צטט: אילנית (-* 2010-06-28 00:08:17

עידוד - TO ENCOURAGE - להפיח אומץ !!!

עידוד כדרך חיים - TO ENCOURAGE - להפיח אומץ !!!

עידוד הוא חיזוק רוחו של אדם לעשות ולבצע דבר מה, תוך חיזוק האמונה של האדם בעצמו, בכוחותיו וביכולתו.
לטעת בו אומץ, אמונה ואפטימיות לקבל את עצמו בלי פחד או חשש מפני זילזול או השפלה.

 

איך נדע מהו עידוד ?
במבחן התוצאה ! כלומר תגובה שלנו תקבע כמעודדת או כלא מעודדת על פי האופן שבו תתקבל אצל האחר.

אם התגובה שלנו הביאה להגברת האמונה של אדם אחר בכוחותיו והעלתה את הערך העצמי שלו בעיני עצמו משמע שזו תגובה מעודדת.

איך נלמד לעודד ?

בראש ובראשונה יש לגלות אמפתיה למצב שבו האדם האחר נמצא, ההבנה שיש רגש גם אם אנחנו לא יכולים לחוות אותו וההכרה בו היא משמעותית, רצוי שאנו נבין ונבטא אותו במילים, חשוב לתת תוקף לחוויה שהאחר עובר, אח"כ נוכל לתת אופציה למציאת פיתרון שהאדם יביא מעצמו , מיתוך המסוגלות שלו. 
 

החלק הלא מעודד )-*

חוסר עידוד זו בעיה תרבותית שכיחה למדי, רובנו לא חווינו מספיק עידוד בחיינו וגם היום אנחנו לא חווים אותו בכמות הנדרשת, התוצאה היא שאננו יודעים לעודד ואיננו מודעים מספיק לחשיבותו, ההיפך מלעודד זה לייאש, כבר בראשית חיינו אנו גדלים ברצף של חויות מייאשות בבית, בגן, בביה"ס, נסיונות לא מוצלחים או שגיעות זוכות לביקורת, אט אט אנו מאבדים את אומץ ליבנו, לומדים לחשוש, לפחד, החוויות הללו מעצבות את סגנון חיינו, ברצף חוויות שדרכן לא פעם אנו קובעים את מטרות חיינו שמשפיעות על הבחירות שלנו כבוגרים.

ולכן כאשר אנו נדרשים כבוגרים "להוכיח" עצמנו ביום יום, להראות שאנו יודעים לעמוד במשימות החיים, בעבודה, בחברה ובמשפחה, להתנסות בדברים חדשים, לקחת סיכונים מחושבים, אנחנו לא פעם טעונים ברגשי נחיתות, למדנו מיתוך תנאים צרים לשאוף לשלמות, לשאוף תמיד ל- 100% ורק אז לחוש ערך והערכה...והרי אנחנו יודעים שאיננו מושלמים ומכאן אנחנו יוצאים לא פעם בתחושה של תיסכול.


עידוד הוא אומנות !                                                                                                      

אומנות העידוד תתבטא ביכולת לחדד את הרגישות שלי, כדי להבין את מי שיושב מולי ומה הוא צריך, לפעמים העידוד מתבטא בלא לומר כלום, אלא פשוט להקשיב או לחבק. הדרך היחידה לבדוק אם עודדתי או לא, תלויה באדם שיושב מולי, מכיוון שאנו אנשים בעלי עולות סובייקטיביים, מה שייחשב כמעודד לאדם אחד לא בהכרח יעודד אדם אחר, העידוד הוא אומנות היחס האישי.

 

את מי חשוב לעודד ?

עידוד נועד בראש ובראשונה למי שנכשל, אך בפועל, בדרך כלל מעודדים את מי שמצליח, נותנים לו חיזוק חיובי. לאנשים יש נטייה לטעות לייחס ולחשוב שדברי שבח הם דברי עידוד. דברי שבח ניתנים על הישגים גבוהים והצלחה, לעומת זאת, אנו זקוקים לעידוד דווקא כאשר איננו מצליחים. מכאן שאחד המחדלים החמורים הוא שלקחנו ושללנו את העידוד מאלו שממש זקוקים לו, מהנכשלים, המיואשים והפסימיים, והענקנו אותו למצטיינים, למצליחנים ולאופטימיים, כלומר לאלה שפחות זקוקים לו.

 

ובנימה אופטימית זו אני מזמינה אתכם לעודד את האנשים הסובבים אתכם בכל יום ... את האישה או את הבעל, את הילדים בכל גיל, את הבוס או העובדים, את השותף ואת החברים, את כל האנשים להם אתם משלמים (הספר, המוסכניק או הפקידה בבנק) את האנשים שמשלמים לכם, לקוחות, מטופלים או אחרים...ויותר מכולם, תנו עידוד לעצמכם. שהרי מגיע לנו לא ?!

אילנית נוימן .