כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בין הבדים

    0

    בגד או בגידה? (פוסט שני בסדרה)

    64 תגובות   יום חמישי, 1/7/10, 14:47

    פורים היה חג משמעותי ביותר.

    בפורים נחשפתי לראשונה לאופציה שאפשר אחרת...

    אפשר לבחור מה ללבוש.

     

    ביני לביני הרגשתי שאינני מתחפשת - אלא מתלבשת כפי שמתאים לי.

    בפורים הבנתי לראשונה שבשאר ימות-השנה בגדתי בעצמי, בגדתי במאוויי:

    מה לי ולמכנסיים? מה לי ולנעליים גבוהות? מה לי ולחולצות צווארון מכופתרות שהיו בעיני גבריות?

     

    שבועות רבים לפני החג הייתי נתונה לתכנון ועיצוב התלבושת (לא תחפושת!).

     

    לא חשוב היה לי איזו הגדרה תינתן לתחפושת, שהרי הדגש היה על:

    מה בא לי ללבוש?

     

    בא-לי לבן, בא לי מלכותי.

    לאמא היה נוח יותר עם הגדות.

    בעיני רוחה עלתה אסוציאציה ממחוזות ילדותה ברוסיה: גולשת על קרח.

    אני רציתי את המלכות.

    מצאנו את עמק השווה: מלכת-הגולשות-על-הקרח.

    הנה התוצאה.

      

    ''

      היה לי חלום להיות רקדנית. מאוחר יותר הגשמתי אותו.

    (בפוסט הבא אכתוב על הגילויים המרעישים בקשר שבין גוף, תנועה ובגד)

       

    ''

     אמא הציעה שאתחפש לצוענייה. מה זה "צוענייה"? – שמלות ארוכות. הרבה צבע, תכשיטים...

     

    בדיוק אני!  

       

    ''

    גדלתי בבועה מנותקת מהעולם-הגדול ומאופנה.

    פורים פתח בפני שני חלונות חשובים:

    האחד -  הלגיטימציה לפנטז תלבושות.

    והשני – הבטחה לעצמי: כשאהיה גדולה אלבש בכל ימות-השנה מה שנכון לי.

     

    לא יכולה להתאפק. אני עושה קפיצה קטנה מהנוסטאלגיה של שנות ה-50 לקיץ 2009.

    אביגיל מדגמנת את הסגנון המועדף עלי ב"כל ימות השנה".

     

     

    ''

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (64)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/10 16:39:
      לא הבנתי במה הבכתי אותך ,תסבירי למה התכוונת, כי אני בהחלט לא התכוונתי להביך, קבלי סמיילי ואלפי סליחות.
        8/7/10 09:34:

      צטט: ערפילי צבע 2010-07-07 22:32:17

      גלילה יקרה, כמה נחמד לראות תמונות שלך מילדות. החיפוש שלך אחורנית בילדות מאוד מעניין, אחכה לשלישי בסדרה. ורד

       

      תודה ורד מקסימה

       

      בקרוב יעלה פוסט שלישי בסדרה

       

      תודה

        7/7/10 22:32:
      גלילה יקרה, כמה נחמד לראות תמונות שלך מילדות. החיפוש שלך אחורנית בילדות מאוד מעניין, אחכה לשלישי בסדרה. ורד
        7/7/10 08:22:

      צטט: ארזעמירן 2010-07-06 23:18:11

      טוב, אז כמובן שמיהר הקפה להודיע לי ש"אני לא יכול לככב פעמיים את אותו טקסט". אמנם אני לאחרונה מטיף לסבלנות וחוזר על המנטרה "תנו צ'אנס" - אבל האמת, די נמאס. לי (לעומתך) יש טראומה לא קטנה מפורים. בגלל היותי אוחז באח תאום, ההורים שלי חשבו שיהיה נורא חמוד לתחפש אותנו בכפולות. מי שלא חזה בדמעותיהם של שתי סופגניות ארוזות בבגדי קאו-בויז זהים, לא חזה ביגון אמיתי. כך שמאז שעמדתי על דעתי עסקתי בסירוב מוחלט להתחפש. (ובהכחשת התאומות) הדור הבא (בנותי) מיישר קו עם הציווי האולטימטיבי של אלמנט ההתחפשות הפורימית - "לא חשוב על איזה טיקט פורימי את הולכת, העיקר שתראי כמו זונה". ואני שואל - "מה קרה לכל מלכות אסתר התמות, איך הפכו כולן לנשים-מוקטנות, מרוחות באיפור רב מידי, חצאיות קצרות מידי, מחשוף עמוק מידי ועקבים"

       

      מר עמירן היקר

       

      עזוב אותך מכוכבים

      התגובה שלך שווה פי מאה.

       

      האיבחון למקצוע עיצןב-אופנה יכול להערך כבר בפורים הראשון של הילד.

      שהרי אם הוא מתפרק רגשית מבגד שאיננו הולם את מאוויו - יגדל להיות מעצב. הא?

       

      וכסבתא מאמצת לתאומות חוויתי טראומה כשהגיעו לגיל 4

      והבאתי ערמה של אריזות מתנה אמרו לי:

      גלילה, כבר אין לך טעם.

      זהו. הן עברו לנצנצים ואבנים יקרות...

       

      תודה

      על הופעתך המרגשת כאן

        6/7/10 23:18:
      טוב, אז כמובן שמיהר הקפה להודיע לי ש"אני לא יכול לככב פעמיים את אותו טקסט". אמנם אני לאחרונה מטיף לסבלנות וחוזר על המנטרה "תנו צ'אנס" - אבל האמת, די נמאס. לי (לעומתך) יש טראומה לא קטנה מפורים. בגלל היותי אוחז באח תאום, ההורים שלי חשבו שיהיה נורא חמוד לתחפש אותנו בכפולות. מי שלא חזה בדמעותיהם של שתי סופגניות ארוזות בבגדי קאו-בויז זהים, לא חזה ביגון אמיתי. כך שמאז שעמדתי על דעתי עסקתי בסירוב מוחלט להתחפש. (ובהכחשת התאומות) הדור הבא (בנותי) מיישר קו עם הציווי האולטימטיבי של אלמנט ההתחפשות הפורימית - "לא חשוב על איזה טיקט פורימי את הולכת, העיקר שתראי כמו זונה". ואני שואל - "מה קרה לכל מלכות אסתר התמות, איך הפכו כולן לנשים-מוקטנות, מרוחות באיפור רב מידי, חצאיות קצרות מידי, מחשוף עמוק מידי ועקבים"
        5/7/10 23:35:

      צטט: פיי השקד 2010-07-05 14:07:38

      התכוונתי לבגדים כמובן, ולא סמרטוטים!!!

       

      היה פעם בית-אופנה בארץ שנקרא: שמאטעס

      וקינאתי בהם שהגו את השם לפני

       

      שקדיה

       

      הצילום בבלוג שלך - זאת את?

      אולי תעלי אותו כאן בתגובות?

      אני אוהבת את ה"לוק" הזה

      רק אם בא לך. כמובן.

      לפני שאני נוסקת בגיל

      עם הפוסטים הבאים בסדרה

        5/7/10 22:41:

      צטט: פיי השקד 2010-07-05 14:06:06

      איזה כיף של נושא וכיף של פוסט. שוב לחלוטין אי אפשר להשוות בין כמות הסמרטוטים [שלא] היו לנו לבין אלו של הילדים היום. בכמות, באיכות, ביצירתיות, בפתוח הטעם האישי. ואולי מחסור ופנטזיה מייצרים מעצבות בגדים מדהימות. השמלה בעיצובך נהדרת!!!

       

      שקדי

       

      המשפט הזה ממיס אותי

       

      אני באמת מאמינה שהמחסור יצר יצירתיות.

       

      תודה יקירה על המחמאות

       

      היום זה יום גדול עבורי

       

      בתחום המקצועי

       

      אולי גם על היום הזה אכתוב איזה פוסטון שובב

        5/7/10 14:07:
      התכוונתי לבגדים כמובן, ולא סמרטוטים!!!
        5/7/10 14:06:
      איזה כיף של נושא וכיף של פוסט. שוב לחלוטין אי אפשר להשוות בין כמות הסמרטוטים [שלא] היו לנו לבין אלו של הילדים היום. בכמות, באיכות, ביצירתיות, בפתוח הטעם האישי. ואולי מחסור ופנטזיה מייצרים מעצבות בגדים מדהימות. השמלה בעיצובך נהדרת!!!
        5/7/10 07:42:

      צטט: גלילה ונגרוב 2010-07-05 07:40:11

      צטט: forte nina 2010-07-05 07:28:14

      מצטערת יצא גדול מדי אין לי מושג למה העברתי את זה מהבלוג שלי לשלך. אולי הייתי צריכה להעביר את זה מהמחשב שלי. את יכולה למחוק אם זה מפריע ואעביר לך מהמחשב שלי

       

      מתאים לי הגודל

      מגיעה לאא שלך מקום מכובד בבלוג אופנה

      בדיוק זה הצילום שאומר הכול!!!

      ההקפדה, הדיוק. הסטיילינג

      שלא לדבר על יופייה!!!

       

      מעניין לראות אופנה אירופאית כאן בפלסטינה א"י

      חכי שאעלה צילומים של אבא שלי

      שלבש חליפות פריזאיות בקיבוץ

      ומכנסיים קצרים וסנדלים כשבא לבקר

      אותי בת"א

       

       תודה מותק

      אבא שלך עם חליפות פריזאיות בקיבוץ?

      אכלו אותו בטח חי...אוייש אז בגללו יש את " טבעול." חחחח

        5/7/10 07:42:

      צטט: פרחים בלב 2010-07-05 07:06:20

      בחג פורים אנו מתחפשים לפנטזיות שאצל רובם לא מתגשמות.. חוויה וחגיגה בת יום אחד.. ואת הגשמת את היצירתיות מאחורי הפנטזיה - חוויה וחגיגה כל יום ויום.. *

       

      פרחימבה מתוקה שלי

       

      שאפו על הבנת-הנקרא

       

      ותודה על התגובה

       

      חיבוק ליום נעים

        5/7/10 07:40:

      צטט: forte nina 2010-07-05 07:28:14

      מצטערת יצא גדול מדי אין לי מושג למה העברתי את זה מהבלוג שלי לשלך. אולי הייתי צריכה להעביר את זה מהמחשב שלי. את יכולה למחוק אם זה מפריע ואעביר לך מהמחשב שלי

       

      מתאים לי הגודל

      מגיעה לאא שלך מקום מכובד בבלוג אופנה

      בדיוק זה הצילום שאומר הכול!!!

      ההקפדה, הדיוק. הסטיילינג

      שלא לדבר על יופייה!!!

       

      מעניין לראות אופנה אירופאית כאן בפלסטינה א"י

      חכי שאעלה צילומים של אבא שלי

      שלבש חליפות פריזאיות בקיבוץ

      ומכנסיים קצרים וסנדלים כשבא לבקר

      אותי בת"א

       

        5/7/10 07:28:
      מצטערת יצא גדול מדי אין לי מושג למה העברתי את זה מהבלוג שלי לשלך. אולי הייתי צריכה להעביר את זה מהמחשב שלי. את יכולה למחוק אם זה מפריע ואעביר לך מהמחשב שלי
        5/7/10 07:26:

      http://cafe.themarker.com/image/1386223/

      הנה הצילום שלה כמובן מעיל וכובע שתפרה לעצמה

      אם מדובר בסטייל של אז

      תודה מותק

      צטט: גלילה ונגרוב 2010-07-02 19:59:18

      צטט: forte nina 2010-07-02 13:11:47

      החלק העליון היה בצבע ירוק והחצאית צהוב-כתמתם כמובן ממשי אפשר לראות הכפתורים עטופים בבד כמו שצריך שימי לב לצווארון החמוד ואת מבינה שזה חורף היא תפרה לי על זה עליונית מקסימה שעטפה את כולי ממשי ירוק

       

      הזדמנות להצדיע לאימך

      שרכשה את המקצוע באירופה

      התוצאות מדברות בעד עצמן

      ואת - כ"כ מתוקה!!!

       

        5/7/10 07:06:
      בחג פורים אנו מתחפשים לפנטזיות שאצל רובם לא מתגשמות.. חוויה וחגיגה בת יום אחד.. ואת הגשמת את היצירתיות מאחורי הפנטזיה - חוויה וחגיגה כל יום ויום.. *
        4/7/10 23:35:

      צטט: יגאל גודקוב. 2010-07-04 23:11:44

      איזה תענוג של חוויה וצילומים. תודה לך, אישה יפה

       

      תודה לך יגאל

      הכותב ההוגה

      תענוג לקרוא אותך

        4/7/10 23:11:
      איזה תענוג של חוויה וצילומים. תודה לך, אישה יפה
        4/7/10 00:28:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2010-07-04 00:24:54

      את אישה יפה אני מאמינה שהכל יפה לך .... בפורים אפשר לעשות שעורי בית של אופציות משונות .

       

      תודה רחלי

       

      אפשר לעשות שיעורי-בית על אופציות

      כל השנה

      הא?

       

      שבוע טוב

      יקירה

      את אישה יפה אני מאמינה שהכל יפה לך .... בפורים אפשר לעשות שעורי בית של אופציות משונות .
        3/7/10 22:39:

      צטט: פילוסופיה 2010-07-03 18:18:20

      כשאת יודעת את עצמך, את מחוברת, את לא מחפשת ולא מתחפשת,יצא לי חרוז, ויזרחו חייך, חייכי את מלכה של עצמך, נשמה אצילית , בהצלחה.

       

      פילוסופיה יקרה

       

      הבכת אותי - לא נורא

       

      שבוע טוב

       

      ותודה מקרב לב

        3/7/10 18:18:
      כשאת יודעת את עצמך, את מחוברת, את לא מחפשת ולא מתחפשת,יצא לי חרוז, ויזרחו חייך, חייכי את מלכה של עצמך, נשמה אצילית , בהצלחה.
        2/7/10 20:00:

      צטט: צפונית אחת 2010-07-02 13:56:05

      הכי אני אוהבת תמונות של פעם..אבל, אצלך גם את זו של 2009 ... יחי הנוסטלגיה.. (-:

       

      תודה צפונית אהובה

      ומדוייקת

        2/7/10 19:59:

      צטט: forte nina 2010-07-02 13:11:47

      החלק העליון היה בצבע ירוק והחצאית צהוב-כתמתם כמובן ממשי אפשר לראות הכפתורים עטופים בבד כמו שצריך שימי לב לצווארון החמוד ואת מבינה שזה חורף היא תפרה לי על זה עליונית מקסימה שעטפה את כולי ממשי ירוק

       

      הזדמנות להצדיע לאימך

      שרכשה את המקצוע באירופה

      התוצאות מדברות בעד עצמן

      ואת - כ"כ מתוקה!!!

        2/7/10 19:55:

      נו פנינה

      זו כבר לא תחפושת

      כאן מדובר בהוט קוטיור אמיתי!!!

      איזה עיצוב!

      איזה בדים!!!

      איזה גימורים!!!

       

      והדוגמנית המתוקה הזאת הביאה השתדלות רצינית

      והנעלים, והעמידה...

       

      כשיש אמא מעצבת-אופנה

      הכול נראה אחרת

       

      וזאת הקטנה, את אומרת, ישבה בטריבונות כבר מגיל אפס?

      מה היא לבשה?

       

      שאפו על התמונה

      צטט: forte nina 2010-07-02 12:54:43

      ''
      הות תגובה

      הנה אני -שימי לב לנעלי הבלרינה

      למדתי בלט -עוד חלום של אמא שלי

      בת 5 בערך

       

        2/7/10 13:56:
      הכי אני אוהבת תמונות של פעם..אבל, אצלך גם את זו של 2009 ... יחי הנוסטלגיה.. (-:
        2/7/10 13:11:
      החלק העליון היה בצבע ירוק והחצאית צהוב-כתמתם כמובן ממשי אפשר לראות הכפתורים עטופים בבד כמו שצריך שימי לב לצווארון החמוד ואת מבינה שזה חורף היא תפרה לי על זה עליונית מקסימה שעטפה את כולי ממשי ירוק
        2/7/10 12:54:

      ''
      הות תגובה

      הנה אני -שימי לב לנעלי הבלרינה

      למדתי בלט -עוד חלום של אמא שלי

      בת 5 בערך

        2/7/10 12:47:

      ''ת תגובה

        2/7/10 00:10:

      צטט: era_adom 2010-07-01 23:41:28

      יש עוד אופציה שבה אתה יכול להשתחרר ולהשתטות ועדיין היא נורמטיבית-לפחות במדינות מתוקנות. כוונתי לאופציה של עירום חברתי. בלע"ז נטוריזם. שמעתי שיש דבר כזה גם בארץ. שווה בדיקה.

       

      אם תחליט לבדוק

      ויהיו לך מסקנות

      אתה מוזמן לדווח כאן

       

      תודה על תגובתך

      וביקורך

        1/7/10 23:41:
      יש עוד אופציה שבה אתה יכול להשתחרר ולהשתטות ועדיין היא נורמטיבית-לפחות במדינות מתוקנות. כוונתי לאופציה של עירום חברתי. בלע"ז נטוריזם. שמעתי שיש דבר כזה גם בארץ. שווה בדיקה.
        1/7/10 23:37:

      צטט: נגיס 2010-07-01 15:30:21

      התמונות מקסימות! תמיד עניין אותי מדוע מבוגרים (וביניהם אני) מרגישים לא בנוח בתחפושת. כשאתה לא מתחפש יותר בפורים, זה סימן מובהק שאתה מבוגר. חוסר היכולת להשתטות לגמרי, להשתחרר, לשחק... פורים הבא אני מתחפשת, ויהי מה.

       

        1/7/10 23:05:
      טוב מדליקה משואה לתפארת השמלה ואביגיל אחלה שמלה חיבוק
        1/7/10 22:57:

      צטט: שטוטית 2010-07-01 22:30:50

      גלילתי:) ראשית מחאי לי כפיים שהצלחתי להגיע למרות שלא הגיעו עידכוני תכנים מהאתר המחורבש ! שנית אחלה פוסט אחלה ילדה צועניה ומלכת הגולשות שלישית אחלה אביגיל יופי של שמלה של בד והלק האדום מין צועניה משודרגת לאפור כסוף עם טול יפהפה נשיקות כוכבית מחיאות כפיים שטוטק'ה

       

      שטוטקה

       

      אני כבר שולחת המלצה להדלקת-משואה

      על הניסים ועל הגבורות שאת מחוללת כאן ב"קפה"

      על הבנת הנקרא

      ובעיקר על תשומת-הלב ללק של אביגיל

      שהקפידה לציית להוראותי

       

      תודה חמודה

        1/7/10 22:35:

      צטט: 3celine 2010-07-01 22:21:14

      מה שמשתווה לזיכרון הזה הוא הקרנבל בוונציה בברזיל זה משהו אחר

       

      עד כדי כך?

      מבט של ילדה

        1/7/10 22:30:
      גלילתי:) ראשית מחאי לי כפיים שהצלחתי להגיע למרות שלא הגיעו עידכוני תכנים מהאתר המחורבש ! שנית אחלה פוסט אחלה ילדה צועניה ומלכת הגולשות שלישית אחלה אביגיל יופי של שמלה של בד והלק האדום מין צועניה משודרגת לאפור כסוף עם טול יפהפה נשיקות כוכבית מחיאות כפיים שטוטק'ה
        1/7/10 22:21:
      מה שמשתווה לזיכרון הזה הוא הקרנבל בוונציה בברזיל זה משהו אחר
        1/7/10 22:12:

      צטט: 3celine 2010-07-01 21:54:15

      ברור שכולנו אהבנו את פורים חג החופש והדרור ,בניגוד ליתר החגים, אני זוכרת כשהייתי באיטליה בדרכנו לכאן , פשוט יצאתי מגדרי כשראיתי תהלוכה מדהימה של ילדים מחופשים , ופתאום גם זיהיתי את הדמויות עליהן למדתי בבית הספר , אחלה תמונות

       

      תודה סלין יקרה

      היום עוד יש תהלוכות?

      נדמה לי שפג תוקפן

      מי יודע?

       

        1/7/10 22:09:

      צטט: עמיר E 2010-07-01 21:48:17

      אצלנו הבנים היה פשוט יותר, מבחר הרעיונות נע בין קופיקו לכבאי או בוקר ומקסימום שוטר. מלבד זנב נייר שהודבק לקופים או כובע בריסטול לבוקרים וכן הלאה הייתה התחפושת מורכבת מבגדינו הרגילים ומה שעשה את החג הייתה ההרגשה הפנימית, היום אני מרגיש כבאי ויש לי צינור ביד ואם אני מרגיש ככבאי כולם הרי יודעים שאני כזה.

       

      אהלן עמיר

       

      אשרי האיש שיש לו היכלת

      להעצים רגשותיו

      אל מעבר למעטפת

       

      ואשרי המשורר

      המחרז למושג הזמן

      משרשר ופורם

      ורוקם

      מה שבא לו

       

      ברוך בואך

      בצל קורתי

        1/7/10 21:54:
      ברור שכולנו אהבנו את פורים חג החופש והדרור ,בניגוד ליתר החגים, אני זוכרת כשהייתי באיטליה בדרכנו לכאן , פשוט יצאתי מגדרי כשראיתי תהלוכה מדהימה של ילדים מחופשים , ופתאום גם זיהיתי את הדמויות עליהן למדתי בבית הספר , אחלה תמונות
        1/7/10 21:48:
      אצלנו הבנים היה פשוט יותר, מבחר הרעיונות נע בין קופיקו לכבאי או בוקר ומקסימום שוטר. מלבד זנב נייר שהודבק לקופים או כובע בריסטול לבוקרים וכן הלאה הייתה התחפושת מורכבת מבגדינו הרגילים ומה שעשה את החג הייתה ההרגשה הפנימית, היום אני מרגיש כבאי ויש לי צינור ביד ואם אני מרגיש ככבאי כולם הרי יודעים שאני כזה.
        1/7/10 21:13:

      צטט: leagat 2010-07-01 20:26:32

      בנסיון להעלות את אחת התחפושות כשלתי ---- פורים - יום של מימוש תדמית נחשקת--- אהבתי--- לאה

       

      אולי אופיר יוכל להנחות אותך?

        1/7/10 21:12:

      צטט: forte nina 2010-07-01 20:24:28

      ככה, לא מזמינים אותי.אני באה עם אחרוני האורחים. פוסט מקסים. גם אצלי פורים היה משמעותי.אה...לא גילית שזה חודש יום ההולדת שלך. וגם שלי. שזה גם אישיו לא קטן. איזה כיף היה לך לברוח לפנטזיות ולהשתחרר מהנעלים גבוהות ומהאילוץ להיראות פשוט נורא,כדי שלא יגידו עליך שאתה גנדרן.כך אני זוכרת את בת דודתי כשאמא שלי תפרה לה שמלה יפה והביאה לה לקיבוץ. היא הרימה גבה ואמרה לה:זהבה ,אצלנו בקיבוץ לא לובשים דברים כאלה. את רותה שכולם יצחקו עלי ויגידו שאני נראית עירונית! אמא שלי כמעט התעלפה. היא כבר מזמן לא בקיבוץ אבל עדין צנועה עד מאוד בלבושה. ולא עברה את המטאמורפוזה שאת עברת. יפה גלילה. מחר ביום אני אביא את צילום הפורים שלי. ותסלחי לי שאין לי כוכבים למרות הבטחותיהם,טרם קיבלתי.

       

      פורטה

       

      היטבת לתאר את המנטאליות הקיבוצית. הטקסטים מוכרים לי.

      המזל הגדול שלי היה שנולדתי לאמא שהיתה לי לגב והתלהבה מהיצירתיות שפרצה ממני

      הייתי דופקת הופעות מגיל צעיר מאוד

      והקיבוץ (אגב, מי זה?) קחבל אותי בחיבוק גדול.

       

      אני מחכה לצילום

      מתארת לעצמי שאמא שלך

      עיצבה לך תחפושות ראויות

      שהרי היתה מעצבת-אופנה

       

      דג-דגית

       

        1/7/10 21:04:

      צטט: מירי-ב 2010-07-01 19:58:49

      גלילה, שוב פעם, פוסט מ-ק-ס-י-ם עם טעם של עוד, כפי שכבר אחת המגיבות התבטאה כאן בצדק. אני חושבת שעלית כאן על נקודה נורא נכונה באשר לפורים לגבי חלק מהאנשים לפחות. מתן הלגיטימציה להוציא לחופשי לאוויר העולם את הרצונות והתשוקות הכמוסים באשר לדמותינו ותדמיתינו ביום-יום ולא רק בפורים. לפעמים הרצונות האלו מנוסחים היטב, קרי אנחנו מודעים לכך שזה הרצון שלנו למשך כל השנה, ומנצלים את היום כדי לממשם לפחות פעם אחת בשנה. אבל הרבה פעמים, כמדומני, זה יותר מורכב, בעיקר בילדות, כשהרצון של הפרט לא תמיד מובחן כל כך מהסביבה המשפחתית והחברתית הקרובה. אני אגב, בעצם אף פעם לא נהניתי מפורים בילדותי כשתעקשו "לחפש" אותי כי הכשרון הדרמטי והצורך להתבלט עבד שעות נוספות אצל הוריי (או לפחות אבי) ואחיי, והשילוב הזה היה לי לזרא.

       

      מירי'לה

       

      בעבורי היתה זו הפתעה גדולה

      כשגיליתי שיש נשים (אולי גם גברים)

      שממש לא נעים להם, ואין להם עניין, לבלוט בשטח.

       

      מתגובתך ברור לי שהבנת את הצורך "להוציא לחופשי..."

      מה שהיה חנוק במרחב הבועתי בו גדלתי.

       

      תודה יקירה

        1/7/10 20:41:

      צטט: leagat 2010-07-01 19:51:33

      היי חומד כשהייתי בת - - - עשרה מי שהיה רוצה להוציאני מכלי, אמר לי שאני דומה ליפה ירקוני... כנראה שהדמיון [עאלק] נבע מן התספורת [גרסון] שעטרה את ראשי סלדתי מהאישה הזו שעשתה קריירה מניצולם של חיילים [בוא בוא חייל, עלה על הבמה] בקיצור אי שם בגלגל המזלות, פיצלו גן אחד, ועשו ממנו גלילה ולאה לתפור - תפרתי תחפושות לבנותי, רעיונות אבסטרקטיים פרי דמיון... מה שבטוח - תחפושת דומה לא היתה בכל השיכבה רקדתי שנים בלט שרתי על במות בימי העצמאות, ידי בכל , בשקט הפנימי... פעם היתה אימרה: "הכל עבר עליה חוץ מרכבת" ----מתאים לי... חיבוק... בחיבה רבה..... לאה בקיצור

       

      חמודה אחת

       

      כתיבתך כ"כ כל-ככית

       

      תענוג ללמןד אותך

       

      אני? מזמרת? מעולם לא הייתי

       

      חיבוק גדול ללאה התופרת

       

        1/7/10 20:26:
      בנסיון להעלות את אחת התחפושות כשלתי ---- פורים - יום של מימוש תדמית נחשקת--- אהבתי--- לאה
        1/7/10 20:24:
      ככה, לא מזמינים אותי.אני באה עם אחרוני האורחים. פוסט מקסים. גם אצלי פורים היה משמעותי.אה...לא גילית שזה חודש יום ההולדת שלך. וגם שלי. שזה גם אישיו לא קטן. איזה כיף היה לך לברוח לפנטזיות ולהשתחרר מהנעלים גבוהות ומהאילוץ להיראות פשוט נורא,כדי שלא יגידו עליך שאתה גנדרן.כך אני זוכרת את בת דודתי כשאמא שלי תפרה לה שמלה יפה והביאה לה לקיבוץ. היא הרימה גבה ואמרה לה:זהבה ,אצלנו בקיבוץ לא לובשים דברים כאלה. את רותה שכולם יצחקו עלי ויגידו שאני נראית עירונית! אמא שלי כמעט התעלפה. היא כבר מזמן לא בקיבוץ אבל עדין צנועה עד מאוד בלבושה. ולא עברה את המטאמורפוזה שאת עברת. יפה גלילה. מחר ביום אני אביא את צילום הפורים שלי. ותסלחי לי שאין לי כוכבים למרות הבטחותיהם,טרם קיבלתי.
        1/7/10 19:58:
      גלילה, שוב פעם, פוסט מ-ק-ס-י-ם עם טעם של עוד, כפי שכבר אחת המגיבות התבטאה כאן בצדק. אני חושבת שעלית כאן על נקודה נורא נכונה באשר לפורים לגבי חלק מהאנשים לפחות. מתן הלגיטימציה להוציא לחופשי לאוויר העולם את הרצונות והתשוקות הכמוסים באשר לדמותינו ותדמיתינו ביום-יום ולא רק בפורים. לפעמים הרצונות האלו מנוסחים היטב, קרי אנחנו מודעים לכך שזה הרצון שלנו למשך כל השנה, ומנצלים את היום כדי לממשם לפחות פעם אחת בשנה. אבל הרבה פעמים, כמדומני, זה יותר מורכב, בעיקר בילדות, כשהרצון של הפרט לא תמיד מובחן כל כך מהסביבה המשפחתית והחברתית הקרובה. אני אגב, בעצם אף פעם לא נהניתי מפורים בילדותי כשתעקשו "לחפש" אותי כי הכשרון הדרמטי והצורך להתבלט עבד שעות נוספות אצל הוריי (או לפחות אבי) ואחיי, והשילוב הזה היה לי לזרא.
        1/7/10 19:51:
      היי חומד כשהייתי בת - - - עשרה מי שהיה רוצה להוציאני מכלי, אמר לי שאני דומה ליפה ירקוני... כנראה שהדמיון [עאלק] נבע מן התספורת [גרסון] שעטרה את ראשי סלדתי מהאישה הזו שעשתה קריירה מניצולם של חיילים [בוא בוא חייל, עלה על הבמה] בקיצור אי שם בגלגל המזלות, פיצלו גן אחד, ועשו ממנו גלילה ולאה לתפור - תפרתי תחפושות לבנותי, רעיונות אבסטרקטיים פרי דמיון... מה שבטוח - תחפושת דומה לא היתה בכל השיכבה רקדתי שנים בלט שרתי על במות בימי העצמאות, ידי בכל , בשקט הפנימי... פעם היתה אימרה: "הכל עבר עליה חוץ מרכבת" ----מתאים לי... חיבוק... בחיבה רבה..... לאה בקיצור
        1/7/10 19:32:

      צטט: מור אופיר 2010-07-01 19:19:44

      איזה כיף לחזור איתך בזמן.....


      נהניתי לקרוא ולנצנץ שם למעלה

      התמונות מקסימות


      תודה :-)


      נסיכה יפיפיה,

      התואילי לשמור לי את הריקוד הבא ?

       

      ''

       

       איזה מתוק אתה, אופירי!!!

       

      אני רואה כאן סטין משובח תוצרת חוץ?

      אמא השקיעה בנסיך שלה?

       

      לפני שאתה מבקש את ידי, אדוני הנכבד

      פנה מקום מהשפנפנה הזאתי

      על אף שנראה מכאן

      שגם מאחוריה עומדת אמא משקיענית

       

      תודה יקירי על הכול

       

        1/7/10 19:19:

      איזה כיף לחזור איתך בזמן.....


      נהניתי לקרוא ולנצנץ שם למעלה

      התמונות מקסימות


      תודה :-)


      נסיכה יפיפיה,

      התואילי לשמור לי את הריקוד הבא ?

       

      ''

       

       

        1/7/10 18:26:

      צטט: דיוטימה 2010-07-01 17:52:03

      דווקא אפשר, ה ל ל ו י ה !!!

       גיליתי מעל למרחב המוקצה לתגובה את

      הכיתובית "עבור לעורך טכסט מתקדם"

       

       

      האסטטיקה בראש סולם העדיפויות!!!

      מסכימה איתך

        1/7/10 18:23:

      צטט: דיוטימה 2010-07-01 17:46:03

      איזו בובה'לה, וכמה שאני מזדהה עם תחושותייך דאז...! פורים העניק לגיטימציה לחרוג מגבולות המקובל, אם רק איפשרו האמצעים להתעטף כחישקו של הלב... בעודי לבושה כ"גברת מגונדרת" מרוחה בשפתון עז, כבר ניקרה בי השאלה: למה אני אתחפש בשנה הבאה...? תודה על הסידרה המתוקה הזאת ♥ ♥ ♥ כי אין לי כוכבים... [חבל שלא מתאפשר כעת לבחור צבעים לאותיות ולקשט את התגובות...]

       

      אויש 

      כמה צחקתי...

      השפתון והתכניות לשנה הבאה

      כ"כ דומה לי

      הזכרת נשכחות

       

      "אם רק אפשרו האמצעים"

      כמות צמר-הגפן שנרכשה למען התלבושת

      "מלכת-הגולשות-על-הקרח"

      גמרה לאמא שלי את ה"תקציב השנתי"

      תודה לך

      ואם יש צילומים? אנא העלי כאן

        1/7/10 18:11:

      צטט: guitarwoman 2010-07-01 17:32:53

      הנה סוף סוף קצת נחת! יופי של פוסט גלילה. אוהבת את החיבורים אלה, בין מה שמסביבנו, בין הבחירות שאנחנו עושים, ומה שהננו. (והשמלה העכשיווית ממש מקסימה...)

       

      אן יקרה

       

      תגובתך נעמה לי מאוד (מעוד!)

       

      תודה רבה

        1/7/10 18:09:

      צטט: אנה הו 2010-07-01 16:59:27

      גלילה היקרה, התוכן מקסים, והתמונות גם כן. הקפה מוציא אותי מדעתי. לא רק שנמחקו לי פוסטים תגובות של חברי, הוא לא מאפשר לי לככב... אנסה מאוחר יותר. I'm fed up with the cafe נשיקות אנה

       

      אנה'לה אהובה

       

      Take it easy

       

      הכול יבוא על מקומו בשלום

      בתוך כמה ימים

       

      חיבוק גדול

        1/7/10 18:04:

      צטט: עינת עופר 2010-07-01 16:47:34

      כמו שאמרתי על הפוסט הקודם - טעם של עוד....איזה כייף שפצחת בסדרה. ואיזה כייף לך שאצלך פורים כל השנה. לפי התמונות המקצוע כבר בחר אותך הרבה לפני שהעזת לבחור בו. (החזרת אותי לילדות הרחוקה ולשיטוטים הטרום פורימיים בנחלת בינימין כדי לאתר את הכפתורים, הסרטים והבדים המתאימים. איזה תהליך מדליק זה היה פעם ואיזה כייף שהיתה לי סבתא תופרת.)

       

      עינת קשובה שלי

       

      האדמתי את המילים הללו

      את לא מתארת לך כמה קלעת בול-פגיעה!!!

       

      פעם פורים היה פרוייקט יצירתי

      היום קונים תחפושת תעשייתית

      ובא גואל

       

      תודה לך

      מקרב לב

        1/7/10 17:59:

      צטט: leagat 2010-07-01 15:31:47

      האתר הזה שיגע אותי - שידרוג עאלק!!! כמו שמישהו כאן התבטא --- צריכה זמן להתאושש..... [יש פה איזה תמונת מתעלף שאפשר להצמיד?]... מי ליבו יעמוד לו להניף את נס המרד??? שוקלת פרישה בכבוד.... לאה [אגיע מאוחר יותר לקרוא]

       

      לאה'לה

       

      לא תקבלי אישור פרישה

       

      רק חיבוק

        1/7/10 17:58:

      צטט: נגיס 2010-07-01 15:30:21

      התמונות מקסימות! תמיד עניין אותי מדוע מבוגרים (וביניהם אני) מרגישים לא בנוח בתחפושת. כשאתה לא מתחפש יותר בפורים, זה סימן מובהק שאתה מבוגר. חוסר היכולת להשתטות לגמרי, להשתחרר, לשחק... פורים הבא אני מתחפשת, ויהי מה.

       

      נגיס אהובתי

       

      ראי, התחייבת!!!

      אני מכינה בטריות במצלמה.

       

        1/7/10 17:52:

      דווקא אפשר, ה ל ל ו י ה !!!

       גיליתי מעל למרחב המוקצה לתגובה את

      הכיתובית "עבור לעורך טכסט מתקדם"

        1/7/10 17:46:
      איזו בובה'לה, וכמה שאני מזדהה עם תחושותייך דאז...! פורים העניק לגיטימציה לחרוג מגבולות המקובל, אם רק איפשרו האמצעים להתעטף כחישקו של הלב... בעודי לבושה כ"גברת מגונדרת" מרוחה בשפתון עז, כבר ניקרה בי השאלה: למה אני אתחפש בשנה הבאה...? תודה על הסידרה המתוקה הזאת ♥ ♥ ♥ כי אין לי כוכבים... [חבל שלא מתאפשר כעת לבחור צבעים לאותיות ולקשט את התגובות...]
        1/7/10 17:32:
      הנה סוף סוף קצת נחת! יופי של פוסט גלילה. אוהבת את החיבורים אלה, בין מה שמסביבנו, בין הבחירות שאנחנו עושים, ומה שהננו. (והשמלה העכשיווית ממש מקסימה...)
        1/7/10 16:59:
      גלילה היקרה, התוכן מקסים, והתמונות גם כן. הקפה מוציא אותי מדעתי. לא רק שנמחקו לי פוסטים תגובות של חברי, הוא לא מאפשר לי לככב... אנסה מאוחר יותר. I'm fed up with the cafe נשיקות אנה
        1/7/10 16:47:
      כמו שאמרתי על הפוסט הקודם - טעם של עוד....איזה כייף שפצחת בסדרה. ואיזה כייף לך שאצלך פורים כל השנה. לפי התמונות המקצוע כבר בחר אותך הרבה לפני שהעזת לבחור בו. (החזרת אותי לילדות הרחוקה ולשיטוטים הטרום פורימיים בנחלת בינימין כדי לאתר את הכפתורים, הסרטים והבדים המתאימים. איזה תהליך מדליק זה היה פעם ואיזה כייף שהיתה לי סבתא תופרת.)
        1/7/10 15:31:
      האתר הזה שיגע אותי - שידרוג עאלק!!! כמו שמישהו כאן התבטא --- צריכה זמן להתאושש..... [יש פה איזה תמונת מתעלף שאפשר להצמיד?]... מי ליבו יעמוד לו להניף את נס המרד??? שוקלת פרישה בכבוד.... לאה [אגיע מאוחר יותר לקרוא]
        1/7/10 15:30:
      התמונות מקסימות! תמיד עניין אותי מדוע מבוגרים (וביניהם אני) מרגישים לא בנוח בתחפושת. כשאתה לא מתחפש יותר בפורים, זה סימן מובהק שאתה מבוגר. חוסר היכולת להשתטות לגמרי, להשתחרר, לשחק... פורים הבא אני מתחפשת, ויהי מה.

      ארכיון

      פרופיל

      גלילה ונגרוב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין