בס"ד

זה רק אני או שכולם מתחתנים לאחרונה?

חבר שלי לפני שנה ועוד חבר לפני כמה ימים וקרוב משפחה בעוד חודש ומשהו ועוד מכר מהתיכון עוד 4 חודשים....

כנראה שזה הזמן להתחיל להתבגר.....

לצערי הרב אני אפילו לא קרוב לשם, לא שאני לא רוצה , אני פשוט לוקה בחסר...

חסר השכלה, חסר תעסוקה, חסר כיוון, פשוט חסר אחד גדול

קשה לי שלא לקנא באותם אלו שמצאו את בחיר ליבם ומוכנים להתחיל במלאכת המרכבה של בניית בית.

חשבתי שזאת רק צרות העין שלי.....איזה מין אדם חושב על עצמו ביום המאושר בחייהם של הזוג.....

מסתבר שאני לא לבד....לפחות ככה קראתי בספר "הבית היהודי" של הרב שמחה כהן.

כנראה שגם לקנאה יש מקום, גם היא מהווה מניע לגמור אומר ולומר : עכשיו תורי!

כמובן שבשביל להגיע ליום המיוחל צריך לבוא עם כמה דברים.....כמו למשל כלה או לחילופין חתן.

מה לא נכתב על מציאת הבן זוג האידאלי......בעיקר בספרות המערבית יש די הרבה פסיכולוגים וסופרים שעשו את פרנסתם ממתן עצות על איך וכמה ומדוע וכו' וכו'....

אני לא ממש התעננינתי כי תמיד חשבתי שזה לא נוגע לגילי......איפכא מסתברא.....לפחות נכון לעכשיו.

או אולי זה כמו שאותה גברת חביבה בטל' אמרה שזה הכל תלוי בפרספקטיבה שלך....

אם אתה מתגרש, כולם מתגרשים....אם אתה רווק, כולם מתחתנים אם אתה קונה נעליים לכולם כבר יש חדשות ויותר טובות משלך בטוח!

ייתכן ויש אמת בדבריה אבל זה לא גורע מהתסכול שלי.

אני לא מריר.....עדיין לא הגעתי לשם ב"ה.....פשוט רוצה להתחתן.....

אבל ממה נובע הלחץ?

מחבריי שכבר נשואים?

מהמגזר שאני חי בו (בערך)?

מהעובדה שאני לא רוצה להיות לבד?

כנראה שכל התשובות נכונות.....אבל בשורה התחתונה זה לא תלוי באף אחד מלבדי.

כנ"ל לגבי כל שאר הדברים שאני מצר עליהם: רוצה לתור את העולם? תיסע! רוצה לעבוד? תעבוד! רוצה השכלה? תשכיל!

בסה"כ צריך להירגע.....הכל יבוא בעיתו.....בע"ה.....חפיף......אני עוד צעיר.....

אולי מראית העין שלאחרים זה בא בקלות ......אולי זאת הסיבה לקנאה שלי.....אבל אני מודע לשגגתי.....אין דבר שווה ערך בחיים האלה שבא בקלות