ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
מימין פיל משמאל פילה (במלעיל) היום נפרדתי מהפילים שלי. נסעתי לספארי להגיד להם שלום ושלא ידאגו כי אני חוזרת בשבוע הבא. הם רגילים שאני באה בשני ורביעי וכל מוצ"ש. רגישים שכאלה, נבונים. אהובים. הם גדלו אצלי בבית, כמו ילדים. קוראים להם פיל ופילה. אני קוראת להם במלעיל, יש מי שקורא להם במלרע . פעם כתבתי עליהם, זה היה אחרי שנאלצתי להעביר אותם לספארי. הם היו גורים קטנים ומתוקים ואני הייתי האמא המחליפה שהושכרה. הינקתי אותם בבקבוק, האכלתי אותם בסלט פירות ובירקות, הברשתי את פרוותם, לקחתי אותם לווטרינר, קינחתי את אפם כשהתעטשו, כיסיתי אותם ביריעה חמה בלילה, הנחתי כריות ספוג באוזניהם לעיצוב המראה התפוח (עד היום הן נאות) , סלסלתי את זנבם ברולים –מדרגות מדרגות(עד היום הוא מפואר כיאות). פיל ופילה (במלעיל) היו מכירים לי תודה בנשיפה או בצווחה חדה. לימים כשזו הפכה לתרועה, התחילו השכנים להתלונן. גם ככה הייתה אפס סבלנות מצדם בזמן שירדנו בחדר המדרגות (רק פעם ביום) כדי לשחק בגן הציבורי ברחוב הגת הקרוב. בקיטוּר נמרץ, או בקיצור מאולץ, התקופה היפה הזו הסתיימה כשהגיעו מהעירייה ואמרו לי שהשכנים מתלוננים על הרעש. ניסיתי לדחות את רוע הגזרה, נסעתי לבית המרקחת וקניתי ארגז של אטמי אוזניים משובחים. עברתי ברחוב וחילקתי בכל תיבות הדואר של הדיירים בצירוף מכתב אישי. זה לא עזר והתלונות הלכו וגברו. וכך הגענו לאותו בוקר עצוב בו הגיעו שלושה פקחים נחמדים דווקא, ובידיהם צו, שלא הותיר בידי ברירה. הלבשתי אותם יפה, עם בגדי חג וכובע רחב שוליים, הכנתי סנדביצ'ים כמו שהם אוהבים − בכיכר אחת גבינת עמק לפילה, ובכיכר השנייה גבינת שמנת לפיל. לקחתי אתי מיכל של מי עדן על מנשא גלגלים, ויצאנו לדרך . רחוב קריניצי שקט בשעות הבוקר, אבל ברחוב בן גוריון יש תמיד תנועה סואנת. כולם עצרו והתבוננו בנו צועדים על המדרכה הצרה, והחיילים מהשלישות מחאו לנו כפיים. המסוק של המשטרה חג מעלינו בשמיים. בתוך דקות הגיעו ניידות שידור מהרדיו ומהטלוויזיה ואני זכיתי לרגעים ספורים בתהילת עולם. אני בטוחה שחלק מכם זוכרים זאת ומי ששכח את האירוע בטח מתפלא על השיכחון. אחר כך פגשנו את מנהל הספארי איש מבוגר בשם יוד-בית שקיבל את פנינו בשמחה רבה. אני בכיתי באותו בוקר. הייתי מאוד עצובה. מאז אני הןלכת שלוש פעמים בשבוע לבקר אותם וסוחבת בתרמיל הגב שלי גזרים, תפוחי עץ וגבינות.
---------------------------------
מחר אני נוסעת ואיעדר למשך שבוע, אני יודעת שיהיה להם קשה בלעדי, אני יודעת כמה יהיה קשה לי. אם מישהו מכם/ן מגיע לספארי בימים הקרובים, אני מבקשת לגשת אל חצר הפילים, לדבר אתם במקומי, לעדכן אותם על צעדת גלעד ועל אביבה ונועם ,זה לא דומה בכלל, אבל גם הם לבד. ------------------------------------------- כל הזכויות שמורות לניצה צמרת - עת לפילול
----תוספת מחודקת שלא אני כתבתי. אבל שווה העתקה וקריאה ----- איך קוראים לפיל שרוחץ אנשים זקנים - פיליפינית |
עט להשכיר ניצה צמרת
בתגובה על משולם ריקליס כאופציה < ניצה צמרת לא מצטערת
נכסף ניהול נכסים
בתגובה על ועד הבית השתגע
ריקה
בתגובה על אבא שלי בן 105 < ניצה צמרת מתחשבנת
shulamit
בתגובה על דואר אקספרס לאלסקה < ניצה צמרת מפשירה
עט להשכיר ניצה צמרת
בתגובה על "כי האדם עץ השדה" - סיפור אמיתי < ניצה צמרת
עט להשכיר ניצה צמרת
בתגובה על מצא את ההבדלים < ניצה צמרת - ספתא מכוּרה
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (57)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
!!!!!!!!!!!!!!!!!
ידעתי שתזכור. לפחות אדם אחד נוסף עלי זוכר.
תודה אילן
אני מגלה לאט-לאט שיש לנו כמה אהבות משותפות.
הפעם לקחתי מזוודונת. אפילו החדק לא היה יכול להתכווץ לתוכה.
(:-
אני מבינה שקשה להכיל מחשבות על הצלת חייל אחד מול שחרור של רוצחים. אולי אכתוב זאת אחרת: קשה להכיל מחשבות על הפקרת חייל אחד בגלל המחיר הנדרש.
עובד היקר,
השבת ראיתי בנשיונאל ג'אוגראפיק סרט טבע על לוויתנים קטלנים שחורים שתוקפים את הלוויתנים האפורים ובמיוחד את גורי האפורים. ראיתי את ההגנה שסיפקה אימא לוויתן לגור שלה ועל המלחמה שניהלה מול עדר שלם של קטלנים. לבי נקרע. זה הטבע בהתגלמותו הפראית החייתית. ילדה אחת שהייתה בספינה וצפתה עם שאר האנשים במחזה האימים, אמרה, הרגשתי כאילו הגור זה אני והלוויתנית האפורה זו אימי המגנה עלי.
אני מבינה אותך.
תודה
אפרת זה מקסים. הם מתוקים באנימציה כמו בחיים.
איזה חמוד אתה.
תודה
בגללך הכנסתי ציטוטי פילים.... בטח מצחיק . אבל אותי מעניין איפה שמעת על כך? עד אמסטרדם הגיעה השמועה?
אם במקרה? אז ? נו? עברת?
הייתי שם היום , לא סיפרו לי שביקרת (:-
יש בגודל העצום שלהם משהו מכמיר לב. אני מתבוננת בפלא ההולך על ארבע ונושא את נפחו העצום בהליכה או בריצה, בעמידה או ברביצה. תמיד אמצא בתנוחה משהו מעניין להתעמק בו ולחבב אותם יותר.
תודה על הברכות לדרך צלחה, הנה שבתי ואני מאוד מרוגשת מהנסיעה הזו.
גם אם לא הכול יעבור בטוב במיידי, זה יסתדר בהמשך ואחרי שבועיים כבר אף אחד לא יזכור מה היה כאן קודם. אל דאגה. אם אין סבלנות את יודעת שהקושי גדול יותר.
וגם אני שולחת חיבוק ונשיקות.
להתראות
היי עמי,
תודה רבה.
דליה?
איזו הפתעה נעימה. אני שמחה שאת פה ויותר מכל, שאת מבינה.
משימה מאוד חשובה עאלק (:-
הנה הצעדה לכבודו של גלעד הסתיימה. התפילה שלך, היא התפילה שלי.
האתר זר ומנוכר גם לי.
שאלה יהיו הבעיות שלנו, עם בעיות כאלה נסתדר גם את וגם אני. ואני שולחת חיבוק גם אם זה מרחוק.
היה באמת כיף. מחר שישי אני קופצת לספארי. את באה אתי?
דארלינג, רק חזרתי והאתר הפתיע גם אותי. ואל תדאגי בעניין הכוכב, רשמתי לפני שרצית ולא הצלחת. (:-
בממלכת הפילים יש קוסמטיקאית אחת שעושה פילינג מצויין.........
ברוך הבא. מוטב להאניש ולא להעניש. נכון?
ניצה, שוב את נוסעת? ומה אתי? מי יבקר אותי?)-: רק לפילים את דואגת.. אז אם משהו עובר לידי.. בקשי שיחבק אותי. אז ככה. זר לי השידרוג של האתר, והוא לא מרשה לי לככב אותך, זה מה שמטריד אותי. ולנועם ואביבה שליט. תפילתי.
המחיר של החזרת הפילון הביתה תמורת 400 תנים וצבועים הכלואים בספארי, כדאי, אבל מעלה ספק אחד או שניים.
בשבילך באהבה ממני
http://www.youtube.com/watch?v=u3Jiyl_RwAc&feature=related
ו-נסיעה טובה
פוסט על אהבה ,
בלי פיל-פולי לשון ...
אכן לא קלטתי בקריאה הראשונה מי הם נעם ואביבה, אולי כי חשבתי בשיא התמימות שאלה שמות הפילים
אכן הסמליות ברורה ואני פיספסתי. אבל זה לגמריי ברור. השעה והעייפות הם שלי. ואת יודעת
הייתי שולחת להם את הסיפור הזה.ממש מתבקש.
האנלוגיה נפלאה
זה כה יפה איך שאת נוטלת חלק במסעות חיים
גם של פילים.
את אכפתית להדהים.
יש הרבה חוכמה בהקשרים למילה פיל, אבל נעזוב פילולגיה העיקר שהסיפור עם סקס אפיל.גם אני ראיתי את הסרט הזה, אבל בלי קשר לעצב, נפשי קשורה בנפשם של פילים בכלל ובפרט לאלה שלי.
תודה על ההתייחסות והאזכור, אני חושבת שאם חיפשת סימליות, היא נמצאת כאן, בשורות האחרונות. משהו שאולי לא הדגשתי בכוונה, אבל כתבתי בכוונה.
כשמערבים מקום וזמן בכרונולוגיה הסיפורית, יש באמת תחושה של קרבה ואינטימיות עם ואל הכתוב.
התודה לך לאה
נשמעלך מופרך?
אני בטוחה שלא.
והעיקר שאהבת.
וכמוני התעצבת.
כל מה שאת חושבת שלא קורה במציאות, קורה ומתרחש יומיום לידך ממש קרוב. אולי את לא מבחינה, אבל זו עובדה.
מגיע לך מזל טוב ויש לך יומולדת, אני חושבת שבשנה הבאה תשמעי אפילו על דברים יותר מפתיעים שאני אעלה בכתובים. ועד אז, אל תהיי קטנת אמונה, מה אכפת לך להאמין.
אני נוסעת לכרתים ואחזור בעוד מספר ימים. הפילפלים שלי (הפילים לא חלקת הפלפל באדנית) נשארים לבד. אם את מגיעה למרכז, את יודעת להגיע לספארי?
להתפעל מהיחס שלך לפילים
את ממש יודעת להפעיל פילים!
האמת שהפילים מקסימים אותי
אומנם הפיל נראה חיה דינוזאורית
מבחינת הגודל והסרבול.
אבל פני הפיל אנושיות ומדהימות
ראיתי סרט על השמורה של הפילונים
שהתיתמו בגלל אכזריותם של ציידי השנה
וזה עורר בי בכי בעיקר סיפור על.פילון
שמת כי נולד קטן מידי ולא יכול היה לינוק מאימו
ואפשר היה לראות את האבל שהפילה היתה
שרויה בו,כשהיא חגה סביבו שעות.
ממש קורע לב.
סיפרת סיפור מיוחד על חיה יחודית
והטיפול שהשקעת כמו בתינוקות.
וחיפשתי סימליות,אולי פספסתי?
ניצה, חביב ומשעשע. :-) בגינת הגת שיחקו בנותי לפני כארבעים שנה, כאשר התגוררנו עדיין בסביבה. והכל כל כך קרוב מוכר ומרגש ועם זאת כל כך חריג וזר.
תודה ו*
לאה
מה זה? אני עדיין מנסה לעכל:)
אהבתי כל רגע פילי
וכל דקה פילה (במלעיל)
והתעצבתי לקראת הסוף. החזיר אותי באחת למציאות העגומה.
שלום ניצה
אני המומה. דבר כזה עוד לא שמעתי. אני קוראת, מדמיינת את הפילונים וחוזרת ומזכירה לעצמי שבמציאות לא מסלסלים את הזנב לפילים וגם לא מטפיחים להם אתהאזניים ובכל זאת אני רואה אותם בעיני רוחי . התמונה חיה וקמה לנגדי, כולל המסוק המשטרתי והכובעים.
סיפור מקסים.אתי מעניין לאן את נוסעת ומה נכון מכל זה. בכל אופן נסיעה טובה. חזרי אלינו בכף.
כל טוב
שולמית