ערום ועריה.
ערום ועריה למה?
כי לא יודעת אחרת. מכירה, אבל לא יודעת...
וסלחו נא לי על שגיאות הכתיב. אין זו שפת אימי.
פוסטים פופולאריים
-
תודה. על כל מה שבראת.
25/5/08 | 1536 צפיות
-
במים סוערים סוער גם הירח. (משפט זן)
13/7/08 | 2269 צפיות
-
תורת הדייטים - 4
4/10/07 | 1380 צפיות
-
ביחד
15/4/08 | 1247 צפיות
-
עיתוי
15/12/07 | 1802 צפיות
-
תורת הדייטים - 8
20/10/07 | 972 צפיות
פוסטים אחרונים
- הקלות הבלתי נסבלת של הקיום. 6/3/09
- פרולוג 18/1/09
- שש בבוקר. טיילת תל אביב 21/10/08
- בחושך פוערים עיניים. 11/8/08
- הלב מתפקע מאהבה 8/8/08
- אין אהבות עצובות... 5/8/08
שליטה בהכרה-2
מטרת העבודה המנטאלית והרוחנית על עצמנו היא שינוי דרך החשיבה. שליטה מוחלטת בהכרה (כלי החשיבה) – דרכה מושגת גם שליטה בגוף הפיזי.
במישור הקוגניטיבי הנפשי והרגשי פסיכולוגיה ופילוסופיית המזרח מציעות דרך ל"חינוך העצמי" המפתחת את החכמה והתבונה הפנימיות ומכוונת את האדם ליצור חיבור בר קיימא בין חיי החומר והרוח.
למרות שתהליך העבודה כולל בתוכו הנחיות לאיפוק וריסון עצמי, משמעת עצמית, שליטה בחמשת החושים, ריכוז, התבוננות ועוד – אנא מכם, תנו לי עוד דקה מזמנכם. זה ישתלם. נשמע מפחיד נורא? האם כך הוא? בואו ונראה. אני מזמינה אתכם למסע מפתיע.
בחרתי להמשיל את השיטה בעזרת נושא שדומני כי ברמה זו או אחרת מעסיק את כולנו.
נתחיל מ"ריסון ואיפוק עצמי". כאשר אנחנו חושבים על מילים אלה בהקשר לדרך לשיפור ושינוי החיים, ועוד נגיד אחת מזרחית - ברור לנו מאוד כי אין מצב: לחיות חיי פרישות מבלי ליהנות ממנעמי החיים? חבל לכם על הזמן.
אלא שכאן נכנס לו בזחילה ערמומית המושג "דיאטה". אני מניחה שלפחות חלק מכם מכירים אותו, איך נאמר, די מקרוב...
ממה הוא מתחיל? נכון מאוד, מריסון ואיפוק עצמי. ומה עם גמילה מעישון, מאמץ תמידי לצאת מהמינוס, וויתור על דייטים אבודים מלכתחילה? ונהיגה זהירה כבר אמרתי? ונימוסין והליכות, ולא לקטוע דבריו של אחר ומה עם הבוס? והחותנת? וחברות של אשתך? וחשבון הקניות החודשי שלה? והממשלה?
למעשה, אם נתבונן על חיינו מהצד לא נמצא תחום בו לא נדרש מתי שהוא ובאיזה שהיא מידה לנהוג בריסון ואיפוק עצמי.
כך גם משמעת עצמית – מה עם חדר כושר, לקום בשש בבוקר להוריד את הכלב, להביא את הילדים לבית הספר בדיוק בזמן תוך שבתיקי האוכל שלהם עטופים סנדוויצ'ים מושקעים עשויים באהבה. ומה עם הדד- ליינים בעבודה? ולימודים באוניברסיטה?
ללא ספק, ריסון, איפוק ומשמעת עצמית הן תכונות מאוד נדרשות במקומותינו.
מה עוד היה לנו שם?
שליטה בחמשת החושים?
או, זה דיי פשוט להמשיל. בואו נעבור חוש - חוש.
עמדתם פעם באוטובוס ליד זה עם גופיה ובלי דאודורנט?
ואינסטלטור-ביקר פעם אצלכם במטבח - הוא והחריץ? או - באותו החוש עסקינן - מה עם לבוש התיכוניסטיות ביולי אוגוסט?
ומה עם איחולי הנהגים בכביש? נכון, לרוב יש מזגן, אז לא שומעים, תודה לאל, אבל אתם יודעים, לפעמים, בשעות הארבעים, נגיד, בסוף אוקטובר? נוסעים עם חלון פתוח...
וחוש המישוש? את זה נראה לי כי בכירי המשק הביאו לדרגת אומנות של ממש. ולא, הלוואי והיה מצחיק...
מה נשאר לנו? וואלה... טעמתם פעם לחם טרי שממש הרגע יצא מהתנור? עם כרום קשה, שרוף קצת, זרוע מלח גס ואולי גם קצת עלי תבלין, עם חמאה ואיזה כמה זיתים בצד? או, להבדיל, פיתה בלי כלום מאתמול, כאלה שהאמהות הפולניות מוכנות להסתפק בהן?
גם ריכוז והתבוננות הם חלק בלתי נפרד מחיינו העמוסים. חשיבותו של הריכוז בוודאי שברורה-נהיגה, עבודה (רופאה, נגר, ברוקר או רוקח-כולם זקוקים לתשומת לב בעבודתם), השגחה על תינוק, לימודים.
והתבוננות, שבלעדיה אין סיכוי לבנות שום מערכת יחסים בריאה ומודעת בתוכה יכול האדם לשפר את דרכיו ולגשר על פערי דעות, גיל או תרבות - לא עם ילדינו, ולא עם חברים או בני זוג וגם לא בעבודה.
ושליטה בגוף הפיזי - מה זה אומר? למשל, שאתה יכול לשלוט בין היתר על תופעות פיזיולוגיות שונות של גופך- כמו דלקות וכאבים שונים שהטרידו אותך בעבר, על תופעות שונות בעור, מצבי חולי כרוני, מצבים של חוסר פוריות ללא הבחנה פתולוגית-בהם אחרי עבודה על עצמה אשה נכנסת להריון, ועוד ועוד...
אנחנו הופכים יותר ויותר "מפונקים". התפתחות טכנולוגית מפנה לנו הרבה יותר זמן פנוי מבעבר, ואנחנו מתעקשים על איכות. סדנאות מודעות, העצמה ואסרטיביות נעשו ללהיטים בכל מתנ'ס שכונתי.
ואין זה מפתיע. אדם מחפש משמעות לקיומו.
חשיבה מקדמת מאפשרת בדרכה הפשוטה והיעילה כל כך למצוא את המשמעות בעזרת אותם כלים כבר אלפי שנים. למצוא – וליישם. זוכרים את הפרסומת המעולה של "yes" – חיילים מתפסים על קיר, מנסים לעבור אותו? נופלים, מזיעים, מקללים, מנסים שוב? ואז מתרחב הזום ורואים כי הקיר הוא תפאורה בלבד, כולו שלושה מטר על ארבע. ואפשר פשוט לעקוף אותו מהצד.
ולא, אין צורך לעמוד על הראש וגם לא לשנן מילים בסנסקריט. צריך רק להסכים לפתוח עצמך לשאלות. להסכים להטיל ספק. להסכים למצוא תשובות. להסכים לבטוח בקיום כל הפתרונות- כאן עכשיו ותמיד - וכך לאפשר להם להתגלות. להסכים לחשוב אחרת. לשם שינוי.
ומה זה מבטיח לי?
או, זה תלוי כמה אומץ יש לך.
חופש פנימי. אהבה. שמחה. חדוות היצירה. שחרור מחשיבה מקובעת ומקבעת, פתיחות רגשית, יכולת מנהיגות במקום קורבנות, פריצת דרך בכל תחום בחייך.
שחרור מכבלי הסבל. כי מספיק. וכמו שצבע סגול הוא ה"שחור החדש"- כך גם "ייסורי הנפש" עודכנו מזמן ל"מצווה גדולה לחיות בשמחה".
בטוח שמעתם...
|
תגובות אחרונות
-
ray segev
בתגובה על הקלות הבלתי נסבלת של הקיום.
-
hagay itay
בתגובה על
-
yy-aero
בתגובה על יומי הראשון כבלונדינית...בחיי... (: 24.01.08
-
ביאן נריה
בתגובה על פרולוג
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דייב,
אנחנו משנים, נכון?
אתה ואני ועוד כמה ...
כאן ועכשיו ובכלל.
כי אחרת המחיר באמת גבוה, אפילו שהתרגלנו שלא לספור אותו...
אמן, אינשאללה, בשעה טובה!
דניאל, דניאל....
תודה.
פשוט.
מה אתה רוצה?
מה אני רוצה?
מביט היכן אני כרגע,וזה בדיוק מה שאני רוצה.
כי אחרת הייתי משנה.
מתי אני אשנה?
כשהמחיר להשארות במקום יהיה גבוה מהתועלת.
ובאמת פשוט..
ולגמרי 'טבעי' ונכון (לפחות לגבי חלק מהאנשים)!!
.
מאד מסכים עם מה שכתבת בתגובה לרבקה:
"אני לא חושבת ש"זה פשוט קורה".
אני מאמינה כי ישנה סיבה, ואני מודעת לכך שאין לי מושג מהי..."
תודה אריאל,
אכן משמעויות יכולות להשתנות....
האם הן תמיד חיוביות?....
וואלה...
מי יודע...
דייב,
הדיוטות כמוני זקוקים להסבר נוסף...
talk 2 me....
ביאן
מוטי היקר.
אתה רואה מממקום אחר-
אז אתה גם מבחין בדקויות הנעלמות מעיניים אחרות....
תודה ואהבה,
ביאן
תודה רבקה,
גם אני מאוד נהנית מהשיח הווירטואלי איתך,
תודה,
וכיף שעשית אותי כוכבת!
ביאן
זיוי המקסימה,
אני אוהבת אותך כמו שאת.
מאוד אפילו!
ביאן
תודה אייל,
בעיניין החוש השישי-
איזה יופי של הערה והארה.
אתה צודק. החוש השישי עוזר לנו מאוד בהתפתחות שלנו.
ולא הזכרתי אותו מסיבה פשוטה מאוד-
בחמשת החושים יש לנו יכולת שליטה.
בחוש השישי-בשלב זה עדיין לא. אנחנו לומדים אותו, משחקים איתו , מנסים להכיר.
אנחנו רק נפתחים אליו-כמובן מי פחות-מי יותר.
רק מאסטרים גדולים השיגו שליטה מוחלטת עליו-כל אחד בדרכו הוא.
המאמר מדבר על שליטה בהכרה.
החוש השישי מקורו לא בהכרה רגילה אותה אנחנו מכירים.
זה אולי נושא למאמר שלם בני עצמו...
תודה וברכה,
ביאן
לשחר-
מסכימה עם הרוב,
תודה
ביאן
משמעות לחיים = מטרה מרכזית בחייםיכול אדם שיהיו לו יותר ממטרה אחת, למשל: שמירת הזוגיות, גידול הילדים,הצלחה בעבודה.המטרה הופכת למרכזית בשעה שעוסקים בה ואז היא המשמעות לחיים.העיסוק במטרה מרכזית בא באופן טבעי ומדחף פנימי, בלי צורך במשמעת.המשמעות לחיים יכולה להשתנות אך היא תמיד רק חיובית.ן
אייל מאד אהבתי את הדברים שאמרת על החוש השישי. תודה לך.
rebecca יקרה האם לא אנו הנותנים משמעות לארועים ? יש שאנחנו יוצרים את הארועים מתוך מיזוג של התבונה והרגש ויש שאנחנו מתמסרים לרגש כמו שאת מיטיבה לתאר ביאן
מוטי
יקום ענק שלא ממש אכפת לו מאיתנו?
אני מעדיפה את הגרסה המרוככת של נתן זך:
אני ענק ורק
אני ענק, כאשר אני מרים
את ראשי, כוכבים
נוגעים בראשי. כאשר אינני מרים,
איש אינו משים
אל לבו, שאינני מרים.
מתחברת למילה משמעות. אולי כי המסע שלי הוא אל המשמעות שלי, אל הדבר הזה המשמעותי שעושה אותי אני ולא אף אחד אחר.
והקוסמוס מבחינתי יכול שיהיה לו אכפת או לא אכפת (זה ממילא לא בשליטתי) אני רק רוצה לדעת, להרגיש, לאהוב את האישה המשמעותית שאני.
ונדמה לי שביום שאני אגיע למקום הזה שבו אני אעיז לחיות באופן מלא את החיים באופן שאני חושבת שהייתי רוצה לחיות אותם, שאני כמהה לחיות אותם, אני אוכל גם לאפשר בלי פחד או תחושות איום גם לאנשים שבסביבתי לחיות את המשמעות שלהם. מאחלת את זה לעצמי.
מתחברת גם למילים משמעת עצמית, ריסון ואיפוק. אולי כי אני משתמשת בהם לפעמים במקומות של פחד גדול שאני לא משמעותית. לא מרסנת את עצמי בדיבור כשמרגישה מותקפת, כשמרגישה נעלבת, כשמרגישה חשופה ומנוצלת.
ולפעמים אני נכנסת למוד של חיילת ומרסנת את עצמי ומסייגת את עצמי ומונעת את עצמי מהפחד שאין שם בצד השני מי שיכיל אותי, מי שיאהב אותי כמו שאני.
מאוד אוהבת את הפוסט הזה, ביאן.
אין משמעות, יש משמעות-מי יודע, ומה זה חשוב....
לי קל יותר לחיות באמונה שיש.
זה לכשעצמו מחייב חיפוש, למידה והעמקה.
זה מקדם אותי. אני גדלה בזכות האמונה הזאת.
אז אני חיה. בונה את המציאות.
ונהנית לאללה...
לא רואים, ברק?
היי ביאן
נהנתי לקרוא את המאמר,
את כותבת נפלא וממש מרגישים את הטעם של המילים.
ארצה להוסיף עוד חוש אחד לחמשת החושים והוא : החוש השישי, שאותו דווקא לא הזכרת במאמר המקסים.
החוש השישי שהוא בעיני הדלת לשינוי שאת מדברת עליו,
דרכו אנו מתחברים לרוח ומביאים אותה לחומר, ליום יום,
המקום ממנו אנו מתבוננים כצופים משתתפים בחיים.
איל
בואי אגלה לך סוד - אין משמעות ..... אנחנו חיים ביקום ענק ובלתי נתפס שלא ממש אכפת לו מאיתנו.
עכשיו אפשר להתחיל לחיות. לבנות את המציאות שלנו. אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. ואפשר אפילו להנות תוך כדי ......
כשאנחנו מחפשים משמעות זו דרך שלנו לנסות להבין אולי יש משהו מעבר
כשלעצמו לחפש משמעות תורם לפיתוח של ההבנה שלנו
יש בחיפוש משמעות הרחבה של מה שקורה לנו במהלך החיים
יש לי תחושה שהדימיון היה גווע לאיטו ללא חיפוש משמעות
נכון שההבנות לפעמים כואבות אך אין צורך להתמכר לכאב אלא
לקבל ולהמשיך הלאה
משמעות הקיום היא שאלה שונה אדם מחפש משמעות לחייו
להסבר לסיבה מדוע הוא כאן ומה תפקידו שליחותו
אני באופן אישי אומר שמשמעות של חיי נמצאת בצורך שלי להגשמה עצמית
ביאן תודה על התשובה המקסימה.
רבקה יקרה,
אין בינינו ויכוח והרחבת הדיעות תמיד מצמיחה.
"פרשנויות יתר " - לא מקדמים, אז בהחלט אין טעם, ולשקוע זה-זה טוב רק כשלב לפני הפריצה....
במקרים שלא מקדמים הייתי מחליפה את חיפוש אחר הפרשנות
בחיפוש אחר דרכים לצמיחה מתוך מצב נתון.
לקחת כל מצב-ולבדוק מה ניתן למצות מתוכו.
במקרה שהבאת אין "פתרון"-כלומר ,
ילד מפגר הוא נתון. אבל ישנה עשייה רבה!
מתוך נסיוני המקצועי-לימדתי יוגה בב"ס לאוטיסטים ולמפגרים-אגב, היום קוראים לזה ובצדק-אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים-
ילדים כאלה מלמדים משפחות המווווווון!!!
וילדים כאלה נותנים הכי הרבה חום ואהבה, וככל שהם מקבלים יותר-
כך הם מתפתחים יותר ולומדים יותר.
זה אפשרי.
ומה המשמעות ה"קוסמית" של זה -
מה אני יודעת על קוסמוס....
אני לא חושבת ש"זה פשוט קורה".
אני מאמינה כי ישנה סיבה, ואני מודעת לכך שאין לי מושג מהי.
כמו גם- וזה בדיוק העיניין-
במקום להחליט ש"אלהים מעניש"-שזו אופציה הגיונית אחת עבור חלק מהאנשים-
הייתי בוחרת "איך הוא מאפשר לי ללמוד דרך זה".
שתי האופציות לא ניתן לאמת לעולם.
ואם כך,
אז בוודאי ששווה לבחור בזו המצמיחה והאופטימית.
יש ביהדות אמרה-
"למרוד בגזירה"-כלומר אנחנו חייבים לנסות ולמרוד בגזירה. לשנות אותה אפילו אם ניתן.
חייבים לעשות את המאמץ.
אנחנו אחראים אך ורק למעשים.
והתוצאה-
לעולם לא בידינו.
שבת שלום,
אהבה גדולה,
ביאן
תודה, דיתי.
אכן, כך.
אבל ביאן יקירתי נראה שלא היתי מספיק ברורה
שתינו באותה הדעה.
יש להאחז בשאיפה ליצר משמעות רותמת וטובה לכל ארוע. זה מה שאני חושבת.
והיה וקרה מקרה רע, אין לשקוע בפרשנויות יתר אלא לאזור את כל
הכוחות ותעצומות הנפש באותו רגע כדי למצוא פתרונות ולהתרומם מעל לכעס, ליאוש ולכאב.
לדוגמא, לקרובים שלי נולד ילד מפגר. במקום לשבת ולהתאבל ולשאול למה זה קרה לי. מה המשמעות של זה?
אין צורך לחפש משמעות כי זה רק יכאיב יותר. וכי אין לזה משמעות זה פשוט קרה (רק לדעתי הצנועה) .
ואז יש את האפשרות לאסוף את כל תעצומות הנפש והכוחות ולחשוב איך ניתן לשפר ולעשות כדי לחיות עם המציאות הזאת.
זה מה שהתכוונתי. כשאמרתי אין משמעות לארועים עצמם.
כמובן שאני מכבדת את דעתך ואת ראית העולם שלך מאד.
תודה יקרה.
ביאן,
את כותבת מקסים ורגיש - תענוג לקרוא
לגבי התוכן, כפי שאמר אינשטיין - כדי לשנות את המצב לא נוכל להיות באותה נקודה בה ייצרנו אותו...
דיתי
קטונתי גם אני
העיקר הבריאות
תקראי מה כתבת
מטרת העבודה המנטאלית והרוחנית על עצמנו היא שינוי דרך החשיבה.
שליטה מוחלטת בהכרה (כלי החשיבה) – דרכה מושגת גם שליטה בגוף הפיזי.
ושליטה בגוף הפיזי - מה זה אומר?
למשל, שאתה יכול לשלוט בין היתר על תופעות פיזיולוגיות שונות של גופך-
כמו דלקות וכאבים שונים שהטרידו אותך בעבר, על תופעות שונות בעור, מצבי חולי כרוני, מצבים של חוסר פוריות ללא הבחנה פתולוגית-בהם אחרי עבודה על עצמה אשה נכנסת להריון, ועוד ועוד...
ולחפש משמעות לחיים?
הלוא זה כל העולם כולו
וגם האלוהים בפנים
והחיפוש למשמעות קטן עליו
המשמעות היא
שסוס רץ ודג שוחה במים,,
לחפש מעבר זה האין סוף לדעתי,,
ודשם אין גבולות
תבחר לך את המשמעות שלך ותקבל אותה
אבל המשמעות שלך היא לא של האחר,,
היא שלך ובלעדית לך,,
להערכתי אין משמעות זהה ל 2 אנשים,,
האדם הוא חלק מהיצירה האלוהית(הנה את רואה ? גם אני חוטא בזאת)
וחלק מהאלוהים עצמו,, ואין אחד דומה לו
אין סיבה לחפור ולחפש משמעות.
ממש לא צריך.
ובוודאי לא חובה.
פשוט ישנם אנשים - כמוני למשל -
שלא יכולים אחרת.
אז אנחנו מחפשים.
זה הטבע שלנו, זה הכל.
סוס יכול לרוץ וללכת. ציפור עפה. דג שוחה.
אנחנו מחפשים משמעות.
פשוט.
ולמה להטריד אותנו בזאת?
למה לא לחיות
תנו לחיות לחיות,,
למה לי לחפש? ולמה לא לעשות ולחיות ולעשות ואז יווצר מיזה משהו?
הנה אני כותב ונותן למקלדת להדפיס
יכול להיות שכתבתי שטויות,,
אבל ביום אחר מישהו יראה בזה משמעות
מה שרואים מכאן לא רואים משם
וזה אם כל החיכוכים,,
תארי לך כעת את הולכת לגינתך וזורעת ושותל ,,נוטעת עצי פרי,, ורואה במיחתם ונהנת מפריחתם ומפריים?
למה לנו להתכמק ולחור לעומק?
לא די לנו לחרוש ולחפור את האדמה לעומק שתיתן מפריה?
דעתי שונה.
אני אשה מאמינה, כך שברור לי ש"נסתרות הן דרכי השם".
אני בטוחה שישנה משמעות נוספת לכל תזוזת כנפי הפרפר ביקום,
אלא שאנחנו לא ערים לה.
אני מקבלת את זה כפשוטו.
ומנגד-
אדם חופשי לפרש ולתרגם את חייו בכל דרך שהיא.
לכל תרגום-ישנה תוצאה, כמו גם סיבה.
למשל, כחלק מעבודתי עם אנשים אנחנו בוחנים שינוי הסיבות לפרשנויות-
וכך מאפשרים ליצור פרשנות שונה וחדשה...
אני בוחרת בזו המרוממת אותי והמגשימה עבורי.
כי כשבתוך הבור אתה ראוה את כחול השמיים-
אתה יודע שישנה דרך החוצה...
אהבה,
ביאן
ביאן
"האם ישנה בכלל משמעות?"
הרי זה שאמרתי שאין כל משמעות לכלום, לשום אירוע
עד שלא נייצר אותה
שוב תודה. כתבת נפלא.
אוי, סליחה,
לא אמרתי לך כמה זה ריגש אותי
שהמאמר ריגש אותך....
אז מאוד.
תודה.
מה, מה יהיה עם הדבר הזה?
שמונה פעמים אני עורכת ועורכת והוא כותב לו בפונדים שונים כאילו כלום...
מה זה אומר "מחפש משמעות?"
שאלה נהדרת.
אין לי מושג.
כלומר, כל אחד מחפש בתוכו, סביבו ובעבור עצמו.
למה קורה לו כך או אחרת, למה הוא צריך לסבול והאחר להנות,
למה יש עוני ומלחמות, או למה יש יתושים-כמו שילדים שואלים.
למה ולמה ולמה....
האם ישנה בכלל משמעות?
עבורי או עבור האחר?
ואם עבורי כן ועבורך לא, מי צודקת?
ובעיניין קורס מודעות במתנ"ס שכונתי-
אז כן, מצויין,
תודה לאל שגם מסעודה משדרות שואלת
האם ישנה משמעות לכך שבעלי מכה אותי או
שאני יכולה להפסיק את הסבל?
אלה הן שאלות פילוסופיות מאוד עמוקות-
וכך גם פשוטות איתן אני משחקת בעבודתי,
למשל...
תשובות לכך דבר שקורה לנו בחיינו.
ומי נותן אותן?
אנחנו, למה את מי עוד זה מעניין, מה קורה לנו בחיינו?
רק בשמחות,
ביאן
ביאן
המאמר שלך מאד יפה והוא ריגש אותי.
מסכימה עם להשתחרר מתחושת הקורבנות
ולגלות מנהיגות על חיינו והסביבה.
בנושא המשמעות כתבת:
ואנחנו מתעקשים על איכות. סדנאות מודעות, העצמה ואסרטיביות נעשו ללהיטים בכל מתנ'ס שכונתי.
ואין זה מפתיע. אדם מחפש משמעות לקיומו.
מה זאת אומרת מחפש משמעות?
שהרי המשמעות לא קימת במציאות כישות עצמאית שיש למצוא אותה. אלא שאנחנו כאנשים מיצרים כל הזמן משמעות לארועים עצמם. כך שאם משמעות מסוימת לא משרתת אותנו, אז אל לנו ליצר אותה.
הלא כן?