על ספסל בגינה לא רחוק מבית הורי ,שם ישבתי בדיוק לפני עשר שנים שבור וחבול אחרי פגיעה קשה כול כך ,שוב על אותו ספסל אם אותם התחושות ,אם אותם מחשבות חזרתי לאותו ספסל וכאילו לא קמתי מכאן אף פעם,ילדים מתרוצצים מכול עבר צחוק מתגלגל נוף שנחסם על ידי בניין חדש אבל הספספל עדיין כאן. זוג צעיר מתחבק בספסל ממולי משתדל לא לבהות לא רוצה להביך הם מתעלמים ממני ועוסקים בשלהם ,אני לא מקנא רק רוצה גם ,לא כול אחת את זאת שהייתה שתשב איתי על ספסל בגן ותגיד לי שהכול כבר נגמר .... אבל הספסל שפונה על הנוף שנחסם עלי ידי בניין מכיר אותי כבר די טוב תמיד ברחתי לשם שהיה כבר קשה שלא היה מי שיהיה שכולם אכזבו שכולם כבר פגעו ,שאספתי את עצמי שהחלטתי מי אני ,שראיתי את הדרך שרציתי לבד,אני פוקד את הספסל עכשיו יותר מתמיד סביבו תמיד שקט תהומי ,זמן לחשוב להיות רק אם עצמי, חושב עליה המון ,היא התנתקה, גוזרת את מה שהיה ,היא לא תהיה היא גם לא רוצה זה בגללי,בגללה, מה זה כבר משנה ,זה לא כאן ,אנחנו שנינו זרים,מציאות חדשה על ספסל ישן, צריך להתרגל ,אבל איך ?

אני מתגעגע כול כך, יודע שהיא לא ,היא מחלקת את עצמה ממה שאין לה לאלו שיש להם אולי פחות כאלו שאולי גובים ממנה את המעט שנשאר,אני עדין בתור מסרב להאמין שאני כבר לא, מבפנים שגם לא אהיה שכבר תקופה כבר לא, במבטה מרגיש שחשה בי זר, היא כול כך לבד,היא זועקת זעקות שקטות ,בולמת ופוגעת.

 פעם הייתי לה הכול והכול היה בנו היא הייתה לי נפש תאומה,היה שם משהוא אמיתי ,נקי ,זך,כול מה שרציתי בעולם.באמת. ביום אחד הכול השתנה ואולי לא ביום אחד, אולי הרבה יותר ... אמת ,שקר מי יודע, עולם שלם שמתערבל יום יום  ,יושב על ספסל ישן מזיל דמעה ,זה יותר מדי בשבילה ,אני יותר מידי ,כול זה היה יותר מדי .קורבן של סיטואציה ,נסיבות גורל. אני זועק לה מה איתי? ,מה אם מה שהיה ?,מה אם מה שאמור היה לקרות?.

איך זה הגיע למצב הזה?

יושב על ספסל, אוסף את עצמי, מסתכל על הנוף שגם אותו חוסם בניין חדש שוב , חושב עליה המון יודע שכועס יודע שלא הייתה צריכה לוותר על זה, עלינו.

חיי את הכאב,כותב כדי להקל,שומע אותה את קולה כועסת שכתבתי,שלא הצלחתי להבין, שאני לא מניח.שנגמר ,שליבה במקום אחר.... שהחיים איתי זה לא מה שרצתה,שהיא לא יודעת כבר מי היא,אבל מה איתי?

שעה מאוחרת גינה ריקה ספסל בודד ,חושך,שקט תהומי, מקשיב לטעות יודע את האמת ,שנים אבודות ,זיכרונות מתוקים,חוויות ראשניות,אהבה גדולה,אכזבה גדולה,שבר,כאב,בדידות ,זרות,ניכור, ספסל בפארק,שקט שוב לבד , היא כמו כולם ?