אני מביטה בצער בהוריו של גלעד שליט ולא מצליחה להתגבר על המחשבה שהצעדים שנעשו עד עכשיו ושנעשים כרגעת טובים אבל לא מספיקים בכדי להביא אותו הבייתה. הנושא לא נותן לי מנוחה כי אני מבינה שבמשוואה הזאת יש שני גורמים עיקריים שמשפחת שליט נמחצת ביניהם. האחד הוא ממשלת ישראל והשני הוא החמאס. משפחת שליט בוחרת להפעיל לחץ על ממשלת ישראל באמונה שמשם תבוא הישועה ובנם ישוב הבייתה ואני גורסת כי החמאס אינו חסין בפני ביקורת עולמית וכי אם יווצר מצב של לחץ בינלאומי אמיתי עליהם ישוחרר גלעד שליט גם במחיר נמוך מכפי שביקשו עד כה. לכן, כאזרח צרפתי, עושה נכון נועם שליט שנוסע לדבר עם סרקוזי, אבל אני במקומו הייתי מפעילה יותר לחץ גם על גורמים נוספים כמו באן קי מון מהאום, ארגוני זכויות אדם, זוכי פרס נובל לשלום וארגון הפגנות המוניות בעולם במקביל להפגנה בישראל. רק התודעה הציבורית שתציג את גלעד שליט כקורבן ולא כחייל תוקף או לחילופין כסחורה במשא ומתן תביא לדעתי לשחרורו. כל מה שאני כותבת נכתב מתוך הרהורי ליבי ולא מתוך ידיעה מה קורה בחדרי המו"מ אבל נראה לי כי ישראל כבר נמצאת "עם הגב לקיר" בכל הנוגע למה שהיא מסוגלת ומוכנה לתת במו"מ הזה ולכן יש לעשות הכל כדי להביא את הצד השני למצב של הסכמה לתנאים שישראל כן יכולה ומוכנה לעמוד בהם. |