החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1593 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
0
שני שירים, באצבעות חשופות/ יעל פריאל
באצבעות חשופות / יעל פריאל
נברתי באצבעות חשופות הררים קטנים של חולות הסעתי לפנים, לצידי הצדדים ובעיקר לאחור.
ובכל מקום אליו הגעתי הייתה מונחת לה מבוישת בפינה, בדיוק אותה התשובה.
מחווירה בשקיפותה המלוחה כרואה ואינה נראית, עד יתם כל רגש עד, יתם הכאב.
כף יד / יעל פריאלמגרדת באצבעות חשופותאת הקירות הטחובים, הסדוקיםשעד אתמול נדמה כי נאחזו בציציהעשבים השוטיםמבקשת להאחז ברטיבות המחוספסת,החלקלקה. והיד נותרת -עירומה כשלעצמהמתקפלת לחוש שובבחומה.ונפתחת חזרה לעולםבתיקווה שותקת, קטנה.- כל הזכויות שמורות ליעל פריאל - |
תגובות (52)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, ככה זה החוויות הרגשות אוניברסליים
ועם זאת התחושה שכל אחד חווה היא תמיד אישית.
ולגבי הקיצור כן, זה מה שאוהבת בשירה
התמציתיות הזו.
או קיי, אז יש לי עוד כמה ימים להתאבל,
זה לא ממש הרבה, אז יש למצות :)
ותודה על התגובה האיכפתית !
תודה וכיף לי לשמוע :) !
היי תבואי תמיד :)
מקסים,הדרך להעביר במספר שורות פרקי חיים שלמים.
בעז"ה אחרי תשעה באב עברי למוד שמח ואופטימי .
אצבעות חשופות/חושפות פעימת לב
נפתחת חזרה לעולם
בתיקווה שותקת, קטנה
מאוד אהבתי את החיבור בין השניים
כתיבתך נפלאה. תודה (-:
הוספת תגובה
ושבתי עם כוכב לאצבעותייך הנוגנות
איזה כיף רחלי, תודה :) !
אגב, לאחר שקראתי את תגובתך חשבתי
על הדברים בהם שיתפת בפוסטים האחרונים
שלך והבנתי עד כמה השיר שלי, שנכתב
כולו מתוך חוויה אישית שלי, יכול לגעת גם
לנשים נוספות.
תודה יקרה ושבוע נפלא מחוייך
ומלא תיקווה שיהייה לנו !
היי חמנייה נהדר שלקחת את השיר למחוזותייך.
כשכתבתי וגם המחשבות או הרגשות שליוו את כתיבתו לא הרגישו לי
כמו הישרדות. בחוסר היכולת להאחז תיארתי את האכזבה העמוקה
שחשתי. כשמאוד ביקשתי להאמין בקשר שהיה לי ולהאחז בו כדבר
יציב וקבוע. אבל לאחר שהעלת את סוגיית ההישרדות, שראית בו
חשבתי על כך, שבאופן אישי אף פעם לא ייחסתי לעצמי את התחושה,
שהיה עלי לשרוד חוויה כלשהיא ויותר קל לי לראות או לייחס זאת
לסיפורים ששומעת מנשים אחרות או אנשים בכלל.
הראייה שלך גרמה לי להסתכל מחדש על אזורים בחיי, בתקופות שונות
בהם גם אני בעצם שרדתי ועדיין :)
תודה לך על נקודת המבט האישית שלך
ועל המבט הנוסף לה זכיתי הודות לה.
שבוע מקסים, יעל.
תודה עידית, איזו תגובה יפה לא חשבתי על המגע והחושניות המקופלת בשירים,
עד שלא הארת את עיני. לגבי הרגש כן, מאוד אמיתי. שני השירים נכתבו כמו רוב
השירים שלי, האהובים עלי ביותר ללא שנגעתי או שיניתי בהם דבר, ממש מתוכי.
בוודאי שאשמח לשלוח לך קישורים (בעיקר שאת באה לבקר :)).
תודה עידית שיהייה לנו שבוע חדש ויפה.
שלך יעל.
יעל פשוט נפלא , אהבתי , כיכבתי .
את הקירות הטחובים, הסדוקים .
פעם אמר לי איש ..מטפל חכם שרואים שאני מטפסת על הקירות בציפורניים ..
המשפט הזה הזכיר לי .
עבודה קשה אנחנו עושות כדי לשרוד .
ו"בתקווה שותקת .."
שלא תלך לאיבוד .
ואת הרגש. האמיתי.
תודה, ואני אשמח מאוד אם תשלחי לי קישורים לפוסטים שלך מפני שלא תמיד אני עוקבת.
שבת שלום, עדית
תודה ושבת מקסימה לכם
ממני עם חיוך, יעל.
כיף ששבת בעיקר לשבת וגם בכלל
חושבת שזהו הכיכוב האמיתי :) !
תודה ושבת מקסימה ומחויכת.
מאחרת מקדימה והעיקר שמגיעה :) !
תראי אני לא בדיוק צריכה לגלות את אוזנייך,
שמי שהכתיבה עבורה היא צורך ומגיעה בד"כ
ממעמקים ללא מטרה או תכלית מחושבת מראש,
מגלה נטייה למודעות וצורך להתעמת עם
כל מה שקורה שם בפנים.
אח"כ כמובן יש את הבונוסים הנילווים
אבל הכתיבה באמת לא מותירה מקום לפערי תיווך :)
אוהבת גם אני,
יעל
נשמה, איזה כיף לקרוא את המילים הללו שלך -
התענגתי על שירייך.
את כל כך אוהבת להחמיא תמיד
פשוט כיף :) !
פוזית יש בכינוי הזה שבחרת לעצמך משהו מאוד אופטימי ומחוייך
ובאמת כזו היא גם תגובתך המתייחסת לתיקווה.
מאחלת לנו שהתיקווה תמיד תישרה במעוננו
שלך עם חיוך, יעל.
תודה זהבית יקרה, מודה שאחת המחמאות האהובות עלי הן אלו הנוגעות לאופן כתיבתי.
תמיד אהבתי לכתוב, זה צורך וברור לי שלך הוא די מובן ומוכר ממקור ראשון וקרוב :)
היי יקרה שלי משכבר :)
האמת שהשיר תופס רגע מאוד מסוים ודברים אחרים תופסים רגעים אחרים ואיזו שהיא התפתחות
שמוצאת ביוטוה בדרים נוספים שכותבת לעצמי בלבד. קשה לי להחזיק לאורך זמן תחושה של מועקה,
תמיד ובאופן די אינסטיקטיבי תרה אחר פיתרון או מוצא והכאב גם הוא עובר כמו הרבה מרגשותנו
לא חוששת לגעת בו, הוא כ"כ חלק מהחיים בדיוק כמו כל שאר הרגשות.
אוהבת ושמחה שבאת, התגעגעתי :) !
היי תשמע זה יכול להיות קטע קטע, להפיק חשמל מהידיים -
גם ידידותי לסביבה גם חסכוני... - יש מצב שעלית כאן על משהו :) ?!
ובכל מקרה אני לא נאחזת יותר, רק הולכת נשמע לי בטוח ושליו יותר :)
תודה על הביקור והתגובה החמודה !
היי לירית, ההתיחסות שלך בהחלט מעידה על הליריות הטמונה בך - איזה כיף להכיר
בזאת, בנוסף לכל התכונות הנהדרות אלייהן כבר התוודעתי :) !
וכן בסופו של דבר חשובה התיקווה שנותרת, גודלה פחות משנה כל עוד היא קיימת
ואיתי (אופטימית חסרת תקנה ) היא תמיד בחובי, מחייכת אלי וקורצת לי גם בימים
בהם נידמה שהיא נדחקת לקרן פינה :)
תודה יקרה, אוהבת אותך אני.
תודה תומר בעיקר על "במלוא הרגישות" :)
הא5מת שלגבי כתיבת שירים זה מעניין נושא ההיחשפות, כי מצד אחד
שיר הוא אינטימי ביותר (אין בו פער כל שהוא בין התחושות העמוקות ביותר
למה שיוצא לו על הדף/צג, בוקע בספונטיות וכמעט ללא כל עריכה משמעותית
אם בכלל ) אבל מצד שני, השורות הספורות והקצרות מותירות הרבה מידע
מחוץ לתמונה (ומי שמשלים לפי ההקשר, זה כבר פרי יצירתו והבנתו ), כך
שמרגישה מאוד נוח עם סוג כזה של חשיפה.
תודה על הביקור והתגובה :) !
שבת מקסימה, יעל.
נשמה שלי, הקפה יכול לעבור אלף "שידרוגים" כושלים, אבל כל עוד את כאן וקיימות התגובות שלך
והפוסטים המקסימים שלך, שמעבירים עם כל כך הרבה צבע ורגש את כל שהעין הרגישה שלך קולטת,
הקפה ישאר המקום האינטרנטי האהוב עלי.
תודה לך היקרה לי כל כך :) !
עם כל הבלגנים [מחשב חדש, תוכנה חדשה]
שידרוג??? מוטל בספק של האתר
מאחרת להגיב.
ולנושא עצמו
התהליך
הניפוי
והיעד כמטרה
הם לאור לרגלנו, כמו "תשליך "
ופתיחת דף חדש
"מגרדת באצבעות חשופות
את הקירות הטחובים, הסדוקים
שעד אתמול נדמה כי נאחזו בציצי
העשבים השוטים"
לחטט במגירות הנפש
לחשוף לתודעה ללא חשש
כשאת מוכנה להתייצב חזיתית
להביט לאמת בעיניים
אוהבת כתמיד
לאה
התענגתי על שירייך.
אוהבת אותך.
רות.
היי אמיר, תודה תודה כל כך קראת בעינייך וזה נפלא בעיני.
וייתכן, לעיתים החיים דינאמיים וגם יחסים ורגש בתוכם בוודאי,
אבל לפעמים פשוט יודעים :)
תודה על התיאור הרגיש והמקסים של תהליך הקריאה האישי
שלך. מרגש :)
המשך שבוע מוצלח ותמיד תמיד תיקווה לטוב,
ממני יעל.
היי מיקי, תודה שביקרת והגבת.
החיפוש בראשון יש בו כבר תשובה, רק לא תמיד ממהרים להקשיב לה :)
כאב לא מפחיד אותי, אבל מעדיפה בהחלט את השמחה והתיקווה.
תודה על האיכפתיות !
ממני עם חיוך.
היי שמיים שלי, האצבעות הן העוסקות באופן מטאפורי במלאכה.
ממחישות את החיפוש, הנבירה או חוסר היכולת להאחז בדבר מה.
האצבעות חשופות, מאחר והתהיות והמחשבות ובכלל המסע הפנימי
הוא האינטימי והחשוף ביותר שיש. העובדה שמלכתחילה אצבעות הידיים
הן חשופות (במזג האוויר שלנו כמעט ואיננו נדרשים לכפפות או כיסוי אחר)
רק מדגיש עד כמה מה שהוא ממילא נראה כחשוף, הוא גם חשוף בפנימיותו.
תודה שהגעת (לא מצליחה לשלוח קישור מאז ה"שידרוג") ונעים לי לדעת,
שכתיבתי נגעה וריגשה, זו למעשה תכלית השיתוף עבורי ביכולת לגעת ולדבר
מעבר לעצמי.
תודה לך ונקווה שהקפה יחדש ימיו כקדם, בינתיים יצא לי החשק להעלות פוסטים
חדשים. וכל כך הרבה קורה מסביב ומעלה צורך לכתוב ולהגיב לכך.
תודה וחיבוק, ממני יעל.
נאווצו'ק איזה כיף שבאת :) !
אני בריאה על התגובות הקצרצרות שלך, שאומרות הכל
ומי כמוך מכירה ויודעת :)
יעלי שלך תמיד.
ולא יכולה להתאפק מלשלוח חיבוק לנלי המתוקה,
שתגדל לה קצת ותוכל לרוץ עם תותי מסביב לשולחן
בסלון ביתי הקט
אוהבת אני.
היי יהודית, התגעגעתי :) !
כתיבה ומסע אישי ותהליכי מודעות הולכים להם על פי רוב יד ביד
ולא פלא הוא שהכתיבה שתמיד (מילדות) היתה קרובה לליבי חברה לה
בעשור האחרון לחיי ללימודים ועיסוק באימון אישי והנחיית קבוצות, שאינו
אפשרי ללא היכולת להעמיק ולהסתכל פנימה. המסע תמיד מרתק
ואם היה קליל תמיד, הרי שלא היה נושא בחובו למידה והתפתחות וצמיחה
אישית.
ויהודית יקרה, את יודעת שאני אוהבת ומעריכה זה מכבר את כתיבתך
ולשמוע ממך, כי כתיבתי מרגשת זו אחת המחמאות היפות ביותר, שאני יכולה לקבל.
תודה
שלך עם חיוך, יעל.
היי צבי, איזה כיף שהגעת :) !
אני חושבת (לפחות כך הרגשתי בכתיבה ) שגם בשיר הראשון המוצא מונח בתשובה
הקיימת שם בפנים, רק שלפעמים אנו מעלימים ממנה עין - הרגשות מפריעים לנו לראות
וגם אם רואים מעדיפים להתעלם (נשמע לך מוכר :) ? ).
ותיקווה כן תמיד תיקווה, גם אם קטנה
וגם אם לא מנופפת בחוצות בדגלים
ורק ניבטת אי שם בפנים.
תודה צבי ונעימה לי מאוד תגובתך :) !
שלך עם חיוך, יעל.
היי ליאורה ותודה לביקורך ותגובתך (בעיקר לאור העובדה שנבצר ממני לשלוח קישור )
וכן כמו הכתיבה גם החיפוש הם חלק אינטגרלי מחיי והרי בד"כ אנשים שכותבים הם גם
אלו המישירים מבט ואינם נרתעים לגעת בכאב. גם הכאב חלק מחיינו וכך גם השיעורים
שהוא נושא בחובו.
שבוע חדש ונעים לך ליאורה יקרה
שלך עם חיוך, יעל.
היי זהבית ותודה שהגעת גם ללא ששלחתי קישור :) !
מאוד נעים לי לדעת שכתיבתי מיוחדת בעיניך אולי משום שהיא אישית ונאמנה לעצמי.
מקווה שהקפה יחלים מ"השדרוג" האחרון ובין השאר אוכל לשלוח קישור
לאנשים הקרובים לי כאן :).
להשתמע יעל.
יעל יקרה,
החיפוש האמיתי מפנה מקום לראות ולגעת בכאב!
אני בטוחה שבידייך המפתח המתאים.
שבת שלום.
ליאורה