בהתחלה התחילו פורומים בפורטלים שונים שבהם התנהלו דיונים סוערים על סוגיות מרכזיות בחיי המתגרשים הטריים. עיצות על ההתמודדות עם הלבד, איך להסתדר עם הילדים, עם השינויים בהכנסה, עם השינויים הרגשיים, ואיך להתחיל שוב לצאת לדייטים עפו לכל עבר וזכו לתגובות מרובות או להתעלמות מוחלטת. הסוכרייה הייתה יציאה מהוירטואליות אחת לשבועיים למסיבה סוערת עם חברי הפורום. אך כרגיל, כל קבוצה היא מיקרו קוסמוס של החברה בכללותה, ולא אחרו לבוא גם העקיצות המרנינות ומאבקי הכוח והאגו כמו בכל חבורת חיות ממוצעת בטבע...

במשך הזמן, ככל שמספר "הלקוחות "גדל בהתמדה עיקשת, כך גם ההצעות המפתות שמציעים לפלח שוק זה: החל מתת-קבוצות, קומונות, וקליקות למינהן, שהציעו בעיקר מפגשים ביתיים, לאחר שעייפו מלרקוד במועדונים כמו בני 17, עד לטיולים לפנויים-פנויות, ליינים מיוחדים של מסיבות לחתך גילאים בוגר יותר, סדנאות, פעילויות עם הילדים ועוד.

אני באופן אישי, מברכת שוב ושוב על היוזמות הללו כי יש בהם המון טעם וצורך.. אנשים בוגרים בני שלושים, ארבעים ואף יותר, כשהם יוצאים " לשוק החופשי", לא תמיד מוצאים הזדמנויות להכיר אנשים חדשים פנים מול פנים. יש גם חשש בלהפגש אחד על אחד ולמכור את עצמם שוב, במובן מסויים. במפגשים חברתיים, החשש הזה מתפוגג ואנשים מביאים את עצמם לידי ביטוי באופן אחר ורגוע.

ויש גם את סגנון החיים השונה של משפחות חד-הוריות, לעומת משפחות"רגילות", כשמתכננים פעילות צריך להתחשב האם זו השבת של אבא או אמא. עם זה שבת של אבא, הוא ירצה לכייף איתם עד הסוף כי בדרך כלל הוא לא רואה אותם כל יום והוא רוצה לפצות. עם זה שבת של אמא, צריך לתכנן גם פינוק לאמהות ומשהו יותר סולידי בגלל הסיבה ההפוכה לזו שהוזכרה...  

הפייסבוק החדש והטוב, הביא למהפיכה של ממש בתחום הזה. אני למשל מוצפת בהודעות על ליינים על מסיבות "עם אנשים איכותיים בגילאי שלושים ומעלה". לא משנה, שכשאני מגיעה עם חברותיי הנאמנות, אנחנו מגלות אחרי סקירה מהירה, שישנם צעירים בני שלושים מינוס מזילי ריר למראה נשים בשלות שבאות להנות, או גברים בשלים, קצת יותר מידי, שאני תמיד תוהה מה הנכדים שלהם יגידו אם יראו אותם מפזזים במועדון כך...ובקשר לאיכות, זה עניין של יחסיות, כנראה. 

מזמינה את כולם לנסות את זה, ללמוד להנות מהשפע, בכל תחום בחיים כי הגיע הזמן לעשות.