2 תגובות   יום ראשון, 27/6/10, 10:16


בתגובה לדיון שהתנהל בקהילה "הענין בטיפול", סביב השאלה- האם צריך הכשרה או שכל אדם יכול

מבחינה אתית ויושרה, לפתוח קליניקה?

תגובתי-

קודם סיפור אח"כ דעתי-

"באחד מבתי הספר במקום מגוריי, נערכה תחרות בנושא דאגה לזולת.

המנצח בתחרות היה ילד,שהגיש עזרה לשכנו, איש בשנות השמונים לחייו.

יום אחד הבחין הילד בקשיש, יושב בגן ביתו כשהוא שקוע בעצב עמוק..

דילג הילד מעל הגדר, התיישב לידו, ונותר שם זמן רב.

"מה עשית שם כל-כך הרבה זמן?" שאלה אמו של הילד,כששב הביתה.

"שום דבר מיוחד", ענה הילד. "הוא איבד את אישתו,וזה עצוב לו מאוד.

בסך הכל עזרתי לו לבכות."

 

מתוך "קצרצרים"- פאולו קואלו   

 

ומכך ניתן ללמוד שתמיכה,אמפתיה,עזרה .בין אם דרך "להיות שם" גם בשתיקה, לבין במלים

יכולה להגיע מכל אדם. בהחלט, ניתן להגיע בדרכים אלו ואחרות גם ל"הארות"

אך כל הנ"ל, אינו מחליף טיפול. יש אנשים שלא מתאים להם מעבר לכך, וזה בסדר.

לאלו שכן- המתכון שאני מאמינה בו:

הבסיס הינו אישיותו של המטפל/ת

הכשרה- יסודית ורצוי עמוקה

התנסות מעשית- שכן, עם כל הכבוד לתאוריות, ויש כבוד.., השטח מלמד ,מכשיר ומעשיר.

הדרכה

אינטראקציה טובה ואמון בין המטפל למטופל

ראש ולב פתוחים

 

 

שירלי אביר

M.A בעבודה סוציאלית,בוגרת התכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה והדו שנתית ב"הנחיית קבוצות"

פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות

למתבגרים ומבוגרים

0522799343

 

 

דרג את התוכן: