כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (21)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      21/7/10 06:51:

    צטט: שרית עוקד 2010-07-20 16:00:49

    שושי,
    אין ספק שכל שר מפרסם את הפרסום שמתאים לו, את הכותרות המתאימות לא (הרי ממילא אף אחד לא קורא את המספרים הקטנים)
    אז אם כל כך טוב, למה כל כך גרוע.

     

    כל כך גרוע כי המטרה הנוכחית מסיטה מהעיקר....

    תודה שרית,

    ראי את הפוסט הבא, ציטטתי אותך.

      21/7/10 06:50:

    צטט: רויטל ברזילי 2010-07-12 06:32:58

    בהצלחה לכולם עם הבגרויות באמת:)
    והצלחתך נמדדת לא רק בזה :)

     

    בינתיים עד שהגבתי הבגרויות כבר עברו,

    אבל אין ספק שההצלחה נמדדת לא רק בבגרות.

    תודה.

      21/7/10 06:49:

    צטט: אצילית1 2010-07-20 13:07:36

    שושי
    את מעלה בעיה מוכרת וכאובה,:" התלמידים נכשלו כל השנה אבל הצליחו בבגרות".השאלה היא למה צריך להגיע למצב זה? האם כולם יכולים להגיע לבגרות? האם תעודת הבגרות מוכיחה דבר מה?
    האם כולם צריכים ללמוד באוניברסיטה? ברור שלא!
    אם כך , מדוע לא לטפח כישורים אחרים שאותם תלמידים מסוגלים להגיע לזה בהצלחה רבה.
    הרי עולמנו מורכב גם מעובדים יצרניים , לא כולם מהנדסים.
    מה דעתך?

     

    אצילית,

    אני ממש מסכימה עם כל מילה שלך,

    אני חושבת שתעודת בגרות זה לא חזות הכל,

    אני גם חושבת שלא כולם צריכים ללמוד באוניברסיטה,

    אבל כן צריך לתת לכולם אלטרנטיבה ראויה שבה יתפרנסו בכבוד -

    שיהיו בעלי כישורי חיים כדי שיהיו 'בני אדם'.

      21/7/10 06:47:

    צטט: גיל גרטל 2010-07-07 23:44:55

    את כמובן צודקת - ממצאי המדידות הם כחומר ביד היוצר, לא יותר. וברשותך מבקש להדגיש: 56% מבני השנתון הוצאו ממעגל ההשכלה. בהתאם יהיו המשרות שיחכו להם בשוק העבודה, בהתאם יהיה מצבם הסוציו-אקונומי כשיתבגרו, ובהתאם יהיה הסיכוי להצלחה בלימודים גם של ילדיהם. אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה, ומשרד החינוך שבע רצון!?

     

    תודה גיל על ההדגשה,

    כן משרד החינוך שבע רצון ,איך לא? הראו בתצוגה עלייה בגרף...

     זה שהעלייה לא משמעותית זה נבלע.

      21/7/10 06:43:

    צטט: רונית שרוני 2010-07-07 22:24:14

    לא ברור לי למה אי אפשר לככב אני איתך. אני ממש לא רואה זיק בעינים, להיפך. אבל אני יכולה לספר לך שהבת שלי בכיתה א' ממש אוהבת סליחה, מעריצה, את המורה שלה. זה מנחם קצת?

     

    לרונית,

    זה בדיוק מה שצריך לקרות כדי שתהיה למידה טובה.

     כן , זה בהחלט מנחם, אם ילדה מעריצה את המורה שלה, היא תלמד ברצון רב יותר ואת זה אי אפשר למדוד.

      20/7/10 16:00:
    שושי,
    אין ספק שכל שר מפרסם את הפרסום שמתאים לו, את הכותרות המתאימות לא (הרי ממילא אף אחד לא קורא את המספרים הקטנים)
    אז אם כל כך טוב, למה כל כך גרוע.
      20/7/10 13:07:
    שושי
    את מעלה בעיה מוכרת וכאובה,:" התלמידים נכשלו כל השנה אבל הצליחו בבגרות".השאלה היא למה צריך להגיע למצב זה? האם כולם יכולים להגיע לבגרות? האם תעודת הבגרות מוכיחה דבר מה?
    האם כולם צריכים ללמוד באוניברסיטה? ברור שלא!
    אם כך , מדוע לא לטפח כישורים אחרים שאותם תלמידים מסוגלים להגיע לזה בהצלחה רבה.
    הרי עולמנו מורכב גם מעובדים יצרניים , לא כולם מהנדסים.
    מה דעתך?
      12/7/10 06:32:
    בהצלחה לכולם עם הבגרויות באמת:)
    והצלחתך נמדדת לא רק בזה :)
      7/7/10 23:44:
    את כמובן צודקת - ממצאי המדידות הם כחומר ביד היוצר, לא יותר. וברשותך מבקש להדגיש: 56% מבני השנתון הוצאו ממעגל ההשכלה. בהתאם יהיו המשרות שיחכו להם בשוק העבודה, בהתאם יהיה מצבם הסוציו-אקונומי כשיתבגרו, ובהתאם יהיה הסיכוי להצלחה בלימודים גם של ילדיהם. אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה, ומשרד החינוך שבע רצון!?
      7/7/10 22:24:
    לא ברור לי למה אי אפשר לככב אני איתך. אני ממש לא רואה זיק בעינים, להיפך. אבל אני יכולה לספר לך שהבת שלי בכיתה א' ממש אוהבת סליחה, מעריצה, את המורה שלה. זה מנחם קצת?
      3/7/10 20:58:

    צטט: המספרית 2010-07-03 15:55:09

    אם היה לי אי פעם זיק בעיניים, הרי הוא אבד לנצח מרוב חילופי תוכניות גרנדיוזיות של משרד החינוך, תוכניות העולות ויורדות בהנף שרביט של שר חינוך חדש. כמה פעמים עוד נצטרך להגיד שמשהו רקוב בממלכת דנמרק?????????????

    אין כוכבים באתר העלק-משודרג פלאים....

    תסתפקי בחיבוק של הערכה?

    אלומה

     

    חיבוק שלך, אלומה, שווה מאלף כוכבים!

    שבוע טוב.

      3/7/10 15:55:

    אם היה לי אי פעם זיק בעיניים, הרי הוא אבד לנצח מרוב חילופי תוכניות גרנדיוזיות של משרד החינוך, תוכניות העולות ויורדות בהנף שרביט של שר חינוך חדש. כמה פעמים עוד נצטרך להגיד שמשהו רקוב בממלכת דנמרק?????????????

    אין כוכבים באתר העלק-משודרג פלאים....

    תסתפקי בחיבוק של הערכה?

    אלומה

      3/7/10 15:24:

    צטט: ריקוד חופשי 2010-07-02 20:47:05

    את מעלה בעיה כאובה, והיא היכולת למדוד תוצאות של חינוך. ואיך מכמתים זיק בעיניים של מורה??? או של תלמיד שמצא אוזן קשבת ומענה לבעיות אישיות ו/או חברתיות?

     

    הזיק בעיניים הוא התוצאה הכי טובה שיכולה להיות, הן של המורים והן של התלמידים!

      3/7/10 14:31:

    צטט: רחל נפרסטק 2010-07-02 18:44:48

    כוכבים אין לי כבר יומיים, אבל את יודעת שאת כוכבת שלי:)

     

    רחל רחל,

    אני אוהבת אותך גם בלי הכוכבים!

      3/7/10 08:58:

    צטט: irisoded 2010-07-02 00:53:03

    באמת תהיתי מה את מכינה לנו לקראת החופש הגדול. נתת הסבר מקיף ולא מעט נתונים לפרדוקס של הכישלון וההצלחה במערכת החינוך. מייאש.

     

    לאיריס,

    אני לא מתכוונת לייאוש, אלא לחידוד נקודת המבט, לקרוא את הנתונים נכונה, כדי שלא יסיטוי את תשומת הלב שלנו.

    כאן יש את עניין התקשורת. בדרך כלל אני מאוד מסכימה עם אור קשתי, הוא עיתונאי מצויין, הוא לא היה אמור לחדד את נקודת המבט ולא להצטרף לאמירה כי אין שינוי הוא כישלון, כאשר יש שינויים אחרים.

      3/7/10 08:55:
    לשרון אבני, אכן, לא נגעתי הפעם בנושא הנשירה, עסקתי בכך בעבר, אך מבדיקה שערכתי מתברר שהגידול נובע בין השאר מהעדר של קציני ביקור סדיר. ובהקשר לפוסט זה, הועלתה אכן הטענה כי: "הטיפול באוכלוסיות החלשות לא נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרד. הרבה יותר נחמד לדבר על ההצלחה בבחינות הבגרות", הוסיף אחד הגורמים. שלשום התגאו ראשי המשרד בעלייה של 1.7% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, שנרשמה בשנה שעברה." http://www.shahaf-f.co.il/news.asp?MainID=629
      2/7/10 20:47:
    את מעלה בעיה כאובה, והיא היכולת למדוד תוצאות של חינוך. ואיך מכמתים זיק בעיניים של מורה??? או של תלמיד שמצא אוזן קשבת ומענה לבעיות אישיות ו/או חברתיות?
      2/7/10 18:44:
    כוכבים אין לי כבר יומיים, אבל את יודעת שאת כוכבת שלי:)
      2/7/10 18:43:
    מה אומר, שושקה. עצוב. אני איתך באש ובמים.
      2/7/10 00:53:
    באמת תהיתי מה את מכינה לנו לקראת החופש הגדול. נתת הסבר מקיף ולא מעט נתונים לפרדוקס של הכישלון וההצלחה במערכת החינוך. מייאש.
      1/7/10 09:04:
    לא נגעת כמובן באחוז הנשירה שעלה, שבהכרח, ולא צריך בגרות במתמטיקה כדי לגלות, שאם יש יותר נושרים, אז נשארים יותר בעלי סיכויים לחצות את הבגרות, וגם היא, בזכות הונאה עצמית של ציוני מגן גבוהים כפי שציינת. כל עוד הבגרות תהיה "שורת הרווח" החינוך הוא כיסוי לבית חרושת לבגרות, חינוך משמעו הדברים שציינת, מניעת נשירה, הקניית ערכים, מתן ערך המסוגלות לתלמיד ולאו דווקא בצורה העיונית כי לא כולם מתאימים, לכן יש לפתוח יותר ויותר מגמות מקצועיות. ועוד נתון - וכדאי לחדד את זה באוזני כל ההורים, וגם בוגרי התיכון - רק שליש מתוך 46% שמסיימים עם תעודת בגרות (כלומר רק תלמיד אחד מתוך 7) יוכל להשתלב באחת האוניברסיטאות בארץ, כל יתר מחזיקי תעודת הבגרות יצטרכו לעשות מכינות, לשפר ציונים או להשתלב באו"פ שם אין דרישה לבגרות. הונאה עצמית, כבר אמרתי?

    תוכנית הדגל של משרד החינוך החזירה למחנכים את הזיק בעיניים!

    21 תגובות   יום חמישי, 1/7/10, 08:53

    הפרדוקס של הכישלון וההצלחה במערכת החינוך  התגלה לאחרונה במלוא עוצמתו. אין זו הפעם הראשונה שאני מעלה את השאלות העוסקות במדדי ההצלחה במערכת החינוך -  מי וכיצד קובעים מהי הצלחה, האם מטרת ההצלחה מקדשת את האמצעים ומה נחשב לכישלון ?

     

    חזרתי לנושא  בעקבות הפרסומים האחרונים אודות הצלחות וכישלונות במערכת החינוך, אז גם גיליתי את הפרדוקס:

    בעודי שקועה בהכנות לבחינת הבגרות של תלמידי (שבה נבחנת הצלחתי...) התפרסם הנתון על עליה באחוזי הזכאות לבגרות – עליה של 1.7% אשר גרמה לשביעות רצון במערכת החינוך.

    מנגד פורסם השבוע  דו"ח במשרד החינוך: תוכנית הדגל של המשרד בחטיבות הביניים נכשלה ,

     

    אחד הדברים שלמדתי הוא שצריך לפשפש במקורות, במקרה זה לבדוק את מהות ההצלחה והכישלון.

    ה"הצלחה" -

    רשימה ארוכה של יישובים הראתה עליות , מורדות ופערים גדולים בין המגזרים השונים. ניתוח רב שנתי שעשיתי על נתוני הזכאות מראה כי "לא דובים" ולא עליה. בעוד שהשנה אחוז הזכאים לבגרות הוא 46.1 הרי שחישוב פשוט מראה כי ממוצע הזכאות לבגרות של 6 השנים האחרונות הוא 46.4% עם סטיית תקן 1.56. משמע שמבחינה סטטיסטית לא היה שינוי מהותי באחוזי הזכאות לבגרות, ולמרות זאת פרסמו כל כלי התקשורת כי מדובר בהצלחה.

     

    וה"כישלון" -

    דו"ח  של הרשות הארצית למדידה והערכה המביא את  "הערכת היישום של מודל בת ים" קובע כי "התוכנית לחינוך אישי", לא שיפרה במאום את ציוני התלמידים, ומשום כך הוגדרה בפרסום ככישלון.

     

    הפרדוקס אם כך הוא שמצב של "אין שינוי" מוגדר פעם כהצלחה ופעם ככישלון. תלוי כנראה באינטרסים של המפרסם ....

     

    ל"הצלחה", יש גם מחיר כבד!

    כתבה בוואלה "התלמידים נכשלו כל השנה, אבל הצליחו בבגרות", מתארת את מה שמתרחש באורט טכניקום בגבעתיים,  עיר שבה נצפתה עליה גדולה באחוזי הזכאות : "נראה כי את העלייה אפשר לפרש במספר אופנים, נוכח העובדה שמנהלי בתי ספר עושים כל מאמץ להכניס תלמידים רבים ככל האפשר לטבלת הזכאים, גם אם הם נכשלים במבחנים במהלך השנה "....

    התהליך המתואר מביא לזילות של הלמידה השוטפת, כאשר המטרה מקדשת את האמצעים

    – בית הספר העניק ציון 70 לתלמידים שבמשך השנה נכשלו "עם זאת, בבחינת הבגרות הנתונים כבר לא שיקרו. מרבית התלמידים בקבוצה נכשלו, אולם בממוצע הקובע הם בכל זאת הצליחו לעבור את רף הנכשל ולהיחשב על פי מערכת החינוך כזכאים."

     

    וה"כישלון"?

     

    הקמת ראמ"ה – הראשות הארצית למדידה והערכה בחינוך – בעקבות דו"ח דוברת, גרמה לכך  שהמושגים 'תשומות ותפוקות' אשר נלקחו  מעולמו של הכלכלן, חדרו כמדדי הצלחה למערכת החינוך וכאשר התשומות והתפוקות נמדדות בציון, "אין שינוי" מוגדר ככישלון.

     

     אך הדו"ח מביא גם נתונים אחרים לגמרי -  

     

    הדו"ח מראה על  עלייה בשביעות הרצון של המחנכים , תחושת מעורבות שלהם בחיי התלמידים והפיכתם המחנך לדמות משמעותית בעיני התלמידים , " לא עוד המחנך כמי שמעביר שיעורי חברה ועוקב באופן כללי אחר מצב התלמידים, אלא המחנך כדמות משמעותית במעגלי חייו השונים של התלמיד - החל מהתחום הלימודי, דרך התחום הרגשי והבין-אישי, וכלה ביחסיו של התלמיד עם משפחתו ובמעשיו אחרי שעות הלימודים "  "השינוי שחל אצל המחנכים בא לידי ביטוי גם בתופעות שאינן בהכרח באות לידי ביטוי בכלי מדידה מסודרים: התלהבות, מוטיבציה ותחושת ייעוד, כפי שניסח זאת אחד המנהלים: "חזר הזיק לעיניים"

     

    כמו כן  מראה הדו"ח על ירידה בולטת בשיעור התלמידים בחטיבות הביניים המדווחים כי היו מעורבים באירועי אלימות...

     

    מאז שאנשי הייטק, כלכלנים, אנשי תעשייה וכיוצ"ב מגלים מעורבות במערכת החינוך, המדדים שלנו השתבשו לחלוטין!  חשוב אמנם למדוד תשומות ותפוקות הנמדדות בציונים, אבל נדמה  שעדיין אנו מדברים על מערכת החינוך....ובמערכת הזו הייתי משנה את הכותרת מכישלון להצלחה -

    "תוכנית הדגל של משרד החינוך הורידה אלימות והחזירה למחנכים את הזיק בעיניים!"

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון