צטט: נעמה ארז 2011-01-19 21:43:53

נהנית מהכתיבה שלך ומהפתיחות שבה את מתארת את האירועים ואת החיים הפנימיים שלך באותו הזמן.

הפתיחות משקפת אותנטיות ומעניקה לדברים אמינות. עם הנינוחות לדבר את הדברים כפי שהם, קל לאחרים להתחבר.

חשוב לי שהבחנת, נעמה ותודה על שהבלטת נקודה זו ♥

צטט: סאלינה 2011-01-19 06:24:37

דיוטימה,
באתי גם לכאן ולומר את האמת : לי נורא קשה להתמודד...
למה זה כך ? איפה הצדק ?
למה זה מגיע להם...אומללות כזו ?
שאלות אינסופיות שאין להן תשובה....
מסירה את הכובע בפני כל אלה שבאים במגע ועוזרים
לאותן נפשות מיוסרות....
יום טוב לך אסתר !!
סאלינה

ממה'לה, השאלה "למה זה מגיע להם" בכלל לא תקפה כאן, כמו בכל מיני מקרים דרמתיים אחרים שקורים לבני אדם... יש מכלול שלם של נסיבות משתלשלות, במידה רבה גם גנטיקה, כשמדובר בפגועי נפש ועוד.

אני יודעת שלרבים לא קל להציץ לתוך עולמם של מוגבלים בכלל ופגועי נפש בפרט, לרוב בגלל דעות קדומות. אם רק תאפשרי לעצמך לפגוש את הפרקים האלה ונוספים שיבואו, פרק פה, פרק שם, תגלי שיש אל מה להתחבר, כמו ההתנצלות של לאה בפרק הזה שבאה ממקום לגמרי נורמלי ורגיש. יש להם גם חוש הומור נפלא ורבים מהם מלאי אהבה.

בסופו של דבר, רובם חוזרים לקהילה, עובדים במפעלים שיקומיים, מתפרנסים וגרים עם המשפחה או בהוסטלים ובסך הכל מנהלים חיים סבירים ואינם מזיקים לאיש.

מעריכה מאוד את כנותך, את לא לבד בהרגשה הזו ואני אפילו מודה לך, סאלינה יקירתי, על שאיפשרת לי להעלות את כל הדברים האלה, לטובת כל מי שיזדמן לכאן ויהיו לו שאלות בנושא ♥

צטט: debie30 2011-01-18 23:20:55

אסתר,
"אני מצטערת, אני מבקשת סליחה
על ההתפרצות שלי, זה לא משהו נגדך -
אני פשוט נורא מפחדת משינויים בחיים.
אני מבקשת שתסלחי לי".

דברים שמרטיטים את הלב
וכמו מנת אנרגיה להמשיך במשימה
שנראתה כה מתסכלת.

דבי

ממש כך. כשמגלים זיק של שפיות בכל התוהו ובוהו שהם שרויים בו, די בזה כדי לעודד להשקיע ולחפש דרכים למשוך אותם אל האור.

תודה, דבי ויום נעים ומבורך לך ♥

צטט: אביה אחת 2010-07-02 17:04:15

דיוטימה תודה על הפוסט לא מצליחה להכנס מהמחשב שלי אין לי כוכבים לא רואה תגובות של אחרים ממש באג רציני אצלי משידרוג האתר בתקוה שזה יחזור למה שהיה שבת מחבקת

לא ברור איך קרה שפסחתי על תגובתך...

אין לי מושג אם בינתיים קראת...

כך או כך, מי שבא ל"מרפסת" שלי [הבלוג], זכאי לתשומת לב, גם אם באיחור.

חיבוק לסוף שבוע נעים עוד יותר! ♥

צטט: עצמי עצמי 2010-07-25 18:48:30

meratek!

mechake lahemshech

uzi

הה, הגעתי לכאן כדי לבדוק משהו והנה עוד תגובה שלך מסקוטלנד היפה ואני לא ראיתי ולא ידעתי... [אצטרך לעבור על הארכיב, אולי הגבת לפוסט שכוח נוסף].

לפני שעה קלה התוודענו פנים אל פנים

ולו רק בשביל זה היה שווה בעיניי הכל !

הפרקים הנוספים יבואו אט-אט אחרי סדרת הזכרונות.

תודה עוזי המעצים ♥

צטט: אור ואהבה האמיתי 2010-07-02 07:25:47

היופי שבקשר הוא להבין שיש שלי ויש שלו...(של העומד מולי) ונפלא לראות את המרחב המשותף ולגדול לתוך השלנו!!! איזו התנסות מקסימה, המון הצלחה בהמשך אני בטוחה שכולם נתרמים שם

בסריקה אחר תגובה מסוימת, הבחנתי לפתע שגם כתבת! 

דברייך יפים לכל סוגי הקשרים.

מעת לעת אביא עוד משהו מן היומן, שנכתב בין השנים 1990-1994.

מאז המשכתי בעיסוקים שונים אחרים.

תודה לך ושבוע של אור ואהבה אמיתיים! ♥

צטט: פוג'ה 2010-07-02 19:23:48

האם` רגישות זו "מחלה'..

רגישות איננה מחלה, היא מעלה!

[רגישות יתר, זה כבר סיפור אחר...]

תודה ספי ♥

התרגשותך מרגשת אותי...

תודה רוני ♥

[אשמח לקרוא ביתר הרחבה על פעילותך החינוכית]

"הוספת הלילה חלף ונשא עמו את כל השדים וכשעלה שחרו של היום, הייתה זו התחלה של התוודעות מרתקת מעין כמוה, לעולם מופלא ועתיר רזים, כמו גם התבוננות מעמיקה בנבכי נפשי..."

נראה לי שרק אדם כמוני העוסק עד כה בחינוך ובשיקום מסוגל להבין  את תחולת דברייך, כן הסיפור הזה מרגש אך לא רבים מתרגשים ממנו כיום, אולי משום ש"הבריאים"החליטו להשפיל ולדכא את "החולים" שאת ואני החלטנו לאמץ וללטף בכל כך הרבה רוך. הם איוושת הרוח שלנו, המצפון שלנו, הם באר קרובה ובה יש מים חיים להשקות את כל הצמאים. תודה לך, ריגשת אותי.

רוני

הכל ברור, אביה יקרה.

 נצטייד באורך רוח ואולי "לחושך המצב", ולמחאת הרבים,

בסופו של דבר יהפוך  ה ש י ט ר ו ג  לשידרוג !

העיקר שגיששת והגעת! ♥

צטט: מרינה ב.א. 2010-07-02 15:32:05

רק להגיד... תודה לצוהר הזה כמשקיפת האו"ם מהצד אני מרגישה... למדה גם מהתגובות.. תודה. שב"ש

בעודי מגיבה לזה ולזו והופס - השתרבבו דבריה של "משקיפת האום". 

תודה שהשקפת, יקירתי וסופשבוע שלם לך ♥

צטט: עינת עופר 2010-07-02 15:05:02

הפניה האנושית-טבעית-רגילה, הייתה הדבר שניזקקתי לו כדי להביס את כל החששות. זה הכל בסה"כ ובדר"כ, אנושי, טבעי, רגיל - כל השאר המצאות של המתבונן. אני מוצאת את השהייה בקרב "חולי נפש", במיוחד אלה שכבר הודבקה להם התוית, מאוד מרעננת בכנות, בישירות ובפתיחות שבה. וכך גם הכתיבה שלך אמפטית ונקיה. תודה גדולה לך על זה.

עינת יקרה,

הדגשתי בירוק את התכונות המאתגרות האלה, שברגיל נוטה החֶברה "השפויה" לעקוף, או לעטוף...

תודה לך על כושרך והכשרתך להעריך במה מדובר ♥

צטט: השמח 2010-07-02 14:54:57

פשוט מרתק ומעניין לקרוא. תודה

תודה לך שחר השמח ומהשמח ♥

ציירת לי מרפסת רחבת מידות, עם עמודים וקשתות, בבניין עתיק הטובל בין עצים עתיקים ממנו...

כד ענק מזכוכית שקופה ניצב על שולחן עץ כבד ובו, מים קרים עם קוביות קרח, פלחי לימון ירוק וצהוב, ועלי נענע ♣ שאך זה נקטפו מן הגינה הפראית. יש די  ל כ ו ל ם !

ל ר ו ו י ה, מתוקה שלי !!

ועדין לא הזכרתי את ההומור

את התבלין

המסייע להעביר את מסריך

בקלילות

כי את קשובה

גם למקשיב

לך

היי ברוכה

יקירה

מחלקים כאן לימונענע?

לא בא לי לעזוב את

המרפסת

צטט: אריאלה הוכברג 2010-07-02 08:56:50

יקרה,

כמה אומץ, נחישות ורגישות!

ברובד הקליל - הסיפור ריתק אותי וכמובן העלה חיוך.

ברובד העמוק - חשבתי שמדהים איך המגע עם אנשים אלו יכול, מעבר להעשרה שהענקת להם,

להעמיק את המודעות העצמית שלך...

הדגשתי רק כדי להוסיף אחרי שלושת הנקודות - ועוד איך... !!!

[עוד יבואו פרקים מרתקים בהמשך, שלבטח יעלו חיוך]

תודה אריאלוש ♥

צטט: יוסי ג'י 2010-07-02 08:42:18

אם נתבונן טוב נראה בכל דבר ממעשי הבריאה את הטוב.

הרבה כוחות נפש צריך כדי לטפל באנשים עם מוגבלויות . הרבה גדלות רוח.

וארשה לעצמי להוסיף לדבריך:

ערות רבה, קשב, הכלה, יושרה  ו ע נ ו ו ה .

תודה יוסי ! ♥ 

צטט: הדס קאן 2010-07-02 07:54:12

"עולם מופלא ועתיר רזים" מתחברת לנקודת המבט הזו. שיהיה לך סו"ש נעים (-:

 תודה הדסי, גם לך ולשלך ברכות לשישבת ♥

צטט: netrider 2010-07-02 07:36:29

מקסים.

וזה הקישור ל- "המפתח של לאה"

:-) תודה על "מקסים" ועל הקישור התקין ♥

צטט: בילבית-גינגית 2010-07-02 01:51:43

,"וכשעלה שחרו של היום..." כשמתחלפים להם הימים וגוניהם נפרשים בשלל צבעיהם, פרושה לפנינו, הקשת האנושית בכל צורותיה. אשת מעמקים-אהבתך את האדם, כמות שהוא-מהלכת עלי קסמים וממלאה עולמנו באהבה. מחבקת מלכה

ובכל אחד ואחת מאיתנו קשת אפשרויות לבחור ממנה כיצד לראות ולהתייחס לעצמנו ולעולם שסביבנו...

תודה יפתי המוארת והמאירה ♥

צטט: רמיאב 2010-07-01 23:36:11

את מביאה תמונות חיות מ"עולם אחר", מעניין ומרתק.

הפגישה עם אנשים שמטבעם היו יכולים לתפקד בחברה אבל הפרעה נפשית מטרפדת את הנורמליות שלהם. כשמגיעים לתוכן הפנימי אפשר לגלות גם דברים נפלאים.

.

היפוך סדר התגובות "שיגע" אותי... :)

רמי

בפרקים שעוד יבואו מעת לעת, מה אפשר לדלות מן השהייה במחיצתם, עבורם ועבור המטפל כאחד.

סדרים חדשים תמיד מאתגרים ואנחנו, היותר קשישים בחבורה, "לא נבייש את הפירמה!" 

תודה רמי ♥ ונשיקה על המצח עבור עמידה יפה באתגרים לסוגיהם.

 

 

מקסים.

וזה הקישור ל- "המפתח של לאה"

:-)

צטט: יעל - מתחילות מחדש 2010-07-01 22:19:59

וואו...מדהים איך הסימנים באים אלינו כשאנחנו עושים את הדבר הנכון... נפלא... יעל.

או כשאנחנו רוצים בדבר הנכון ופחדים ילדותיים מנסים להכשיל אותנו.

מי כמוך יודעת, אחרי השפשוף אצל איינלה...

תודה יעלי ♥

צטט: גלילה ונגרוב 2010-07-01 21:26:01

הפוסט הזה הוא אחד מרבים

שמסביר למה אני אוהבת אותך

ההתעקשות

להקשיב

לאחר

ולמצוא

בו

את האנושיות

ולרומם אותו

באנושיותך

 גם הסיפור כשלעצמו כתוב להפליא

וגם

מאוד נכון לטעמי להזכיר לכולנו תמיד

שהעולם עגול

ולכולם מגיע לחוות אהבה

תמיד

הדגשתי בכחול דברים שלא יכולתי להיטיב להגדיר ממך, שהיו כמוטו לנוכחותי במקום ההוא.

תודה גלילה אהובה על השבחים והאהבה ♥

צטט: עמיר E 2010-07-01 21:25:27

במבט שני תמיד אפשר ללמד דבר או שניים, אפילו מ"משוגעים" שלעיתים יש להם תובנות נפלאות שאדם רגיל לא היה מצליח לבטא, כמובן שהם אנושיים וזה מה שמאפשר לנו להסתכל על עצמנו כפי שהם עושים, קצת אחרת. לפני שנים צילמנו סרט במקום כזה, לא עליהם אך הם היו סביב הצוות כל הזמן וזו הייתה חוויה פוקחת לכולם. תודה על כתיבה מהנה. אללי, הם לקחו את כל כוכבי.

המצבים הבלתי רגילים שהם מעמידים אותנו בהם, מאתגרים את הערות והתושיה, להפעיל כל משאב בהווייתנו. כמה פעמים נוכחתי במצבים בהם אנשי צוות השתקפו בכל עקמומיותם במראָה הקריסטלית של אלה...

תודה עמיר ♥ 

[אשמח לקרוא בפרטי על החוויות הנלוות לסרט שהזכרת]

צטט: hkadman 2010-07-01 21:19:38

צריך הרבה אומץ וגם שאר נפש ליטול מטלה שכזו. יפה מאוד דיוטימה.

בדרך כלל קושרים לחולי הנפש אלימות פיזית. בזאת לא פגשתי אף פעם. האומץ, כפי שאתה אומר הוא בנכונות להתייצב מול אנשים שלא יחשבו פעמיים מה יאה ומה לא יאה לומר לאדם בפניו.

תודה לך חיים ♥

את מביאה תמונות חיות מ"עולם אחר", מעניין ומרתק.

הפגישה עם אנשים שמטבעם היו יכולים לתפקד בחברה אבל הפרעה נפשית מטרפדת את הנורמליות שלהם. כשמגיעים לתוכן הפנימי אפשר לגלות גם דברים נפלאים.

.

היפוך סדר התגובות "שיגע" אותי... :)

רמי

הפוסט הזה הוא אחד מרבים

שמסביר למה אני אוהבת אותך

ההתעקשות

להקשיב

לאחר

ולמצוא

בו

את האנושיות

ולרומם אותו

באנושיותך

גם הסיפור כשלעצמו כתוב להפליא

וגם

מאוד נכון לטעמי להזכיר לכולנו תמיד

שהעולם עגול

ולכולם מגיע לחוות אהבה

תמיד

תודה דורון ♣

הסיום אכן משקף במדויק את החוויה.

יפה שעמדת על עמקותו.

תודה אופירי! ♥

הקישור לפוסט "המפתח של לאה":

 http://cafe.themarker.com/post/1606235