כמילות השיר המוכר של הבגלס וכפי שהוידאו הרג את כוכב הרדיו, כך שורה ארוכה של המצאות טכנולוגיות מהגלגל,מכונת הדפוס, דרך הרכבת ועד הוידאו והאינטרנט כמובן, הביאו למהפכות של ממש בחיינו. המהפכות הללו מעצם הגדרתן השפיעו על כל תחומי חיינו ובתוכם גם שוק העבודה, בו חוו אנשים רבים הצלחות כלכליות כבירות ולעומתם מיליונים שאבדו את מקור לחמם, כתוצאה מאותה חדשנות והתפתחות בחיי המין האנושי. 

 אחת החשובות שבאותן התפתחויות היתה הולדת הקולנוע ומותו של הראינוע, קרי סוף עידן הסרט האילם. בעקבות שילובו של הקול בתוך תעשיית הראינוע ויצירתו של הקולנוע ( הסרט המדבר הראשון, "זמר הג'אז" עלה על האקרנים ב1927 ופרט לכמה מוהיקנים אחרונים כצ'ארלי צ'אפלין הביא למותו המיידי של הסרט האילם) השתנתה באופן דרמטי גם צורת המשחק שהיתה עד אז תיאטרלית הרבה יותר וכללה הבעות פנים ותנועות שנראות היום כמוגזמות עד מגוחכות. במקביל עלתה חשיבותו של הקול ושחקנים רבים ומצליחים שלא נחנו בקול ערב או לא הצליחו להסתגל למדיום החדש אבדו למעשה את הקריירות שלהם. 

 בדיוק בשינוי הזה, במהפכה הזו שהתרחשה בהוליווד בסוף שנות העשרים עוסקת אחת הקלאסיקות הגדולות של כל הזמנים, "שיר אשיר בגשם". עלילת הסרט בקצרה עוסקת בצמד כוכבי ראינוע, דון לוקווד (ג'ין קלי) ולילה למונט (ג'ין האגן) נערצים ואהובים על ידי הקהל, שלטובת יחסי הציבור גם מדמים כאילו יש ביניהם רומן.  אך אז מגיע השינוי הגדול והראינוע הופך לקולנוע. בעלי הסטודיו נתקפים אימה משום שלכוכבת הגדולה שלהם, לילה למונט, יש קול מחריד וצווחני עד אימה והיא אינה מסוגלת לשיר. חששם הוא כי הקריירה שלה תתרסק ואיתה גם הרווחים העצומים שלהם. בכדי להציל את הקריירה ואת הרווחים הם שוכרים שחקנית צעירה ואלמונית, העונה לשם קתי סלדן (דבי ריינולדס) בכדי שתדבב את הכוכבת הגדולה ובזמן שהראשונה עומדת ומופיעה מול הקהל מי שאנו באמת שומעים את קולה היא קתי. 

 למרבה ההפתעה, או שלא דון מתאהב דווקא בקתי ואת השיר הנפלא מתוך הסרט הקרוי גם הוא "שיר אשיר בגשם" הוא שר לאחר שקתי נענית סוף סוף לחיזוריו.

 http://www.youtube.com/watch?v=rmCpOKtN8ME

 מעניין לציין כי "הסרט אשיר בגשם" מסמל באופן אירוני גם את סוף הקריירה של ג'ין קלי, בדיוק מאותה הסיבה, בשל שינויים שהביא איתו הזמן. למרות שבדיעבד הפך הסרט לקלאסיקה ולמרות שעוד בזמנו הללו ושבחו אותו המבקרים, הסרט שעלה על האקרנים בשנת 1952, לא זכה להצלחה בקרב הקהל הרחב באותה השנה ולמעשה לא כיסה אפילו את עלויות הפקתו. הסרט שמדבר על כוכבים שמאבדים את פרנסתם בשל זמנים שמשתנים, מסמל את מותו של אחד הז'אנרים המליחים ביותר בתולדות הקולנוע, של מחזות הזמר. בשנות החמישים הלך ודעך זוהרו של ז'אנר זה ואיתו גם הקריירה המפוארת של אחד הסמלים הגדולים ביותר של הז'אנר והתקופה – ג'ין קלי.