השבוע הזה ב"ה , זכינו לסיים את מסכת מכות , במסגרת הלימוד של הדף היומי . מסכת מכות עוסקת בדין אלה החייבים מלקות , כעונש המגיע לאדם , כאשר קיים שינוי בסדר הדין , או ככפרה על גזרות דין בידי שמים (כרת וכו' ) ועוד מספר תנאים הקשורים לנושא ולא נאריך בזה . מסכת מכות היא המשך ישיר של מסכת סנהדרין העוסקת בדיני המשפט של ישראל . לימוד הדף היומי הוא מחזור לימוד בן שבע שנים , כאשר בכל מחזור כזה כל אחד יכול לסיים את כל הש"ס ( סה"כ שישים מסכתות ) . עוד השבוע התחיל ימי בין המייצרים ( "שלושת השבועות "), שהתחלת הימים האלה נפתחים בצום י"ז תמוז , ומסתימים בצום ט' באב . ימים אלה הם הימים בהם חרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני , וע"כ אנחנו נוהגים בזמן הזה מקצת מנהגי אבלות , לא מברכים שיחינו , לא שומעים מוסיקה , לא מתחתנים וכו' . עוד השבוע אנחנו נמצאים בפרשת פינחס , העוסקת בין היתר בנושא חלוקת הארץ , ומקרה בנות צלפחד הידוע , בו הבנות של צלפחד מבקשות את זכות אביהם בנחלה בארץ , והקב"ה מאשר ומברך את הבקשה , וכל עבודת הקורבנות שיש לעשות במקדש .

כידוע אנחנו מכירים את אשר פסק הרבי מיליובויטש , הדור שלנו הוא דור אחרון לגולה ודור ראשון לגאולה . השנה אנחנו נמצאים בשנת התש"ע (770 גימט') וכולנו מאמינים שבשנה זאת סוף סוף נזכה לגאולה השלמה והאמיתית אכי"ר . והנה אם נקח את כל סימני הזמן של כל המאורות שהיו השבוע , א - סיום מסכת מכות , ב - צום י"ז תמוז , ג - התחלת ימי בין המייצרים , ד - פרשת פינחס , ה - ובמיוחד סיפור עמנואל שב"ה נסתיים השבוע הזה (כידוע שבית שני חרב על שינאת חינם) כאשר כולם מנצחים בסיפור . נוכל כולנו להגיע לאיזה הבנה . מסכת מכות מסתיימת בשלוש עניינים , האחד הוא ירידת הדורות , כאשר מביאה הגמרא את עניין המצוות במספר תרי"ג (613) שמשה הוריד מהר סיני , ואז הגיע דוד והוריד את הזכות לקיום עם ישראל ע"י המצוות לאחד עשר מצוות , באו אחריו עוד גדולי ישראל וכל אחד הוריד עוד אחת , עד שהגמרא מסיימת , בדיבור: " בא עמוס והעמידן על אחת , שנאמר  (עמוס ה ד ) כה אמר ה' לבית ישראל , דרשוני וחיו " , הינו , רק תבקשו אותי הקב"ה ותחיו , (במסכת סוטה אומר רבי שמעון על אותו משקל אילו אומר עם ישראל ערב ובוקר "שמע ישראל" הקב"ה לא עוזב אותם לעולם) . ממשיכה הגמרא לעניין השני , משה לפני הסתלכותו גוזר ארבע גזרות שהיו מקשות על עם ישראל להתקיים בגלות אם בכלל , באים נביאים אחריו ומבטלים אותם . בנקודה זו אפשר לשאול למה גזר משה דברים כאלה לא חיובים , אלא , שהחידוש בזה הוא להראות את תוקף וחוזק הנביאים שנבואתם חזקה לא פחות ממשה וכידוע משה הוא הרב של כל הנביאים , עניין האחרון שאיתו מסיימת הגמרא הוא בסיפור הידוע על רבי עקיבא וחכמים שהיו מסתובבים בחורבות בית המקדש החרב וראו שועל יוצא מבית קודש הקודשים והתחילו לבכות ורבי עקיבא צוחק , נשאל רבי עקיבא למה הוא צוחק ? , והשיב רבי עקיבא לחכמים , אם גזרה רעה של הנביא ישעיה על החורבן נתקימה , אז בטח הנבואה של זכריה על הגאולה תתקיים (כידוע גזרה רעה אפשר לבטל בתשובה וגזרה טובה לעולם עומדת ) . מכן אפשר להמשיך בפשטות לקשר של סיום הגמרא עם שאר העניינים שהבאנו , שדווקא נסתיימה המסכת(בעניין הקשור באופן ישיר לגאולה ) ביום לפני התחלת ימי בין המייצרים עם צום י"ז תמוז (הקשורים לחורבן ) , כאשר גם ביום זה נסתיים לו בשלום ושמחה עניין עמנואל(שינאת חינם) הידוע ובסיום וחותם של הפרשה העוסקת בחלוקת ארץ ישראל(שלעתיד תתחלק לשלוש עשר חלקים) ,וכל עבודת הקורבנות שיש לעשות במקדש , עם סימן השנה 770 (התש"ע[מספר הבית של הרבי]) . מקווה שכולנו בימים האלה נגלה אהבה יתרה אחד לשני , נתחזק בדרישת הקב"ה במיוחד בבקשת הגאולה , כי לכולנו כבר מזמן כלו כל הקיצין , בע"ה שנזכה כבר היום כולנו לעלות לבית המקדש השלישי והנצחי אכי"ר  ....