רטט קולה של אלה מזעם עצור. "כן, האמיני לי שרציתי, אבל מה, לדבר אתך ליד ילד בן 12? לא מתאים....".
"אני כבר לא פנויה! אני יוצאת עם מישהו שמעריך אותי, ושאצלו אני במקום ראשון!", רצתה אלה לומר, אך שום קול לא יצא משפתיה. היא הניחה את השפופרת בפתאומיות, ללא אזהרה, וכשלה לתוך הכורסה. ראשה היה סחרחר עליה. חוצפה שכזאת, מי הוא חושב שהוא? מלך אנגליה, שמואיל בטובו להתקשר אליה כשנוח לו?
לא עברה דקה, ואס. אם. אס בהול: "למה הטלפון שלך תפוס? עם מי את מדברת? תתקשרי אלי מיד! דוב....". היא לא ענתה. הטלפון צלצל. היא לא נעה. שוב אס.אם.אס. עוד צלצול בטלפון הבית. ובנייד. ועוד צלצול. היא הרימה את השפופרת. קולו המודאג של דוב הציף אותה במילים: "איפה את? למה את לא עונה? את משגעת אותי! את יודעת שאת כל עולמי! אין לי כלום מלבדך!".
אלה אחזה ברקותיה, מפטירה חלושות שהיא לא מרגישה טוב. בדקות הבאות ישבה דוממת. נדמה היה לה שהיא הולכת להשתגע. ואז צלצל פעמון הדלת. ואחר שוב, ושוב, בעקשנות. אוף, זה כל כך מעייף להיות מרכז החיים של מישהו אחר, חלפה מחשבה במוחה, כשפתחה את הדלת היישר אל תוך זרועותיו המחבקות של רשף. היא הרשתה לעצמה להתמסמס למים, לכלום, לאבק, להתמזג אתו בשלמות. "התגעגעתי אליך, יפה שלי!", הוא לחש אל הגומה שבצווארה. "זה בכלל לא רע להתגעגע...", ענתה, כשתחושת אושר בלתי מוסברת מציפה את עורקיה. * כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חן חן לך שליח מצווה יקר! בבלגן המטורף והכאוס ששורר כרגע באתר, באמת נעלמו לי חברים! אלך לחפש אותה, ותודה!
נתבקשתי לתת לך כוכב ...
שי מיוחד מאילת השחר.
נעלמת לה...
היא מתגעגעת.
http://www.youtube.com/watch?v=CcsSPzr7ays
ניגון בעבורך.
.
יקירתי, שמת את האצבע בדיוק על מה שרציתי! ואנא ממך, אל תגיבי בוורוד אצלי, כי זה שמור לי בלעדית...
אכן, לא קלה, לא קלה היא דרכנו...חחחח
אלומה מדהימה,
אהבתי מאוד את הסיפור
שיש לו גם מוסר השכל יפהפה.
הוא אומר:
"היזהרו בבקשות שלכם"
וגם:
"לא כל מה שאתם רוצים
זה מה שאתם באמת צריכים".
אהבתי.
שבוע נפלא
מי יתן ותמגנטי לך את הזיווג המתאים לך.
הוא חייב להיות שנון ומפולפל.
ב א ה ב ה
א י ל נ ה
קוסמת ששורזת ממילים סיפורים
בכל אחד שותלת רגשות עזים
מי שנוגע לא יכול לעצור בלי לגעת בסוף
כי כולו מהעונג מרחף בעולם של טוב
את קוסמת הרוקמת סיפורים
אין אחת שדומה לך בריקמת מילים!!!
משתדלת לא לאכזב אתכם...בייחוד שכל יום צופה בשני משחקי מונדיאל...ראית את הולנד היום???? נבחרת פצצה!
נכון מאוד!!! צריכים משהו באמצע! חן חן על תגובתך המבריקה והסוחפת כרגיל...
את שניהם היא צריכה לעזוב, כל אחד קיצוני מדי לצד שלו.
הסיפור, כרגיל, מבריק וסוחף!
יפה.
בדיוק לזה התכוון המשורר...משהו באמצע!
תודה יקירתי, קוסמת המחמאות...
לא הבנתי ממה כל כך הזדעזעת. מזה שהיא עדיין אוהבת אותו? לא פגשת אהבות כאלה? או זה שהיא לא הצליחה להתאהב בשני? לא פגשת נשים שלא מסוגלות להתאהב במישהו, גם אם הוא נראה מושלם?
לא התכוונתי למזוכיזם אלא לאותן אהבות בחיינו שאנחנו יודעות שהן לא מסודרות, לא יציבות, לא לפי הכללים, ובכל זאת מעדיפות אותן על פני אלה המסודרות...לכל אישה יש זיכרון כזה, לא?
קוסמת..כך קוראים... קוסמת המילים...
הסיפור שלך נפלא.
התואר מתאים לך ככפפה ליד.
אהבתי את הסיפור.
*
כל מה שיותר מדי או פחות מדי משאיר אותנו בלתי מרוצים. ספור יפה.
אילנה
וגם את הגעת לאותה בחירה בסוף? מעניין אותי לדעת!
אלומה יקרה,
למצוא את שביל הזהב
לא פשוט,,,
סיפור נהדר,תודה.
מחבקת לשבוע מקסים
אזלו *,,,אשוב
גרטה <:)))
*סיפור מרתק יפה שלי..
שבוע טוב
לא יודע איך להגיב
מצד אחד........הלב ומצד שני המציאות
אי אפשר לקפוץ על שתי חתונות בבת אחת.
נשיקה גם לך, חבר יקר בדרום אמריקה!
להיות! בטח!!!
כן, אבל אחת כזאת אוכלת 5 רשפים לארוחת הבוקר, ובעצם לא צופה ממטר את מי שלא נותן לה את המקסימום. היא יכולה להרשות לעצמה. לכן אמרתי שבסיפורים שלך הכל מושלם....
גם הסיפור הזה ריתק אותי. יש לך את זה.
*
כהרגלך בקודש.
סיפור השבוע גם מדהים.
*
סיפור מרקת.
קבלי זר פרחים
*
יפה כתבת,
סיפור מהחיים,
הרבה נשים בועטות במה שיש להן
ורוצות דווקא את הלא מושג..........
ואז מחמיצות הזדמנות לאושר אמיתי,
ולתת כבוד לעצמן....
היתה לי מטופלת כזו...
ונראה שעליה כתבת את הסיפור....
שבוע טוב
אסתי
דרך הצבע
כתוב נהדר, זורם, מרתק, מגרה את הדמיון.
החלק הראשון מעורר מחשבות על הקלות של האהוב הנגוע בהזנחה החוזרת על עצמה...
עד שמגיע החבר החדש ומעצבן, את הקורא מהצד, עם הדיבקיות שלו, העושה אותה כמעט מאושרת...
ובסופו של דבר היא דוקא חוזרת לאוהב "בעל הנסיון", לאותו גרוש 3 פעמים...
והקורא נשאר בחידה - האם תהיה אשת חיקו הנצחית???
ואולי יופיע השלישי האידיאלי???
.
אין כמוך !
שבוע טוב,
רמי
נהניתי לקרוא,
צחקתי מהמעבר החד מקיצוניות אחת לשניה,
הזכיר לי את העניין שהרבה נערות ונשים
רוצות את "הבלתי מושג" . . .
מי שלא שם עליך ממש - נחשק,
מי שמעריץ אותך ומעניק לך - לא ממש מעניין אותך,
לרצות את "הבחור הרע"
ברור שכאן עשית מזה פארודיה . . .
היא צריכה למצוא לה
מישהו שלישי,
"באמצע כזה"
לא מתעלק ולא מבריז
אלומה יקרה,
את יודעת לרתק...
כנראה צריך משהו באמצע,
יש דבר כזה חוץ מאשר בסיפורים שלך?
כולנו רוצים להיות מרכז העולם,
אבל מסתבר שזה לפעמים בלתי נסבל,
תודה
ושבוע נפלא
דבי
קוסמת המילים שלי..
מאיפה? מאיפה? מאיפה?,
משתגעת ממך.
איך את מוצאת כאלה רעיונות לסיפורים. זה בא לך בכזו קלות.
סיפור אחד יפה ממשנהו. ואני לתומי ממשיכה לחשוב שהרומנטיקה קיימת רק אצלך בסיפורייך.
* לסיפור כזה מגיע לך מלבד כוכב גם:
סיפור מזעזע
איפה היא, האישה, האדם
פונקציה של הגבר התורן ?
הכל נפלא עד ההברזה הבאה
אהבה לפעמים היא מזוכיזם .
סיפורך יפה כרגיל יקירתי!
כוכב
כתיבה נפלאה.
אלומה היקרה
לא זכור לי מתי סיפרתי לך את הסיפור שלייייייייייייי
sipur le sratim...
neshika
סיפור טוב
קולח וזורם
להיות או לא ?
רחוק ממושלם. הלא ברור לך שמחרתיים הוא שוב יבריז לה...לפחות ניתן לה ליהנות מהרגע...
איזה סינכרון בינינו -הרגע יצאתי מהסיפור הנפלא שלך!!!
הכל אצלך מושלם. הלוואי שגם במציאות זה היה ככה. אבל זה לא. נו שויין רומנטית אמיתית את....
האם זה עוד סיפור של החמצה?
מי יודע
השארת את זה לדמיוני הפרוע
כתוב נפלא
נתן