
התשובה לשאלה הנ"ל מסתתרת במקרה מעט קיצוני אך לצערי אינו נדיר של ילדה עם אילמות סלקטיבית שבטיפולי. תיאור המקרה יבהיר את חשיבות הנושא לכלל ההורים ומאפשר לי לתת פתרונות מעשיים שניתן לממש כבר בחופש הקרוב. אילמות סלקטיבית היא תופעת חרדה קשה יחסית הבאה לידי ביטוי עם חלק מהאנשים, בדרך כלל עם אנשים המייצגים סמכות – תלוי בחומרה. ילדה זו לא מדברת כבר כמה שנים עם הילדים בגן, עם הצוות ולא הולכת לבקר חברים אחרי הצהריים.היא מדברת עם ההורים, בבית מעט מאוד. יש לציין שאמה עובדת באחד ממקצועות הבריאות הסטריליים למחצה, והיא שומרת על ניקיון כמעט סטרילי בבית.בטיפול התחלתי עם האם: הדרכתי אותה להתחיל לשחק עם הילדה בזמן רחיצת הכלים או האמבטיה – להתייחס לכלים כאל צעצועים, משחק שבו אפשר גם
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנכד שלי כמעט בן שלוש, רואה בניקיון את המשחק הכי כייפי שיש!! אני מחזיקה בבית שפריצר עבורו והוא יודע שזה חומר ניקוי ממים כי בחומרים האחרים אסור לגעת והם מזיקים. אם אני נותנת לו לשחק בשואב אבק... בכלל זה יום מאושר. לפעמים הוא רוצה שננקה את הבית ומעסיק אותי כאילו אני עובדת אצלו.
לדעתי כל האהבה הזו לניקיון היא משום שהוא ראה שמנקים כל היום בבית והוא מנסה לחכות את אמא, סבתא...
כיום אנחנו משתדלים שלא לנקות בנוכחותו ולהעסיק אותו בדברים אחרים כדי שיצא מזה.
יפה, דיון חשוב מאד! לעיתים דוקא הלכלוך הוא חלק בלתי נפרד מהחווייה המהנה, מחדוות העשייה, זוהי ההתנסות בחיים האמיתיים. ילד שצובע בגואש דף ענק או יוצר עוגות בוץ בשלולית מים, ניתן לדמיין כמה הנאה הוא מפיק מהלכלוך, מההתמרחות הזו. כיף אמיתי. דוקא עכשיו עם פרוץ החופש הגדול, כדאי לתכננן חוויות כאלה עבור הילדים.
תודה לך ::):)
ובכייף !!!!
רק קראתי את הכותרת, וכבר קיבלת כוכב.
בסדנאות שלי אני מדברת על זה ומקפידה ליצור שינויים אצל אנשים כאלה.
תודה:)