כותרות TheMarker >
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    בסוף, בעוד כך וכך שנים, השאלה תהיה איפה אנחנו היינו, איך זה שעמדנו מהצד?

    96 תגובות   יום ראשון, 27/6/10, 10:43

      התלבטתי הרבה בקשר לתמונה האחרונה. חשבתי לבחור את אחת מתמונות פורנוגרפית המחסומים שלי - מכות, יריות, ילדים בוכים, פצעים מדממים. או תמונות של חולים, לפעמים במצב קריטי ומחוברים למכונת הנשמה, מועברים מאמבולנס אחד לאמבולנס אחר, מה שקוראים 'גב אל גב' של חולים. יש רבות כאלו שעדיין לא פרסמתי. או שאולי הגיעו זמנו של 'פרויקט ההמתנה' שצילמתי, תמונות של פלסטינים מחכים - שהמחסום יפתח, שתורם יגיע. במחסומים התחלתי לחשוב על שפת הגוף של האדם המורגל בהמתנה, ואין עם ממתין יותר מהעם הפלסטיני.  

     

     

     אבל רגעי שיא מרגשים כמו אישה שיולדת מאחורי בטונדות כדי להשיג קצת פרטיות הרי יש היום רק לעיתים רחוקות. קולוניאלזם, מסתבר, הוא פרקטיקה נלמדת וישראלים למדו אותה היטב. הכיבוש שלנו הופך יותר ויותר יעיל ומתוכנן, ולכן גם אסטטי ומצטלם נחמד. פחות חיילים בקסדה וצבעי הסוואה ועם אמ-16, יותר מאבטחים בלבוש אזרחי ועם אקדח אלגנטי חבוי תחת החולצה. פחות טרטור במחסומים בעומק הגדה, יותר במרחב התפר ובמעברים לתוך ישראל, לצורך עבודה.   

     

     

     פועלים פלסטינים תלויים במעסיקיהם הישראלים תלות מלאה. הם עובדים בישראל (בישראל גופא או בהתנחלויות זה הרי בעצם היינו הך), סחורות ישראליות נמכרות בשטחי הרשות והיצרן הישראלי נהנה משוק צרכני שאין לו הרבה אפשרויות אחרות. זה הפטנט הקולוניאלי. הבריטים המציאו את זה לפנינו.  

     

      

    הנקודה הזו חשובה מפני שישראלים, בעיקר אלו שמגדירים עצמם שמאל, יוצרים עוד ועוד הבחנות בינם לבין המתנחלים, עד שלפעמים נדמה לי שהתפתחה ממש שנאת מתנחלים. הם שם ואנחנו כאן. הם קרובי המשפחה המטורפים והמבישים. הם אשמים ואנחנו - נקיי כפיים. אבל מי שחושב שרק מתנחלים נהנים מהכיבוש לא הבין דבר. מי שחושב שהפרויקט הקולוניאלי התחיל ב 67 - גם לא. בפעם הבאה שאתם הולכים על מדרכה בתל אביב, או נוסעים על כביש בישראל, נסו לחשוב מי באמת נוטע כאן ובונה. וגם מי נהנה מפועלים זולים, ומי מייצר סחורות שנמכרות בגדה וברצועה. הכיבוש הוא הרבה יותר מעסקת הנדל"נ שעשו המתנחלים. אנחנו רוחצים בניקיון כפינו.

      

     

    בתמונות: שגרה בנאלית של פרויקט קולוניאלי מוצלח.

    תמונה ראשונה, מחסום תיאסיר, בקעת הירדן, 3 במאי, 05:30 לפנות בוקר. פועלים תושבי הבקעה עובדים בהתנחלויות בבקעה ובישראל. תושבי הבקעה שפניהם מועדות לישראל - יעברו באחד ממחסומי הבקעה (תיאסיר או בחמרה-בקעות), אחר כך במעלה אפריים (לא מאויש השכם בבוקר, למעט תצפיתן במגדל השמירה), באנבטה בכניסה לטול כרם (בדרך כלל לא מאויש בשעה זו) ואז הגהנום של אירתח, בשבועות האחרונים כתבתי רק עליו. בדרכם בחזרה הביתה יהיו כל המחסומים מאוישים. 

     

     

     תמונה שנייה - פועלים פלסטינים ביציאה ממתקן הבידוק, מחסום אייל, בפאתי קלקיליה. 9 במאי, מעט אחרי 06:00.  

     

     

     תמונה שלישית - פועלים במחסום אירתח, בפאתי טול כרם. 21 במאי, 04:00 לפנות בוקר. מספר הפועלים במרחב שבין הקרוסלה למתקן מפוקח. אחרי שעברו כשלושים פועלים הקרוסלות ננעלות.

     

      

    נעמתם לי מאוד, תודה. נפגש אולי בחורף על פלטפורמה חדשה, יערת.

     

    דברים בבלוגו של אריה עמיחי.

     

    חייבים לדבר על הכיבוש גם באנגלית - מהדורה מתורגמת של הבלוג. ספרו לחברים שלכם שלא קוראים עברית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (94)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/11 16:59:
      יגרשו אותנו, לשם או למקום אחר. כבר היו עקורים יהודים בשנחאי, אז נשוב.
        20/11/11 11:00:
      אז מה נעשה, אריק? נסע כולנו לסין?
        19/11/11 12:47:

      שתים זונות פזזו לפני, זאת מטלטלת והשניה אוספת. האחת מכה והאחרת דולה.

      התכווצתי במקומי. אגל שמן נבט במצחי. אלף שנה אני כאן, במורד הגבעה. עידן כזה אינו זכור לי. הברית הזאת עוד תהרוג אותי. הכיצד, שבטים יריבים משתפים פעולה. מעבדים יחד את האדמה, מנכשים, מסקלים (אכן, לא סוקלים, למרבה הזוועה), נוטעים. בעונת המסיק מכריזים על חג ומועד לאהבה. אהבה? מה לי ולמלה הנלעגת הזאת, שמן זית זך. אלו חובטים בי מקֵדְמה והללו מיָמה, אין רחמים בלבם. ענפי נשברים, פרותי צונחים, גזעי פצוע ומושפל. בין חבטה לנעור אני נזכר בעידנים אחרים, טובים אלף מונים. צריך לספר את זה לצעירים.

      באותם ימים טובים, הבריות הכירו בחשיבותה של האדמה, התמכרו לתשוקה היוקדת של האחיזה, ללהט המזכך של האמונה. האדם, שמטבעו יצור חולף הוא, לא עמד במרכז ההוויה, אלא המקום, המתחם, הגבול, רגב האדמה, סלע המחלוקת. שבטים באו, כבשו ונאחזו עד שהגיע שבט אחר, חזק יותר, שטף, גרש, נישל ותפס. דם טרי נספג בדם קרוש, אָמוֹני הוחלף באמוּני. וחוזר חלילה.

       כל אותה העת, בכל הדורות, רק אני נשארתי קבע במקום, נטוע בקרקע. גזעי מתעבה, ענפי משתרגים, הדר כבודי רם ונישא. אלי היו באות הזונות לדין. זאת זועקת קושאן קושאן וזאת מייללת צוּמוּד, צוּמוּד. בצל ענפי התכנסו חכמי האלילים וגזרו "רק בחרב!" רק המאכלת תכריע אם תוקרב האדמה לְאַחַת או שתנתן לְאֶחָת. ובאשר אלי, מה לי מי היושב, הן ממילא הוא יוחלף בתוך מספר דורות, הן לא עלי הם נלחמים. יִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, בועט אני חזרה.

      'הפרד וּמשול' היתה מנורת השמן שלאורה שרדתי כל אותם עידנים, לכן, בעת הרעה הזאת, כשהשלום המבעית פורח, כשהזונות מחוללות במקום לעמוד לפני, לא נותר לי אלא להדק את חלצי, לנגב את אגלי השמן מגזעי, ולערוג ליום בו הזונות יחזרו להיות פרוצות.

       

        17/11/11 23:16:
      מצטער, לא התכוונתי להביא אתכן למחשבות אפוקליפטיות. גם אני לא חש בנוח כאן בשנים האחרונות.
        17/11/11 22:50:
      זאת הצעת הנישואין הכי שווה שקיבלתי איי פעם...בחיי אולוקים! אם אפשר ביגמיה של נשים(כמו אישה שנשואה לעוד שתיים, כמו גברים מוסלמים שיש להם כמה נשים) אז סגרנו עוד היום. מתומרת? אבל באמת מגיעים לנו חיים אחרים, באמת. זה כתוב בעננים שלנו מגיעים חיים אחרים, טובים יותר לנו. ואת צעירה והכל עוד לפנייך. כואב הלב שמגיל צעיר כזה , את רוב הזמן דואגת וכואבת ומבואסת. גם בגיל שלי זה קשה מנשוא. כאילו שאין לנו בעיות גם בלי בעיות מצפון לאומי.נעשים חולים פה. ואז אין שירותים רפואיים כמו שצריך, וגם מאריכים לנו ת'חיים , שנסבול עוד. איזה גועל.
        16/11/11 20:25:
      אני עוזבת בשביל עצמי. מגיעים לי חיים אחרים. את יכולה להתחתן איתי. אם מכירים באיחוד האירופאי בנישואי נשים, יהיה לך דרכון.
        16/11/11 20:22:

      צטט: יערת דבש 2011-11-16 19:59:52

      היתה לי שיחה עם חבר, רופא מתמחה, ומראשי המאבק. אמרתי לו שהלוואי ויכולנו, ישראלים שפויים, לקום כולנו כאיש אחד ולעזוב רק לחודש אחד. הוא אמר שזה מסוכן. ישראל עלולה להפציץ את סכר אסואן ולכבוש את עאמן. אבל ברמה הפרטית לגמרי שלי, יש לי עוד דרכון ועברתי לרמה אחרת של הרהור.

       

      -------------

      אני מקנאה בך על הדרכון.

      מדרקון ישחרר רק דרכון.

      אם נעזוב, לא נחסר כאן לאף אחד. נעזוב לא בשביל שיחסרו אותנו. נעזוב כדי ליצור לעצמנו הוויה חדשה.ולא רק לחודש.

      הלואי שהיה לי דרכון.

       

        16/11/11 19:59:
      היתה לי שיחה עם חבר, רופא מתמחה, ומראשי המאבק. אמרתי לו שהלוואי ויכולנו, ישראלים שפויים, לקום כולנו כאיש אחד ולעזוב רק לחודש אחד. הוא אמר שזה מסוכן. ישראל עלולה להפציץ את סכר אסואן ולכבוש את עאמן. אבל ברמה הפרטית לגמרי שלי, יש לי עוד דרכון ועברתי לרמה אחרת של הרהור.
        16/11/11 16:18:
      ברוכה הבאה למועדון. נקים מושבה ביחד. מרד הנפילים.
        16/11/11 16:18:
      ברוכה הבאה למועדון. נקים מושבה ביחד. מרד הנפילים.
        16/11/11 14:54:
      בפילוסופיה ההודית, יותר נכון בשלל הפילוסופיות שיצאו מהודו, אם אנחנו בתחום האור, יש רעיון של יציאה אל היער. לעזוב את כל מה שמוכר, בעיקר האני המוכר, כדי להכיר מי אני באמת. בדרך כלל הם אומרים שמגלים שאין את מי להכיר כי אין אני, אבל הרעיון פה הוא שצריך לצאת מהתמונה כדי לראות אותה. אם נחזור לנושא שלנו, נדמה שיש הסכמה די גורפת על כך שלגמרי אבדה לנו התמונה. מין פסיכוזת המונים כזו. זה מיאש נורא. אני מודה שתמיד היתה לי תחושה שלחץ חיצוני יציל אותנו בסוף מעצמנו. אבל בחודשים האחרונים אני רואה כמה נבוך המערב מהתערבות במהומות של מדינות אחרות, תהיה המהומה רצחנית ככל שתהיה. ראי מקרה סוריה. ראי מקרים ותיקים כמו צפון קוראה או בורמה. אני לא צוחקת בכלל, תמי, אני פוחדת באמת. האפשרות של הגירה, שתמיד היתה מין נושא שקיימתי עליו דיאלוג ביני לביני, פתאום עכשיו זה כבר לא דיאלוג פילוסופי. אני ממש חושבת על פרקטיקה.
        16/11/11 14:15:
      היתה לי הרגשה שככה תעני...רק שאני חושבת שאנחנו כולנו ממש לא בכיוון הנכון. כדי להיות במקום אחר לגמרי, צריך לחפש את האור על יד הפנס, ולא איפה שחשוך.אבל זה אולי יותר קשה כי זה דורש להבין מה זה אור. אני יודעת שזה נשמע כמו קישקוש רוחני, עוד אחד מאלה. אבל אמרת לי משהו ואני עונה מעצמי. זה דורש סוויץ' גדול במוח המצומצם שלנו. אבל זה לא מונע ממני להעריץ אותך. כשאני אדע לעשות משהו עם מה שאני חושבת ומאמינה- אעריץ בטח גם את עצמי...
        16/11/11 12:20:
      את יכולה להצטרף אלי. תוכלי להעריץ את עצמך, פי אלף יותר מתגמל מלהעריץ אחת, יערת.
        16/11/11 11:44:
      מה יש להגיד. אין. אני מעריצה אותך.
        16/11/11 11:38:
      עם זה אני ודאי מסכים.
        16/11/11 11:12:
      כוונתי היתה לא למקרה השבויים אלא לתובנה על ביקורת ציבורית ונוכחות אזרחית בדיונים בהם מתקבלות החלטות שיכריעו את גורלם.
        16/11/11 11:04:
      קראתי את המאמר. את נושא רון ארד וגלעד שליט אני מכיר מקרוב. להערכתי בשני המקרים נעשו שגיאות. בנוסף להערכתי לא היינו צריכים לבצע את עסקת שליט בתנאים שנוצרו, ואנו נשלם על כך בדמנו.
        16/11/11 11:01:
      לא בתפקיד. היתה ויש לי הרבה ביקורת על הנעשה במדינה. התפקיד היה במסגרת מילואים בדובר צהל, ומעולם לא קיבלתי הנחיות להסתיר או לכוון מידע. בנושא הספציפי של המחסומים כעת להערכתי אנו עושים כמעט את המירב שניתן על מנת לאפשר מעבר באופן הומניטרי ובפגיעה מינימלית באוכלוסיה, תוך שמירה על בטחון. וכפי שציינתי גם קודם - מחסומים תמיד נראים רע.
        16/11/11 10:27:

      אני לא שומעת ממך את הביקורת הזו. מדבריך עולה כי אתה מניח שהבייביסיטר המופקדים עלינו הם טובים ורק טובתנו לנגד עיניהם. אולי אתה עדיין בתפקיד?

      אגב, מאמר מצוין מהיום על אותו רגע בו מבינים אזרחים כשממשלתם פועלת במחשכים, לא לטובתם היא פועלת.

        16/11/11 09:49:
      מצטער להכזיב אתכן - אני לחלוטין לא סומך על הממשלה, ודאי לא על הממשלה הנוכחית והחוקים האנטי דמוקרטיים שהיא מנסה להעביר. עם זאת, אני סומך על הרשות השופטת בארץ, המתפקדת באורח עצמאי (עדיין) ומסתמך על הנתונים הגולמיים שאינם מוטים. ההטיה היחידה שלי נובעת מכך שאת המציאות במחסומים אני מכיר היטב ממספר רב של פעמים שהייתי בהם, חלקם בתפקיד, והכרות לא קטנה עם גבולות דומים בחו"ל.
        16/11/11 06:54:
      טל - הויכוח הזה הוא ויכוח עמוק והוא לא נוגע בנתונים, כאלו או אחרים. הוא נוגע במהימנות הסמכות שמפיקה נתונים ובהטיה תרבותית שאנחנו עמלים עליה כאן מידי יום ויום שבעטיה אנחנו מפרשים את המציאות תמיד באותו אופן. אני מבינה שאתה משוכנע לגמרי לגמרי שראשי ממשלות ושרים הם אנשים שרק טובת אזרחי המדינה לעינהם, אתה חושב שיש כזה דבר 'טובת העם' כאילו לכל אזרחי ישראל אינטרס דומה (למתנחלים ולתושבי שכונות מצוקה בפריפריה יש צרכים ושאיפות דומות, לי וליצחק תשובה יש אותו אינטרס כי אנחנו שייכים לאותו עם וכן הלאה) ואתה חושב שהדמוקרטיה הישראלית מתפקדת לתפארת ומוצא לזה חיזוקים בעיתונות הישראלית. מה אגיד לך, מקווה שנקום כולנו מהחלום הנעים הזה לפני שיהיה מאוחר, על אף שאירועי יום אתמול מעידים שככל הנראה כבר מאוחר.
        14/11/11 10:38:
      טל, אני עוקבת אחרי הדיון שלך עם ליאור ועם יערה ונדמה לי שהפער בינכם שייך לכך שאתה מאמץ את דעת הממשלה בצורה מלאה ולגמרי לא ביקורתית. את סטטיסטקת הפיגועים שלך מצאת בנייר ממשלתי ואתה גם גאה בכך שבית המשפט בישראל מתערב בשיקולים בטחוניים (ורואה בזה מופת לדמוקרטיה היקרה שלנו). מה שאתה כנראה מסרב להבין הוא שעבור ליאור ויערה ועבורי, הוא שדעת הממשלה בישראל לא נחשבת תמה בעינינו. להפך.
        13/11/11 07:22:

      סטטיסטיקת פיגועים בעימות האחרון עם הפלשתינים.
      מציע לקרוא את פסק הדין בעתירה נגד גדר ההפרדה והתואי שלה כאן - לא מכיר מדינות רבות, כולל דמוקרטיות מערביות, בהן בתי המשפט מתערבים בשיקולים ביטחוניים.

        13/11/11 01:23:
      שתי הדוגמאות שהבאתי מאד דומות לישראל - גם שם מדובר בשתי אוכלוסיות בלתי שוות, וגם בהן יש הפרדה מכוונת בין האוכלוסיות. אני לא מאושר מהמצב, אולם עדיין טוען שמדובר ברע במיעוטו. לגבי הקטנת כמות הפיגועים כתוצאה ממכשול קו התפר יש סטטיסטיקה שלהערכתי מובהקת. אנסה להביא קישור בנושא.
        12/11/11 11:21:
      ושמת לב, כשחצית מאות גבולות, שבאלו עוברים בני לאומים שונים בעוד שאת מה שאתה מכנה באופן מאוד בלתי הולם מעבר- גבול בישראל חוצים רק פלסטינים? אני מניחה שאתה מכיר את ההבדל בין, למשל באזור טול כרם, מעבר התאנים המיועד למעבר ישראלים ואירתח (או אפריים) המיועד לפלסטינים בלבד? ואגב - הטענה כאילו מכשול ההפרדה הקטין את כמות הפיגועים היא דווקא כזו שיש רבים שחולקים עליה, גם בתוך מערכת הבטחון. זה שהתקשורת הישראלית מפמפת משהו, לא עושה אותו נכון.
        12/11/11 11:09:
      הייתי במקומות רבים בעולם, וחציתי מאות גבולות. למעט במערב אירופה כמעט בכל מקום יש גבולות ומחסומים, ואלו תמיד נראים רע. אצלנו כיום פחות ממקומות אחרים שראיתי - זו הכוונה שלי ב"רע במיעוטו". המחסומים ודאי שאינם נותנים בטחון ודאי. גם הסכם שלום אינו נותן. אלא שאני מופתע כל פעם מיעילותם של המחסומים, למרות שיש כביכול דרכים פשוטות לעקוף אותם. כמות הפיגועים ירדה בסדרי גודל מאז הקמת מכשול הגדר, למרות שזו אינה מכילה מוקשים אלא אמצעי גילוי ועיכוב בלבד. ואני לא טענתי אחרת כשהייתי במדים...
        12/11/11 10:37:

      טל - אתה מסוגל לנסות לפרק את המושג הכמו-ניטראלי בו השתמשת "הרע במיעוטו"? לבחון אותו לאור נקודדות מבט שונות (לא רק ישראלית ופלסטינית, אלא באופן מגוון יותר לפי מיקומים שונים בחברות האלו).

      הטענה שלי (ולא רק שלי, אם תחפש טוב תמצא אותה בפיהם של אנשי צבא בכירים אבל רק לאחר שהשתחררו) היא שמה שנותנים המחסומים איננו בטחון וודאי לא "הרע במיעוטו". מה שהם נותנים היא אשליה של בטחון והיא מסוכנת מאוד, הרבה יותר מחוסר בטחון.

        12/11/11 10:23:

      בזמן שהגדה מלאה במחסומים שחונקים את האוכלוסיה הפלסטינית על אדמתה לשם רווחתם של אזרחים ישראלים שלא אמורים להיות שם כלל... אתה מספר על גבול יבשתי בין שתי מדינות. בשביל שאפשר בכלל יהיה לדון בהשוואה, צריך קודם מחסומים אמריקאיים על אדמתה של מכסיקו... אין...

       

      אבל יש בעיראק, ובאפגניסטאן. גם בריטיים, וגרמניים. אף צבא מערבי לא מצא פטנט יותר טוב.

        12/11/11 09:18:
      עם זה אני מסכים. אני רק טוען שהמחסומים בתצורתם הנוכחית הם הרע במיעוטו, והם אינם חורגים מהמקובל במדינות אחרות שאינן סובלות מטרור כמונו.
        12/11/11 07:22:

      זה בדיוק העניין, טל - שאתה טועה. נכון שביוני 2009 חל שינוי משמעותי במחסומי שכם, טול כרם וקלקיליה והם פועלים באופן שונה - רק מגדל התצפית מאויש ואין בידוק ידני של כל רכב. יש גם איסור, מטריד מאוד, על מעבר במחסום ברגל. ובכל זאת, עדיין ישנה נוכחות כובשת המתבטאת בכך שהארכיטקטורה של המחסום לא פונתה ממבואות הערים וישנה נוכחות מורגשת של חיילים. ועניין נוסף הוא - מה זאת אומרת יש מחסומי קבע רק בירושלים ובמרחב התפר? זה המון.

      אבל הטעות המשמעותית יותר שלך היא לחשוב על המחסום במנותק מכל השאר. קח רק דוגמא אחת - הפערים הבלתי נסבלים בנגישות למשאבים טבעיים, למשל - מקורות מים. 

        11/11/11 23:55:
      למיטב זכרוני, כל מחסומי הקבע ממוקמים בקו התפר באזור הקו הירוק. שתי הסתיגויות - אזור ירושלים ומספר מאות המטרים פנימה שלקחנו לעצמנו במספר אזורים.
        11/11/11 23:03:

      צטט: tal_riv 2011-11-11 20:00:30

      צטט: lior peleg 2011-11-10 20:42:39

      צטט: tal_riv 2011-11-10 10:18:25

      עולם כמנהגו נוהג. אני לא אוהב את התמונות מהמחסומים, חלקן ראיתי במו עיני, אולם יש כאלה עדיין ברוב העולם. מעבר לכך, ניתן לומר שחלק לא קטן מהאשמה רובץ על הפלשתינים - לא אשכח להם את העברת חומרי הנפץ באמבולנסים, את הטמנת הנשק בכנסיות, את ה"שכנוע" של חסרי הישע לשמש כפצצות מהלכות. מרבית האוכלוסיה הפלשתינית תומכת בטרור המתאבדים - וזה משיחות אישיות איתם.

       

      ברוב איזה עולם? כמה ממדינות ה - OECD בו חברה ישראל מחזיקות מערכת דומה?

       

      במקומות בהם קיימים גבולות יבשתיים. הגבול בין ארה"ב למכסיקו לא נראה טוב יותר, גם לא הגבול בין רומניה למולדובה. בשניהם הייתי.

      ושם עוד אין טרור, רק מניעת כניסת אוכלוסיה מטעמים כלכליים...

       ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

      בזמן שהגדה מלאה במחסומים שחונקים את האוכלוסיה הפלסטינית על אדמתה לשם רווחתם של אזרחים ישראלים שלא אמורים להיות שם כלל... אתה מספר על גבול יבשתי בין שתי מדינות. בשביל שאפשר בכלל יהיה לדון בהשוואה, צריך קודם מחסומים אמריקאיים על אדמתה של מכסיקו... אין...

        11/11/11 20:11:

      סקרים על תמיכת אוכלוסיה מוסלמית בטרור מתאבדים:


      כתבה בהארץ לאחרונה

       

      ציטוט מהביביסי: רשת בי-בי-סי דיווחה כי מהנתונים עולה כי בלבנון, בבנגלדש, בירדן, בפקיסטן ובאינדונזיה חלה ירידה של לפחות 50% מאז שנת 2002 בתמיכה של המוסלמים בפיגועי התאבדות. אולם באזורי עימות, התמונה שונה וכך 70% מהפלשתינים רואים את הפיגועים נגד אזרחים כמוצדקים לפעמים

       

      סקר YNET שנעשה במהלך האינתיפדה האחרונה.

       

      הלואי והייתי טועה. המספרים אכן שונים מסקר לסקר ותלויים בתקופה, אלא שבכל מצב יש רוב מוצק לתמיכה בטרור.

        11/11/11 20:00:

      צטט: lior peleg 2011-11-10 20:42:39

      צטט: tal_riv 2011-11-10 10:18:25

      עולם כמנהגו נוהג. אני לא אוהב את התמונות מהמחסומים, חלקן ראיתי במו עיני, אולם יש כאלה עדיין ברוב העולם. מעבר לכך, ניתן לומר שחלק לא קטן מהאשמה רובץ על הפלשתינים - לא אשכח להם את העברת חומרי הנפץ באמבולנסים, את הטמנת הנשק בכנסיות, את ה"שכנוע" של חסרי הישע לשמש כפצצות מהלכות. מרבית האוכלוסיה הפלשתינית תומכת בטרור המתאבדים - וזה משיחות אישיות איתם.

       

      ברוב איזה עולם? כמה ממדינות ה - OECD בו חברה ישראל מחזיקות מערכת דומה?

       

      במקומות בהם קיימים גבולות יבשתיים. הגבול בין ארה"ב למכסיקו לא נראה טוב יותר, גם לא הגבול בין רומניה למולדובה. בשניהם הייתי.

      ושם עוד אין טרור, רק מניעת כניסת אוכלוסיה מטעמים כלכליים...

        11/11/11 19:57:

      צטט: איה אברא-קדברה 2011-11-10 19:53:53

      צטט: tal_riv 2011-11-10 10:18:25

      עולם כמנהגו נוהג. אני לא אוהב את התמונות מהמחסומים, חלקן ראיתי במו עיני, אולם יש כאלה עדיין ברוב העולם. מעבר לכך, ניתן לומר שחלק לא קטן מהאשמה רובץ על הפלשתינים - לא אשכח להם את העברת חומרי הנפץ באמבולנסים, את הטמנת הנשק בכנסיות, את ה"שכנוע" של חסרי הישע לשמש כפצצות מהלכות. מרבית האוכלוסיה הפלשתינית תומכת בטרור המתאבדים - וזה משיחות אישיות איתם.

       

      רוב ההודעה שלך - עוד ניחה, גם אם לא משכנעת, אבל המשפט האחרון? זה סקר מקיף הסקר שלך? עברת מבית לבית ושאלת על תמיכה בטרור? מהיכן עזות המצח לטעון משהו כל כך גורף - דברתי עם מרבית האוכלוסיה, באופן אישי דיברתי עם מרבית האוכלוסיה, לא סתם. מדובר, כפי שאני מקווה שאתה יודע, במספר אנשים לא מבוטל ונדרש זמן רב לקיים עימם מרביתם שיחה אישית. ובכל זאת, אתה אומר, סמכו עלי, אני יודע. זו דוגמא לחוסר האחריות של השיח הישראלי על הכיבוש.

       

      מצטער אם נשמעתי נחרץ, ודאי שלא דיברתי עם מרבית האוכלוסיה ואני מביע את דעתי בלבד. אלא שדיברתי עם מספר אישים בכירים יחסית, הנחשבים אינטלקטואליים - אותם אלו המוכנים לדבר עם ישראלים, והם לא רבים. הפסימיות נובעת מכך שאם אלו תומכים בטרור, מה יגידו האחרים? אגב כאן יש הבדל גישה עצום בין הנוצרים למוסלמים בגדה.

      אבדוק, להערכתי יש גם סקרים מקיפים בנושא.

        11/11/11 07:43:
      טל - אני מצטרפת לאיה ולליאור - אתה קובע עובדות גורפות מאוד, מעוררות תמהון, בבטחון מלא. זה באמת חסר אחראיות.
        10/11/11 20:42:

      צטט: tal_riv 2011-11-10 10:18:25

      עולם כמנהגו נוהג. אני לא אוהב את התמונות מהמחסומים, חלקן ראיתי במו עיני, אולם יש כאלה עדיין ברוב העולם. מעבר לכך, ניתן לומר שחלק לא קטן מהאשמה רובץ על הפלשתינים - לא אשכח להם את העברת חומרי הנפץ באמבולנסים, את הטמנת הנשק בכנסיות, את ה"שכנוע" של חסרי הישע לשמש כפצצות מהלכות. מרבית האוכלוסיה הפלשתינית תומכת בטרור המתאבדים - וזה משיחות אישיות איתם.

       

      ברוב איזה עולם? כמה ממדינות ה - OECD בו חברה ישראל מחזיקות מערכת דומה?

        10/11/11 20:39:

      צטט: דרורי בועז 2011-10-17 15:26:04

      כואב לראות שהזיכרון שלך כל כך קצר. כנגד, יכולתי להציף את הבלוג שלך בתמונות של חלקי אדם על עצים בנחלת בנימין.

      ומה היו אומרות תמונות חלקי האדם על עצים? שמותר להטיל עונשים קולקטיביים על מעשי בודדים כדי להגן על הפרת החוק הבינ"ל שבקיום ההתנחלויות?

      וביום השואה אילו תמונות תצרף? של קורבנות הטרור האדום?   

        10/11/11 19:53:

      צטט: tal_riv 2011-11-10 10:18:25

      עולם כמנהגו נוהג. אני לא אוהב את התמונות מהמחסומים, חלקן ראיתי במו עיני, אולם יש כאלה עדיין ברוב העולם. מעבר לכך, ניתן לומר שחלק לא קטן מהאשמה רובץ על הפלשתינים - לא אשכח להם את העברת חומרי הנפץ באמבולנסים, את הטמנת הנשק בכנסיות, את ה"שכנוע" של חסרי הישע לשמש כפצצות מהלכות. מרבית האוכלוסיה הפלשתינית תומכת בטרור המתאבדים - וזה משיחות אישיות איתם.

       

      רוב ההודעה שלך - עוד ניחה, גם אם לא משכנעת, אבל המשפט האחרון? זה סקר מקיף הסקר שלך? עברת מבית לבית ושאלת על תמיכה בטרור? מהיכן עזות המצח לטעון משהו כל כך גורף - דברתי עם מרבית האוכלוסיה, באופן אישי דיברתי עם מרבית האוכלוסיה, לא סתם. מדובר, כפי שאני מקווה שאתה יודע, במספר אנשים לא מבוטל ונדרש זמן רב לקיים עימם מרביתם שיחה אישית. ובכל זאת, אתה אומר, סמכו עלי, אני יודע. זו דוגמא לחוסר האחריות של השיח הישראלי על הכיבוש.

        10/11/11 10:18:
      עולם כמנהגו נוהג. אני לא אוהב את התמונות מהמחסומים, חלקן ראיתי במו עיני, אולם יש כאלה עדיין ברוב העולם. מעבר לכך, ניתן לומר שחלק לא קטן מהאשמה רובץ על הפלשתינים - לא אשכח להם את העברת חומרי הנפץ באמבולנסים, את הטמנת הנשק בכנסיות, את ה"שכנוע" של חסרי הישע לשמש כפצצות מהלכות. מרבית האוכלוסיה הפלשתינית תומכת בטרור המתאבדים - וזה משיחות אישיות איתם.
        17/10/11 15:26:
      כואב לראות שהזיכרון שלך כל כך קצר. כנגד, יכולתי להציף את הבלוג שלך בתמונות של חלקי אדם על עצים בנחלת בנימין.
        4/9/11 22:50:
      אני לא יודעת. אני לא חושבת. לי נדמה שהשאלה היא אחרת - למה קל כל כך להפחיד אותנו? למה שליט, שמעוניין לשמר את עמדת הכח, יכול להפחיד אותנו בכזו קלות? כי אנחנו נעשים רעים כשאנחנו פוחדים. זה רק ניסיון כמובן, השאלה גדולה עלי.
        4/9/11 19:29:
      עצוב לי ,השאלה המתבקשת - האם אדם באמת נולד רע ? משנה לשנה אני משתכנעת שכן ....
        8/8/11 09:02:
      מצב זה בהחלט מחלחל פנימה...
        26/7/11 17:38:
      שר המסחר, היה לי יומהולדת בשבוע שעבר. חברה שלחה לי במייל ספר שירים של משוררת פלסטינית, נעמי שיהאב נאי. השיר נקרא 'אמנות העלמות'. כמי שחושבת הרבה על העלמויות, שלא לומר מפנטזת, הכותרת העסיקה אותי כל השבוע. להעלם זו אמנות כלומר לא משהו שיכול לקרות מעצמו.
        26/7/11 11:05:

      קראתי פה כמה פוסטים. שום דבר לא הפתיע אותי. זה לא אומר שאני יודע מה להגיד. כנראה שבעוד כך וכך שנים, כשישאלו איפה הייתי התשובה שלי תהיה- בכורסה המטפורית.

      זה מרגיש זול לטפוח לך על השכם ולהגיד, כל הכבוד, את עושה את העבודה הקשה בשביל כולנו, תמשיכי.

      אבל ככה זה, אני לא יוצא מהכורסה המטפורית שלי.

      עייף מהמקום הזה, מהזמן הזה, מהמציאות הזו. אני מזיז את התחת רק בשביל לסדר לו בתוך הכורסה מקום כמו שצריך, כדי שאוכל להתרווח בנוחות ולחלום חלומות זוועה.

      בחלום לדוגמה- דון קישוט יושב בכורסה שלי, אבל הוא רק שלד בן ארבע מאות שנה. הדרייב הדון קישוטי שלו מאופסן בבוידם ביחד עם השריון והחנית. רוסיננטה מטייל כבר שנים בדרום אמריקה. סנשו פוחצ'בסקי קיבל ממלכה קטנה, והוא מנהל קזינו ציוני גאה באיזה אי רחוק במזרח, או במיאמי, אולי בכלל במזרח אירופה.

      אבל אנחנו שנשארנו פה עם סלינו על כתפינו, הולכים אל סופנו במצהלות שחוק ולעג ופה נוטף להג.

       

      חלפו כך וכך שנים- זה עדיין בתוך החלום- שכבת העלית מתחילה להתקלף מעלינו כמו נשל חי שמאס בגופו המת. הבקשות לפספורטים הזרים של אותה שכבה תפסו תאוצה והן נידונות במשרדי הפנים של גרמניה, רומניה, בולגריה, אמריקה, קנדה- בחצי העולם. עורכי דין רבים יוצאים ובאים בשיירות נמלים בהולות, שוקדים על הגשת בקשות נוספות. השכבה העליונה התנדפה (החלום מתקרב אל סופו הדרמטי) נעלמו המשכילים, העשירים, המדענים, ובעלי המקצועות המבוקשים. חשכת ימי הביניים צונחת מהמקום בו רחפה כמו עיט, והיא בולעת אותנו עם כל ההייטק והנדלן והמפעלים והצבא. המקום הזה הופך להיות אסופת האנגרים וקונצרטינות, ותחנות דלק יבשות, והוא משיחי, ונחשל ופראי ומזוהם. השבטים הילידים נלחמים באבנים ומקלות, בשריטות ונשיכות, בלפידים וחרבות, באללה הוא אכבר ומי כמוך באלים ה'.

       

      רכבת אדירה, רבת כוח ירדה מהפסים, והנוסעים הצוהלים אוכלים ושותים ומבקשים עוד קוטג'.

      יש עוד כמה שמנסים לעצור את הקטר המתדרדר לתהום, אבל אלה הם גיבורים הוליוודיים שסופם ידוע, ורק לצורך הקתרזיס הראוותני של הסיום הם מונצחים בסצינות גבורה מרהיבות, רגע לפני שהפירוטכניקה נכנסת לפעולה ומעלה את כולם לשמים באש ותמרות עשן, ופיצוצים אפוקליפטיים.

       

      את כל החלום הזה אני חולם מתוך הכורסה המטפורית שלי (עכשיו אני כבר לא השלד של דון קישוט, עכשיו אני מיסטר פוג של ז'ול וורן, שמנסה להיזכר איפה הוא קשר את הכדור הפורח שלו. אני צנון בריטי מהוגן, וכשאני שולף מכיס החזייה שעון עצר עגול ומנסה לנחש את מועד ההתרסקות, שורה על פניי הבעת חולין פטליסטית, חצי משועשעת.

      שים לב ידידי, אני פונה בחלום אל עוזרי פאספארטו-  

      שים לב לכורסה המטפורית. אחרי שהכל יעלה באש ויתנדף, מה שיישאר פה זו הכורסה המטפורית.

      קדימה, ידידי, אני מאיץ בו, קדימה אל הכדור הפורח, נסתלק כל עוד זה אפשרי, אבל פאספארטו גז ונעלם. אני נאחז בכוח בחלום ובכורסה המטפורית שלי, פוחד להתעורר ולמצוא את עצמי בחלום שממנו אין יותר לאיפה להתעורר.

       

      ואל תשאלי אותי מה אומר החלום כי אין לי מושג. בחלומות שלי קורים תמיד דברים מופרכים שאני לא יודע לפרש.

        21/7/11 02:58:
      מצטערת אני מתחבטת איך אפשר בלי כל זה כשפתאם אחד מהם עלול לצאת ולזרוע הרס ומוות סביבו.אישה אפילו נער,משתמשים בכולם.הכיבוש שלנו התיעל בעקבות התייעלותם גם של הפלשתינאים.להראות את עמנו כרע ואותם כאומללים זה בעקבות ההתאבדויות עלינו,רצח ועוד..למה רק מזוכים כלפי עצמנו והלקאה עצמית?
        14/7/11 01:11:

      מחובק  מתעלס  עם  הזוועות

      בצל עצי הזית,  בארץ שומרון

      ברקע צרחות של נערי הגבעות

      מנסרים  בהנאה  זית  אחרון.

      בני כפר אומללים מתים לכרוע

      כיצד נכרת עמל של עשרות שנים

      בידי כובשים בני עוולה, זדון ורוע

      נבלים מבלים בחופשת "בין הזמנים..."  

        12/1/11 19:18:
      את מגדלור המסמן חוף של שפיות וחמלה בים של טירוף ושנאה.
      תודה לך.
        15/12/10 11:32:
      לא תהיה לנו כפרה בבוא היום. לא נוכל אפילו לטעון ש"לא ראינו ולא שמענו". הכל גלוי וידוע. פני הרוע חשופים לכל. הכיבוש הישראלי על זוועותיו הוא מהפשעים הנוראיים והמתמשכים ביותר בעידן שלאחר מלחמת העולם השניה.
        15/12/10 11:28:
      חבל שאת לא מעלה תמונות של חייל דקור מידיה של פלשתינאית במחסום, חייל שעיניו נשרפו מחומצה שהושלכה על פניו, שו מידיה של פלשתינאית במחסום. יש לי עוד הרבה דוגמאות לכך, אבל זה לא ממש מעניין אותך נכון? את עסוקה בפיתרון הכיבוש הישראלי... מעניין מדוע את לא מנסה להבין את המלחמה הישראלית בטרור... לכי לאתר החמאס כדי להבין עם מי יש לנו עסק ותשכילי קצת.
      נכון שישנו ציבור ערבי שאינו מחרחר מלחמה, אבל מה הוא עושה כדי למנוע אותה? אני לא מחרחר מלחמה, אבל מאמין בזכותי לחיות כאן, ואת?
        11/12/10 00:04:

      יערת יקרת,

      מה שקודם כל כבוש זו המחשבה שלך, המחסומים הם מול עינייך, והקולוניאליזם זו השנאה העצמית שהשתלטה עלייך.

      הפלשתינאים זוכים ליחס הרבה יותר טוב ממה שמגיע להם. לא רק במחסומים (עשיתי שם מילואים), אלא גם הרשות הפלשתינאית כישות מדינית.

      ברגע שיתחילו להתנהג כמו בני אדם, או לפחות להפסיק להרוג אותנו ולשאוף להשמדתינו, יזכו ליחס הרבה יותר טוב.

      ואל תגידי לי מה אשם האדם הפשוט שרק רוצה לחיות בשקט וללדת במקום נורמלי. הוא לא אשם, לא ישירות לפחות, אם כי הוא בחר את מי שמוביל אותו, ולמעשה בחר את דרכו ועיצב את גורלו.

      גם את וגם אני מדברים כרגע באופן עקרוני ומוכלל. בטוח שאת מכירה מקרים פרטיים של התנהגות הומנית כלפי פלשתינים, אבל זה לא הנושא שבחרת לכתוב עליו.

      אז אם מדברים באופן עקרוני ומוכלל, אז כל הציבור הפלשתינאי הוא ישות פוליטית אחת שצריכה לשאת בתוצאות התנהגותה ובחירותיה.

      (ברור שאילו הייתי במחסום הייתי משתדל להיות הומני ככל האפשר, אבל אנחנו מדברים כעת על מדיניות לאומית, לא על מדריך לחייל במחסום)

      בדיוק כמו החרדים, יש ביניהם פרטים נפלאים אבל כציבור הם דבר מאוס.

      זה מזכיר לי שלפני המון שנים עבדתי כחובש מלוה באמבולנס. נכנסה השבת ולקחנו חרדית ממש לפני לידה. כדי להגיע לבית חולים היינו צריכים להזיז מחסום ולחצות את בני ברק. בד"כ החובש המלווה היה יורד מהאמבולנס ועושה את זה. הפעם הנהג לא הרשה לי. הוא אמר (בניסוח הרבה פחות עדין): היא חרדית שתחיה לפי אמונתה. ועשינו עיקוף אדיר כשכל הדרך היולדת המסכנה הזו צרחה את נשמתה.

      והוא צדק.

      המתנחלים הרוויחו די ביושר את האיבה כלפיהם. נכון שהתקשורת ליבתה והסיתה, אבל ראיתי, שוב במילואים, איך חלק מהם מתייחסים לפלשתינאים ומדברים אליהם ועליהם. כמו האפריקנרים לשחורים בשיא האפרטהייד. גועל נפש.

      גם אם תרצי לא תוכלי לתייג אותי כימני או כלא מעוניין בשלום.

      את מוזמנת לקרוא פוסט שכתבתי לאחרונה בדיוק בנושא- "במיטה עם ג'ון ויוקו".

      http://cafe.themarker.com/post/1924731/

      אגב בפוסט הזה היתה שורה בשבילך.

      אחרי שעלה מחקתי אותה, כי לא היתה רלבנטית.

      אבל ישנה עדיין בטיוטה:

      "רבים, ואני ביניהם, מפתחים סלידה כלפי יְפֵי נפש  מדומים רודפי שלום בכל מחיר. 

      הם מתחזים להומניסטים ולרודפי שלום, אבל הם רודפי אותנו ושונאי עצמינו."

       

      מאחל לך בכנות שהיציאה שלך ללימודים באמת תלמד אותך משהו.

      ואם לא, עדיף שתישארי שם.

      יש לנו מספיק גם בלעדייך.

      אני יודע, שביקורת כזו עושה לך הרבה יותר טוב מאשר דברי שבח.

      זה טבעם של פרובוקטורים ושל כל מיני להכעיסים.

      לא אכפת לי תיהני.

      לפחות את כותבת טוב.

        9/12/10 15:36:
      יערת

      יש לא מעט עוולות ואת מציינת חלק מהן, מנקודת ראותך.
      אומר לך במלוא הכוונה, את מייצגת בעיני את הגרוע ביותר מבין כולן !!!

      הלכת וטוב שהלכת
        16/11/10 23:58:

      בסוף, בעוד כך וכך שנים, השאלה תהיה איפה אנחנו היינו, איך זה שעמדנו מהצד?

      היינו במילואים...

        11/10/10 16:59:
      כרגיל אצלך - פוסט שמעורר לא רק הזדהות אלא גם מחשבה ופותח זווית אחרת.
      תודה.
        19/9/10 04:42:
      יערת,
      לא הייתי בקפה זמן רב. לא ידעתי שנפרדת וצר לי על כך.
      מסכים איתך בהחלט שהכיבוש נמצא בכל מקום. מרקס אמר את זה קודם, אבל זה נכון בכל מקרה. זה גם פותח צוהר להבנת ההיגיון שבמאבק הפלסטיני. כל הישראלים שותפים בדרכים שונות בכיבוש ולכן כל הישראלים הם יעדים לגיטימיים להתקפה. כשאמרתי את זה כבר לפני כמה שנים היו לא מעט שמאלנים שרצו לאכול אותי. חשוב להבין את העניין הזה של הכיבוש שנמצא איתנו בכל מקום גם כשאנחנו כאילו לא קונים תוצרת התנחלויות. זה חשוב גם לדיאלוג והקיום המשותף העתידי של העמים.
        29/8/10 11:27:
      שלום כולכם,
      חסרתם לי מאוד אתם יודעים, אחרי שחלפה ההקלה שחשתי בשל הפרידה מהבלוג (והזמן, והמחשבה, והמחויבות שהוא תבע ממני) התגעגעתי לדיאלוג איתכם. חלפו בראש מחשבות ושאלות וחשבתי שמעניין היה לשמוע מה הייתם אומרים.

      קראתי אתכם עכשיו והנה כמה הסברים לטענה הזו שטענתי בפוסט הפרידה על ההבחנה המלאכותית שעשינו ביננו לבין המתנחלים, הסברים ל"רוחצים בניקיון כפינו" -

      אני לא קונה תוצרת של התנחלויות. סיפרתי לכם על הבחירה הזו שלי כבר כמה פעמים. אבל האמת היא שישראלי לא יכול להחרים לגמרי את התוצרת של ההתנחלויות.

      נניח, חלילה, שעלי להתאשפז בבית חולים. הכביסה של בתי חולים מכובסת בגדה (כמו הרבה מפעלים מזהמים אחרים). חלוקי הרופאים, פיג'מות לחולים, מצעים.

      או סתם כשאני הולכת ברחוב. גלילה ואני פגשנו באירתח בסוף יוני שני פועלים פלסטינים שחזרו לגדה בחמש לפנות בוקר אחרי שבמשך הלילה הניחו צינורות ביוב בשכונת מגורים בנתניה (סיפרתי עליהם בפוסט, נדמה לי שכותרתו 'קוטפת התותים חלק שני'). אני לא גרה בנתניה אבל זה לגמרי לא מופרך להניח שגם את צינורות הביוב בשכונה שלי הניחו פועלים מטול כרם. ואם לא את צינורות הביוב, את המדרכה. ואם לא בשכונה שלי, אז ברחוב הראשי ליד הבית שלי, זה שבו אני עוברת מידי יום.

      כך שכן, בלמסון, אולי צריך לשקול את זה - זהות ישראלית במצב הזה היא בהגדרתה בלתי מוסרית.
        27/7/10 22:39:
      את כבר רחוקה מכאן, אבל שוב תודה.
      ולהתראות גם...
        27/7/10 21:06:

      טוב, יערת הלכה, יאללה בלגאן- מוות לערביםםםם קריצה

       

        22/7/10 18:43:
      יערת ,
      היה מעניין מאד, שונה , והראה דברים שכמעט תמיד לא מכירים או שפשוט מתעלמים.
      והכי חשוב - מתי את חוזרת ..........?
      להתראות !
        11/7/10 13:52:
      אז זהו.
      אני מקווה שכשאת הולכת תזכרי גם את הדברים החשובים באמת -
      אז לצורך תזכורת - כמה תובנות חשובות -
      נעלי עקב עושות יופי של שרירים ברגליים. הכיבוש משחית וכך גם נעליים לא ראויות.
      יש עולם שלם של חולצות מחוץ להודו.
      ג'ינס שיושב כמו שצריך הוא מצרך נדיר. מצאת - קני (אל תעשי חשבון למחיר)
      ו-
      "שחור הוא השחור החדש"
      שיהיה רק טוב - ארז
        28/6/10 21:57:

      את הדהדת לנו את מצפוננו (נוח לי לכתוב ברבים...).

      מעתה כשאחשוב עליו, אחשוב עלייך.

      תודה :-(

        28/6/10 21:54:

      מסכימה עם כל מילה.

       


      חיכיתי לפוסט חדש שלך, כל יום אני מחכה.

       

      טוב, טוב מאוד ל-ך  שאת עושה הפסקה. חסרונך כאן ידגיש את מה שאת טוענת על הישראלים הנהנים מהכיבוש, לא נוכל אפילו לעשות את המעשה המינימלי העוזר לנו של מתן כוכב, אולי אפילו נצטרך לקום וללכת לשם. 

      מצטרפת למה שכתבת על ההפרדה בין מתנחלים וישראלים המגיעה עד כדי שנאה לאח המופרע. 

      כשתחזרי את תצליחי להשפיע אפילו יותר.

       

       

        28/6/10 11:11:

      קראתי את כל התגובות, רק כי ידעתי שהם יגידו את מה שאני רוצה להגיד, על הצורך באנשים כמוך, על הצורך בעדות. על האומץ שלך, והמלחמה החיונית שלך. והאמיתות שפרשת כאן אינן מובנות מאליהן. ההיכרות איתך היא זכות.
        27/6/10 21:57:


      את תחסרי לי מאוד.

      מאוד.

        27/6/10 21:51:

      תודה ששיתפת והפכת אותנו לעדים עם כל האחריות שמוטלת על מי שיודע. 

       

      אני בטוח שגם קוראים שלא הסכימו עם המסקנות שלך או שחשבו שחלק מהעוולות נעשות כרע הכרחי, נעו בחוסר נוחות במושבם.

      המראות שהצגת והדברים שכתבת מאלצים את הקוראים לדרוש מהשלטון הצדקות קצת יותר רציניות מה"אין ברירה" הרגיל.

       

      העובדה שהכיבוש משפר את האסתיטיקה שלו היא תגובה לעין שבוחנת אותו.

      על אף שהיה רצוי שהשליטה על הפלסטינים תוחלף בהסדר אחר הקרוב יותר להגדרתם העצמית, נראה לי שגם שינויים "קוסמטיים" לכאורה בניהול הכיבוש הם בעלי ערך מסויים; יש משמעות לצורה בה מפעיל הריבון את כוחו, כמו שיש משמעות לצורה של ההתנגדות.

       

      אני מסתייג קצת מהמסקנות של הטענה שכולם שותפים לכיבוש, למרות שאני מבין את ההגיון שלה.
      ראשית, ברור שכל אזרח בישראל נהנה באופן כלשהו מהכיבוש, אבל כמעט כל אזרח ישראלי גם סובל ממנו ברמה כלשהי.
      שנית, הטענה הזאת גם מצדיקה את ראיית כלל אזרחי ישראל היהודים כאויבי הצדק וכאשמים והופכת אותם ליעד.ראיה זאת מצדיקה את כל טווח ההתתנגדות לכיבוש מפגיעה באזרחים ועד לחרמות שונות כנגד ישראל ואולי גם היהודים בעולם.
      שלישית, אם נהפוך את הכיוון ונטען שכל פלסטיני נהנה מהטרור כלפי ישראלים, נתקומם מיד כנגד הנימה הגזענית של הטענה. ברור שאי אפשר להחזיק כל פלסטיני כאשם על פשעי בני עמו האחרים כנגד יהודים, הרי זאת הסיבה שאנחנו מתנגדים לעונשים קולקטיבים ביו"ש ובעזה.

       

      לכן, אני מאד נזהר מהטענה הזאת שכורכת יחד דרגות שונות של פעולה ביודעין ובשוגג מתוך בחירה, חובה או כורח והופכת את הזהות היהודית-ישראלית לזהות בלתי מוסרית בהגדרה. 

       

      להתראות בחורף:)

       

       

        27/6/10 20:44:


      מזנב קצה מזלג של היכרות, רגע לפני פרידה שלך,

      תודה על הצצה אנושית לעולם כה קרוב/רחוק לי.

      באינטיגריטי שלך, איפשרת את זה. תודה. 

        27/6/10 20:22:

      צטט: lexis 2010-06-27 14:07:10

       

      יערת.

      אז תודה רבה לך, באופן הכי אישי שיש. עשית המון - לפחות בשבילי, שוב, באופן הכי אישי שיש. לימדת אותי כל מה שאני יודעת היום על "הפרוייקט", על החיים האנושיים היומיומיים שסביבו. להביא את הידע הזה אלינו לכורסה - זה שירות חשוב מאין כמוהו, ועכשיו כל אחד יעשה עם זה מה שיוכל וירצה, אבל לא יוכל להגיד "לא ידעתי".

      לגמרי מצטרפת כאן ללקסיס.

      אתגעגע אלייך כאן ומאחלת לך הפסקה רגועה לצורך החיים הפרטיים שלך - שיהיה רק טוב!

      תודה על כל מה שאת עושה!

       

       

        27/6/10 19:20:
      תודה.
        27/6/10 18:58:

      אני אמשיך איתך ב"פרטי"...:-) ויש לי גם תכניות לעתיד...(כשתחזרי) להצטרף אליך למסע הארור הזה...
        27/6/10 17:51:

      אחכה לך, יערה היקרה.

      הקפה לא יהיה אותו קפה בלעדיך.

      בידידות אמיצה

      אנה

        27/6/10 15:52:


      יערת דבש יקרה.

      הצטרפתי לקראת הסוף, מקווה לחזור ולעיין בחומרים שהעלית בטרם הגעתי.

      אין ספק שהבלוג שלך גורם לי לחשוב, להעמיק בעוד מימד נוסף, לפגוש את התמונות שרבים ממש לא רוצים לראות.

      את יודעת, הרבה יותר נוח (גם לאנשים טובים נאורים והומניים) לעשות איזה הכללה גדולה של דה-הומניזציה בה אנשים ממש מאמינים לנרטיבים של עצמם.

      מאחלת לך מילוי מצברים מועיל ופורה (ובעיקר שתעשי את מה שטוב וחשוב לך).

      אן

        27/6/10 15:25:

      לפני שאת מאשימה את הבריטים:

       

      "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו [הגויים] וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס [תשלומי מס], שנאמר יהיו לך למס ועבדוך, קבלו עליהן המס ולא קבלו העבדות או שקבלו העבדות ולא קבלו המס, אין שומעין להם עד שיקבלו שניהם, והעבדות שיקבלו הוא שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם" (הרמב"ם הלכות מלכים פ"ו ה"א).

       

      ועוד מפי הרמב"ם: "ואל יקשה בעיניך דבר זה, ואל תתמה עליו, כמו שלא תתמה על שחיטת בעלי החיים אף על פי שלא עשו שום רע, לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות [הגויים] אינו אדם באמת, ואין תכליתו [של האלוהים] אלא לאדם [החכם העוסק בתורה ובמצוות] ".

       

      ואת הקופי פייסט עשיתי מהמאמר הנפלא הזה שנקרא "העם היהודי הוא העם הנבחר".

      ויש עוד אחד ששווה להגות בו "גויים בהלכה".

       


        

      הבלוג שלך מאד יחסר לי יערת, במתכונתו הנוכחית :).

      (מזל שיש איזה 400 פוסטים בבוידעם שלא יצא לי בכלל לקרוא)

        27/6/10 15:11:

      היי יערית...אל תלכי.

      לפני כמה שנים, במסגרת הייאוש שתפס אותי מההתנהלות במדינה הזו..ההזויה..החלטתי להפסיק לעשות מספר דברים כמו:לענוד שעון שמודד לי את השניות, לקרוא עיתונים שמציגים לי את הטמטום ומודדים לי את רמת הייאוש ולהפסיק לראות חדשות. זה היה בבחינת או שפיות דעתי או...שפיות דעתי.

      יכולה להגיד שגם בלי אמצעים אלו אני מעולם לא מאחרת לפגישה, ואני יודעת מה קורה.רק עם הרבה פחות עומס ריגשי.

      הפוסט שלך, שאותו אני קוראת בענין רב הוא יוצא מין הכלל....תרתי משמע.

      חבל לי שלא תהיה, אחכה לך שתחזרי

      תודה על מה שאת ועל מה שחלקת.

      טילי

        27/6/10 15:09:

      צטט: מירי-ב 2010-06-27 11:24:45

      שלום יערת דבש,

      לא בטוחה שאני מסכימה דווקא עם כל הדברים שכתבת כאן בפוסט האחרון בטרם החופשה אליה את והבלוג יוצאים, ובכל זאת לא משנה את דעתי שהבלוג הזה שלך חשוב מאין כמותו, ולכן כולי תקווה שלכשתשובי עם "מצברים מלאים", תסכימי לפתחו כאן מחדש, תהא מתכונתו אשר תהא, לפי שיקול דעתך.  

      באיחולי חופשה לימודית פוריה ומשיבת נפש,

      מירי 

       

       

       חש דומה

        27/6/10 14:53:

      הי יערת,

      פקחת היום עוד קצת את עיני עם האמירה שהמתנחלים ממרקים את מצפוננו. זה כל כך נכון, כמו שאספסוף הגבעות ומיני הברזלים המטורפים הופכים את השדרה המרכזית של המתנחלים למתונים ושפויים, הם, כלל המתנחלים, הופכים אותנו לחפים מפשע. זה לא אנחנו - זה הם, אנחנו אומרים לעצמנו, בגללם, הם עושים מניפולציות ודוחפים ממשלות ומדינה שלמה לעשות עוולות בשמנו.

       

      ואנחנו לא מבינים, או שמבינים ומדחיקים, שגם אנחנו אחראים, שהאדישות שלנו כמוה כשיתוף פעולה.

       

      אז תודה לך על המראה שהעמדת מולנו ועל זה שלא ויתרת לנו.

       

      הבן שלי סיים טירונות והחל הבוקר בפעילות מבצעית בשטחים הכבושים. רק שיחזור בשלום, בריא בגופו ונפשו. רק שיהיה בן אדם. רק שישמור על כבודם, על כבודו.

       

      בהצלחה והרבה אהבה.

        27/6/10 14:07:

       

      יערת.

      אם הגיעה עת הסיכומים, וכיוון שהפרוייקט הקולוניאליסטי טרם הגיע לקיצו, הרי שהסיכום צריך להיות אישי.

      אז תודה רבה לך, באופן הכי אישי שיש. עשית המון - לפחות בשבילי, שוב, באופן הכי אישי שיש. לימדת אותי כל מה שאני יודעת היום על "הפרוייקט", על החיים האנושיים היומיומיים שסביבו. להביא את הידע הזה אלינו לכורסה - זה שירות חשוב מאין כמוהו, ועכשיו כל אחד יעשה עם זה מה שיוכל וירצה, אבל לא יוכל להגיד "לא ידעתי".

       

      *קודם, במקום "קולוניאליסטי", התפלקה לי שגיאת הקלדה שבדיעבד דווקא נראית לי מאד מתאימה - "קלוניאליזם". זה עמוד הקלון שלנו, אבל לפחות נישא אותו בעיניים פקוחות, ולא בעוורון. 

       

      שיהיה בהצלחה בכל מה שתעשי, ניפגש בחורף, יהיה קל יותר לכולם :)

        27/6/10 13:55:

      יערונת אהובה

      בזכותך, קמתי מהכורסא

      בזכות אחד מהפוסטים הרבים שלך

      אני מרגישה הרבה יותר שלמה עם עצמי

      נכון

      הכוח שלי כיחידה מול הממשלות הוא קטן

      אבל כל יציאה לשטח וכל פוסט תיעודי

      נשלח באהבה רבה גם לביבי וברק

      אני זוכרת במיוחד את הסיור הראשות והאחרון

      איתך בשטחים

      מאוד נהניתי ללמוד ממך את השטח

      והמפגש עם האנשים בכפרים

      הם נראים יותר טוב שם מאשר ב"מכלאות המתכת המחושמלת"

      אני לא אוהבת פרידות

      ומאמינה  שהאינטרנט לא יתן לנו לחוות את הריחוק

      עם זאת

      אני מקווה מאוד שההפוגה מתלא אותך בהרגשת חופש

      שתשיגי שם את מבוקשך

      ושתחזרי אלינו

      לחיבוק ענק

        27/6/10 13:30:

      בהצלחה!

        27/6/10 13:17:

      "קולוניאלזם, מסתבר, הוא פרקטיקה נלמדת וישראלים למדו אותה היטב. הכיבוש שלנו הופך יותר ויותר יעיל ומתוכנן, ולכן גם יותר אסטטי ומצטלם נחמד"

       

      יערת,

      2 משפטים דומני שתמצתתת את מה שאני חש כיום,

      ואני ממש לא צמחתי  בצדה השמאלי של המפה למרות

      שבדעותיי אני די קרוב אליה היום.

       

      תודה שפקחת עיניים עצומות למחצה לי ולאחרים,

      תודה על קולך האמיץ והייחודי שהתריע בשער.

       

      אכן,אנו רוחצים בנקיון כפינו ולא מבינים עד כמה הכיבוש

      באמת השחית כמעט כל חלקה טובה.

       

      נעמת גם לי מאד,הקפה לא יהיה אותו דבר בלעדייך.

      בהצלחה גם מעבר לים לקראת הדוקטורט.

       

      אצפה בכמיהה לשובך ולחידוש הבלוג.

       

        27/6/10 13:11:

      אנחנו רוחצים בניקיון כפינו

       

       המשפט הזה  מהדהד ויהדהד .....

      אחכה לשובך. 

        27/6/10 12:40:

      את עושה עבודת קודש.בסוף,בעוד כך וכך שנים,ידעו היכן את והאחרים המראים את פני הכיבוש היו.אנא ראי בקישור הזה 

       

      http://www.youtube.com/watch?v=VSBFt-xtpBY#t=4m15s

       

      מה אומר האדם שאני מעריך מאוד מאוד. כשראתי ושמעתי את מילותיו של האיש המוערך  ,חשבתי  עליך ועל האחרים שלא עמדו מהצד. אתכם לא ישאלו היכן הייתם ומדוע עמדתם מהצד.

       

       

        27/6/10 12:15:

      מגדיר מחדש את המשפט "מאוד לא פשוט לחכות".

      אני מצטערת שאת הולכת, קשה לי להסביר את החשיבות של הבלוג שלך עבורי.

      אני אחכה.

        27/6/10 12:13:

      האבחנה שאנחנו (אני) יוצר בין מתנחלים לביני היא אכן רק כתב הגנה שלי לעצמי. זה באמת לא תופס מעבר לכך. למשל, כאשר אני נפגש עם ערבים אזרחי ישראל אני מרגיש שהם מייצרים גבול אחר: כל היהודים אחראים או אשמים יחד, וכל הערבים (ישראלים ופלסטינים) הם הקורבן. זה שאני מצביע לאותה מפלגה כמוהם לא עומד לזכותי.

       

      נראה לי בסופו של דבר שהאחריות נופל על כל מי שהוא אזרח מדינת ישראל. כל מי ששותף - באמצעות הליך הבחירות - לדמותה של הכנסת, ודרכה לקבלת ההחלטות של מדינת ישראל. במובן זה אני מתוסכל, שכן למה כועסים עלי? הרי מצידי נפנה עוד הערב גם את שכונת רמת אשכול בירושלים.

      אבל במבט בינלאומי ובמבט על זמני - בסתר הלב אני יודע: גם אני אחראי למראות הזוועה שתועדו במצלמתך!

       

      כבר סיכמנו, עד שתחזרי יהיה שלום :) בהצלחה.

        27/6/10 12:06:

      צטט: יערת דבש 2010-06-27 11:12:43

      צטט: y2work 2010-06-27 10:54:52

      תהני בהפסקה. ועד אז הקפה יתחדש למענך.

      הם ימשיכו כניראה לסבול מאיתנו ברמה היומיומית.

       

      תודה בירי. קובעת איתך לחומוס בחורף. תרשום אותי.

       

       

      את הראשונה בתור לחורף :-)

       

        27/6/10 12:00:
      Farewell
        27/6/10 11:55:

      תודה רבה מירי. כתבתי ביאוש גדול. לא פשוט.
        27/6/10 11:24:

      שלום יערת דבש,

      לא בטוחה שאני מסכימה דווקא עם כל הדברים שכתבת כאן בפוסט האחרון בטרם החופשה אליה את והבלוג יוצאים, ובכל זאת לא משנה את דעתי שהבלוג הזה שלך חשוב מאין כמותו, ולכן כולי תקווה שלכשתשובי עם "מצברים מלאים", תסכימי לפתחו כאן מחדש, תהא מתכונתו אשר תהא, לפי שיקול דעתך.  

      באיחולי חופשה לימודית פוריה ומשיבת נפש,

      מירי 

       

        27/6/10 11:13:

      צטט: יערת דבש 2010-06-27 11:11:54

      צטט: irisoded 2010-06-27 10:51:20


      נדמה לי שזה פוסט שני בו את מהרהרת בקול האם הבלוג שלך בעצם מנקה את מצפוננו

      בבחינת זה "הם" ולא "אנחנו".

      זה מעניין והזווית הזו כנראה נכונה ביודעך מי קהל היעד של הבלוג שלך.

      אני אמתין לחורף ואחכה לך, פרידה ממך פתאום יוצרת אצלי לחלוחית סביב העיניים.

       

      גם אצלי רטובות העיניים. הבלוג היה פרויקט שלי. המון משאבים הושקעו בו. נוצרו הרבה קשרים חדשים, אפילו חברויות חדשות. המרחב הזה, האנשים שבו, הפכו חלק חשוב מהחיים שלי במשך שנתיים.

       

      תראי את זה:  

      טיהור אתני (ethnic cleaning)  הוא הוצאתה בכח ובצורה מכוונת ושיטתית של קבוצה אתנית מסוימת משטח מסוים. הקבוצה שאותה מוציאים מהשטח נחשבת לא רצויה או מזיקה לקבוצה השלטת באותו שטח. לעיתים קרובות הוא מלווה ברטוריקה המצדיקה את המעשים, תהיה זו הצדקה מתחום תורת הגזע או כזו שמקורה באיום הגלום בנוכחותה של הקבוצה לצד הקבוצה השלטת. הטיהור האתני נעשה בדרך כלל באמצעות גירוש כפוי וטרנספר ולעיתים הוא מלווה במעשי טרור, טבח ואף במעשי רצח המוניים. טיהור אתני מוגדר במשפט הבינלאומי כפשע נגד האנושות (אורן, 2006 ; Chalk, 1989) 

      אורן, י. (2006). ג'נוסייד: היבטים תיאורטיים בחקר רצח עם. רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. 

       Chalk, F. (1989). Definitions of genocide and their implications for prediction and preventions, Holocaust and Genocide Studies 4(2). 

       

      שיפורי עריכה. הקפה משתגע כשמשלבים עברית ואנגלית.

       

        27/6/10 11:12:

      צטט: y2work 2010-06-27 10:54:52

      תהני בהפסקה. ועד אז הקפה יתחדש למענך.

      הם ימשיכו כניראה לסבול מאיתנו ברמה היומיומית.

       

      תודה בירי. קובעת איתך לחומוס בחורף. תרשום אותי.

       

        27/6/10 11:11:

      צטט: irisoded 2010-06-27 10:51:20


      נדמה לי שזה פוסט שני בו את מהרהרת בקול האם הבלוג שלך בעצם מנקה את מצפוננו

      בבחינת זה "הם" ולא "אנחנו".

      זה מעניין והזווית הזו כנראה נכונה ביודעך מי קהל היעד של הבלוג שלך.

      אני אמתין לחורף ואחכה לך, פרידה ממך פתאום יוצרת אצלי לחלוחית סביב העיניים.

       

      גם אצלי רטובות העיניים. הבלוג היה פרויקט שלי. המון משאבים הושקעו בו. נוצרו הרבה קשרים חדשים, אפילו חברויות חדשות. המרחב הזה, האנשים שבו, הפכו חלק חשוב מהחיים שלי במשך שנתיים.

       

      תראי את זה:  

      טיהור אתני (ethnic cleaning)  הוא הוצאתה בכח ובצורה מכוונת ושיטתית של קבוצה אתנית מסוימת משטח מסוים. הקבוצה שאותה מוציאים מהשטח נחשבת לא רצויה או מזיקה לקבוצה השלטת באותו שטח. לעיתים קרובות הוא מלווה ברטוריקה המצדיקה את המעשים, תהיה זו הצדקה מתחום תורת הגזע או כזו שמקורה באיום הגלום בנוכחותה של הקבוצה לצד הקבוצה השלטת. הטיהור האתני נעשה בדרך כלל באמצעות גירוש כפוי וטרנספר ולעיתים הוא מלווה במעשי טרור, טבח ואף במעשי רצח המוניים. טיהור אתני מוגדר במשפט הבינלאומי כפשע נגד האנושות (אורן, 2006 ; (Chalk, 1989.  אורן, י. (2006). ג'נוסייד: היבטים תיאורטיים בחקר רצח עם. רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.  Chalk, F. (1989). Definitions of genocide and their implications for prediction and preventions, Holocaust and Genocide Studies 4(2). 

       

        27/6/10 10:54:

      תהני בהפסקה. ועד אז הקפה יתחדש למענך.

      הם ימשיכו כניראה לסבול מאיתנו ברמה היומיומית.

       

        27/6/10 10:51:


      נדמה לי שזה פוסט שני בו את מהרהרת בקול האם הבלוג שלך בעצם מנקה את מצפוננו

      בבחינת זה "הם" ולא "אנחנו".

      זה מעניין והזווית הזו כנראה נכונה ביודעך מי קהל היעד של הבלוג שלך.

      אני אמתין לחורף ואחכה לך, פרידה ממך פתאום יוצרת אצלי לחלוחית סביב העיניים.

       

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין