"שהבת שלי תצא ככה? מה עשינו לה, תגיד לי בבקשה, מה עשינו לה שככה היא גדלה להיות כזאת... כזאת... כזאת שלא מזדניינת!" אימא שלי. אירנה הגדולה. האישה שאני גרה אצלה כבר 31 שנים. מכוח האובססיה היא הצליחה לפצח את הסיסמה שלי באתר ההיכרויות שנרשמתי אליו כדי להסתדר בחיים, ומאז היא נכנסת שלוש פעמים ביום לכרטיס שלי, ושולחת הודעות לפיהן אני מודיעה קבל אתר וגברים, שאני פנויה לזיונים. אני?! פנויה לזיונים?! יש לי רשימה של 102 דברים שאני מעדיפה לעשות במקום סקס, כולל לעמוד דום שלוש שעות בבית הקברות הצבאי ביום הזיכרון בשלושים מעלות בצל עם סוודר. אלא שיש איזה משהו בתמונה שצירפתי לכרטיס שלי, ומשהו בטקסטים שאני כותבת, שגורם לאנשים להחליט שאני אכן פנויה לזיונים. לא ברור. כמו למשל הבחור הזה מפינלנד (פינלנד!!) ששולח לי כל הזמן הודעות שהוא רוצה לקרוע ממני את הבגדים. ונניח שהייתי מסכימה לו. אז? הוא היה לוקח את הטיסה הראשונה ארצה רק בשביל לקרוע לי כמה בגדים?! טיפת מחשבה. קצת הגיון. בחיי. "היא ילדה טובה, היא לא כזאת, תשלימי עם זה, אירנה, היא לא כמונו"... אבנר. אבא שלי. האיש שיצא עם אירנה לסטוץ לפני 30 שנה ועד היום לא מבין מה קרה. כשאני נכנסת לחדר שאירנה קוראת לו 'הסלון', הם משתתקים ומסתכלים עלי במבוכה. אני הילדה הטובה שלהם. לא מקללת, לא הולכת עם מחשופים, לא נוגעת באלכוהול, או בגברים, ומשוכנעת שככה אקבל את האהבה שמגיעה לי בצדק. בבוקר, כשהלכנו לשתות קפה, מצאה אותי אירנה מעשנת בשירותים של הגברים, ונכנסה לאקסטזה מאותו רגע. כמה שהסברתי לה שפשוט במראה שלהם אני נראית יותר טוב – היא לא נרגעה ולא הפסיקה לדבר על זה שאני צריכה לשים לב לסימנים שהתת-מודע שולח לי. שבחורה שנכנסת לשירותים של הגברים – זאת בחורה שבפירוש תעשה הכול בשביל סקס. הכול! "שוב נכנסת לכרטיס שלי ב'אהבה ללא מוצא', נכון אימא? מה יהיה, תגידי לי. פשוט מה יהיה?!" "כי ככה!" מנופפת לעומתי אירנה בידיים שמנמנות עטויות צמידי פלסטיק צהובים "כי אכפת לי, בסדר? תהרגי אותי אם אני מבינה את הראש שלך! בחורה כל כך יפה ולא רוצה להזדניין! מי שמע על דברים כאלה, מי?! בגילך אני הייתי המזרון של התיכון! מי לא עבר אצלי! כולם! ושתיתי גם, ועישנתי, ועשיתי חיים, עד שעשיתי את אבא שלך, ואז המשכתי רק עוד קצת אבל תיכף ומיד הפסקתי, כי פתאום את באת בבטן שלי. אבל אני עשיתי חיים! בהחלט שעשיתי! את לא בת שלי! את משונה! את חושבת שיבוא לך איזה ריצ'ארד גיר ויטפס אלייך לקומה רביעית בלי מעלית וימצא אותך פה בקרית אריה. בטח!" אני מלכסנת מבט אל אבנר, שבבירור נראה תקוע עדיין על המשפט "ואז המשכתי רק עוד קצת..." ואני לא יכולה שלא לרחם על הגבר הפתטי הזה, שנשאר נשוי שלושים שנה רק בגלל שהוא לא יודע איך מפרידים חשבון בנק. "למה את אומרת. רק אתמול בא לכאן ההוא מחולון, תדהר או גיא או משהו, ששכנעת אותו באינטרנט שאני חרמנית סוף, והייתי צריכה להדוף את הידיים שלו ממני במשך השעתיים של 'אמריקן פאי 3' ששמת לי על המיטה. יופי אימא, כל הכבוד! תודה רבה לך!" ”לפחות הוא עשה לך טוב, מותק? כי אני מאחורי הדלת לא שמעתי שום דבר..." "מה זאת אומרת 'המשכתי רק עוד קצת'!!!!" אבנר. סוף סוף התעורר והציל את אירנה ממוות פתאומי אך בטוח שכבר מזמן אני מתכננת עבורה בקפידה. כי כן. כי בחלומות בהקיץ שלי אני כן מפנטזת על כזה גיא או צוק שיבוא ויקרע לי את השמלה, ויעשה לי... אבל עמוק בפנים אני יודעת את האמת. אני יודעת שהמחשבות האלה באות רק בגלל שבגיל חמש עשרה אירנה עשתה לי היפנוזה כזאת שהיא למדה אצל אודטה והשתילה לי את המחשבות האלה כשישנתי. כי לא. כי גברים שלא מתנהגים בכבוד אל השמלות שלי זה לא גברים שאני באמת רוצה. אני רוצה כזה אמיר או גלעד, שיבוא עם יונדאי אדומה וייקח אותי לאכול גלידה בנמל וישב איתי על הרציף ונסתכל על הכוכבים ונחזיק ידיים והלב שלנו יפעם חזק ונדע שזהו זה..." "זהו זה!" אבנר? "זהו זה! נשבר לי! אני עושה פה עכשיו סדר ואתן שתיכן מקשיבות לי, ברור?" אפילו אירנה התחילה להסמיק ולהתנשם בכבדות. "את!" הוא מתחיל דווקא איתה. "תסלקי את המבט הזה שלך כי אני לא נופל עוד פעם באותו פח. אנחנו הולכים מחר לעורך דין ומסדרים עניינים, גברת, את שומעת אותי?!" שומעת אותו? אם הוא היה אונס אותה עכשיו מולי על הרצפה, היא הייתה כותבת לו מכתב תודה אנונימי ב'לאשה'. "ואת!" אני? מה עשיתי? "את! תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב. אנחנו ההורים שלך. אנחנו ילדנו אותך". וואלה? "אנחנו יודעים מה טוב בשבילך! אם אימא אומרת שאת צריכה להזדיין יותר, את תזדייני כמו ילדה טובה, את שומעת אותי? את תתחילי ללכת עם מכנסיים קצרות, ועם גופיות קטנות כאלה כמו שבנות בגיל שלך לובשות, ואת תפזרי את השיער, ואת תזרקי לעזאזל את כל הג'ינסים והטריקו שיש לך, ותתחילי להתנהג כמו אחת שרוצה זיון קבוע. כי יש לי חדשות בשבילך, גבירתי הפילוסופית. גברים לא אוהבים נשים שחושבות. אני גבר. אני יודע. גברים אוהבים נשים שיודעות לשתות בירה, ומנגבות את היד עם הפה, וצוחקות בקול רם, ומכניסות את היד שלו מתחת לשמלה שלהן, ויודעות לעשות חיים בלי לפחד! ותני להגיד לך עוד משהו! את יכולה לשחק אותה מריה תרזה כמה שאת רוצה. זה לא באמת עובד על גברים. אנחנו חושבים רק על שני דברים: מתי נדפוק, ומתי נדפוק שוב. זה הכול. פשוט מאוד. ככה אנחנו. לא מורכבים מידי, לא מסובכים מידי, ובטח שלא חושבים יותר מידי. עכשיו, את יכולה לזרום עם זה, ולעשות חיים על הדרך, או שאת יכולה לשבת פה עם הפרצוף המצטדק הזה שלך ולהמשיך לחלום על בחורים מפינלנד שהם גדולים בדיבורים אבל בתכלס לוקחים בסוף את הבחורה הקטנה והשקטה שלא חושבת יותר מידי, ולא מדברת יותר מידי על מה שהיא חושבת, ולא כותבת באינטרנט שהיא אוהבת לחשוב ביחד עם הגבר שלה, והם מתחתנים איתה, ומקימים איתה בית נורמאלי, ומתיישבים, וכשתשאלי אותם מתי בפעם האחרונה הם היו מאושרים, הם יסתכלו עלייך כאילו את צריכה רופא". תכירו. אבא שלי. האיש שסמרטוטי רצפה עושים לו כבוד. |
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בלי נדר אשוב לשלם חובי לכיתחדש המלאי .
דא
לך תזדיין
עכשיו אני מבין מאיפה באים לך כל המחשבות הפרועות
חיוך גדול!!!!
רוני (-:{
מציאות מהולה בדמיון קודח
לעיתים התגובה הכי לי היא שתיקה
מדהים
אין מילים
אגדה שהייתה באמת או כך נולדות אגדות אורבניות
דמיון או מציאות
נפלא
אני לא מפינלנד.......
מה מצחיק כאן???
תיארת אחד לאחד את הילדות שלי מותק.
ואני לא צחקתי בכלל !!!
במיוחד לא כשאמא שלי היתה משכיבה כל בן שבא אלינו הביתה להתכונן יחד לבחינה או
להכין הפתעה למורה.
ואני לא יכולה שלא לרחם על הגבר הפתטי הזה,
שנשאר נשוי שלושים שנה רק בגלל שהוא לא יודע
איך מפרידים חשבון בנק.
אחותי אין עליך!!!!
מעולה זה!
אבנר. אבא שלי. האיש שיצא עם אירנה לסטוץ לפני 30 שנה ועד היום לא מבין מה קרה.
המשפט הזה לבדו נשאר איתי דקות ארוכות. ענק!
אני אוהב סיפורים של הפוך על הפוך. לקרוא על אמא וא-"סמרטוט"-בא שדוחקים בבת להזדיין זה מרענן ביותר.
הכתיבה שלך מצחיקה ומחזיקה מעמד לאורך כל הדרך.
ורק לחשוב על הפער בין ריצ'ארד גיר המטפס לבין קרית אריה...גם זה גמר אותי....
יכול להיות ישראלי ממוצא תימני שזה כידוע באפריקה...
לא, לא.
שלא תיקח את הסוודר.
הרי מכאן בדיוק נולדה הבעיה.
הוא יקרע לה אותו, בתשוקה או תסכול או השד יודע מה.
ואין לה כל מושג באילו אמצעים הוא ישתמש בכדי לקרוע לה את הסוודר.
הרי זה עניין של טעם, אופנה.
הוא רצה בסך הכל לקרוע לה את הבגדים ולהלביש אותה בצו האופנה הויקינגי העכשווי
בעיני המתבונן הישראלי.
נ.ב. ג'ינג'י עם זין גדול וקרניים נשמע לי כמו התקפת אלרגיה מודלקת רצינית .גם זה עניין של טעם אישי.
מאמי, קחי ת'סוודר מיום הזכרון וסעי לפינלנד. וקחי גם אותי איתך.
אין, אין על הויקינגים החסונים האלה, עם שיער אדום, ומבט נישא למרחבים, ו...זין גדול.
שמעת אותי צוחקת עד אליך?
יווו איך את טובה.
"גברים לא אוהבים נשים שחושבות. אני גבר.
אני יודע. גברים אוהבים נשים שיודעות לשתות בירה,
ומנגבות את היד עם הפה,
וצוחקות בקול רם, ומכניסות את היד שלו
מתחת לשמלה שלהן,
ויודעות לעשות חיים בלי לפחד!"
וואוהו. זה אבא זה!!!
ואת...אין עלייך!
אולי הזיה אבל כל כך מציאותית.
:-)
אני לא מבין מה העיניין הגדול. אם לא בא לך אז תנהמי עליו או שתפני אליו את הראש במקום את האחוריים. אלו התגובות שאני מקבל בדרך כלל
אם היו לי הורים כאלו......
הייתי אומרת שהם חושבים על שלושה דברים לפחות
הדבר השלישי .. זה למחרת אם הזיון ההיה מספיק טוב
אז .. "מתי שוב נפגשים לאיזה קפה מאמי?"
אוחחח ועל אבנר - איש והסמרטוט ... חושבת שצריך
לפתוח סדנה בללמד איך להפריד חשבון בנק.. ככה
תעזרי לאלפי אבנרים מתוסכלים .. ותעשי בוחטה של
כסף!!!!!!
10...9...8....7...6....5....4....3.....2...1...
"מה זאת אומרת 'המשכתי רק עוד קצת'!!!!"
ענק!