מה זה סוף? מי הוא אותו אחד שמחליט שעכשיו הגיע הקץ וזה הזמן להפסיק חיים שלמים?. לפעמים זה מגיע בבת אחת, הפתעה גמורה ולפעמים זה תהליך ארוך כואב ומייגע. מישהו פעם אמר שחיים רק פעם אחת, חשוב לחיות את הרגע. הוא צדק. אנחנו לא יודעים מה יוליד המחר ואין גרועה מתחושת ההחמצה. כדאי להיות גאים במעשים שלנו ובהתנהלות שהובילה אליהם. לקבל דברים באהבה עד כמה שאפשר. כן, גם את האכזבות. אם נדמה לנו שקצת קשה אז זה הזמן לעטות חיוך על פנינו. בהתחלה הוא מזויף אבל כשהוא מתרגל למקום החדש שלו, הוא הופך לאמיתי ביותר. קורה שאנחנו עומדים בפני דילמה, לא יודעים במה בדיוק לבחור וגם לא בטוחים אם בחרנו בדבר הנכון בכלל. ברגע שזה מצליח אז הכל בסדר, אבל אם זה לא מצליח אז מתחיל מסע ייסורים קטן. חוסר השלמה ותסכול נוראי יותר או פחות, הוא שם. באותה נקודה שבא אותו אחד מחוייך ואומר לנו, בלי להניד עפעף, ש"יהיה בסדר" אנחנו מתקשים להאמין. מעדיפים להמשיך בגל המרמור הנעים. לכעוס על אותו חוצפן שהכל טוב לו בחיים, שאומר שיהיה בסדר- מאיפה הוא יודע בכלל??. או להמשיך ולהצטער על הבחירות השגויות שעשינו מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו ועד היום. זה בסדר. זה לגיטימי. כשמגיע סוף אז אנחנו מתנערים. מזיזים את הראש מצד לצד ונוחתים למציאות. זהו, צריך להתפכח – לטוב או לרע צריך להחליט מה עושים ולהתמודד.
ברגע שאנחנו הכי לא מוכנים הוא מגיע. גם אם נראה לנו שהתכוננו, התמודדנו ואולי אפילו ייחלנו לו הוא מופיע. אז לפעמים זה סוף של תקופה, סוף של סטטוס או סוף של חיים שלמים. אבל זה חלק מהעניין. לפעמים זה שמח ולפעמים זה עצוב, אבל תמיד סוף הוא התחלה חדשה. |